סמינר
גלגוליו של ספר היסודות של אוקלידס
בעת המודרנית: פלטפורמת מחקר דיגיטלית
מיה יוסקוביץ
|
|
|
|
הנכם מוזמנים ומוזמנות לסמינר של המרח"ב הדיגיטלי, שיתקיים ביום שני, 11 במאי, בשעה 13:30. בסמינר תתארח מיה יוסקוביץ, דוקטורנטית בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב בנחיית פרופ' ליאו קורי, ותדון ב"ספר היסודות" מאת אוקלידס כחיבור מתמטי מרכזי שזכה לתפוצה רחבה לאורך מאות שנים, והוליד מאות תרגומים, פרשנויות ועיבודים. הרצאתה תתמקד בפרויקט EUCLIDES: Euclid in the Modern Age (2024–2027, ANR-DFG), הבוחן את תהליכי ההעברה ושינוי הצורה של החיבור בין 1500 ל-1900. הפרויקט משלב פיתוח של פלטפורמת מחקר דיגיטלית, המאפשרת ניתוח שיטתי של מהדורות מודפסות באמצעות מטא-דאטה, סריקות ותעתיקים, באמצעות כלים להשוואה בקנה מידה רחב. בנוסף, ההרצאה תדון בתשתית הטכנולוגית של הפלטפורמה, בשיקולים שבבסיס פיתוחה, באתגרים ובאפיקי המחקר שהיא מציבה.
|
|
|
|
הזמנה להרצאה של ד"ר יוחנן ועקנין,
עמית מחקר של המרח"ב הדיגיטלי
פלטפורמה דיגיטלית לתיעוד ומחקר
של בתי עמלין יהודיים במרוקו
|
|
|
|
ד"ר יוחנן ועקנין, עמית מחקר בבמרח"ב הדיגיטלי באוניברסיטה הפתוחה, מרצה באוניברסיטת אריאל ובמכללת אשקלון, הוא מייסד ומפתח פרויקט Yahasra אותו יציג בהרצאה זו של העמותה למחקר גנאלוגי בישראל.
Yahasra היא פלטפורמה דיגיטלית חדשנית לתיעוד רשומות קבורה של בתי העלמין במרוקו. עד כה תועדו כ 30,000 קברים ב 34 בתי עלמין. הפרויקט משלב מידע על קבריםלקריאת טקסט על קברים, אלגוריתם AI יחד עם חקר שמות משפחה, ומציע כלים ייחודיים כמוליצירת וריאציות של שמות משפחה וניתוחים סטטיסטיים. בהרצאה נציג את האתגרים בתיעוד הקברים ואת הקשר בין שימור מורשת דיגיטלית לתיירות שורשים. הפלטפורמה עלתה לאוויר כאתר וכיישומון, בחמש שפות, ותשרת יוצאי מרוקו ברחבי העולם.
ההרצאה תתקיים ב 17.5, בשעה 19:30, ארכיון רעננה, גולומב 6.
לפרטים נוספים והזמנת מקום.
|
|
|
|
Diverse AI personas can mitigate the
homogenization effect in human-AI
collaborative ideation
פרופ' יורם קלמן ופרופ' יון ואן
|
|
|
|
|
המאמר בוחן שאלה מרכזית במחקר העכשווי על בינה מלאכותית יוצרת: האם שימוש ב GenAI בתהליכי יצירה משפר יצירתיות אישית, אבל פוגע בגיוון הקולקטיבי? מחקרים קודמים הצביעו על “אפקט ההומוגניזציה”, לפיו יש מצד אחד עלייה באיכות התוצרים וביצירתיות האישית, ומצד שני התוצרים נעשים דומים זה לזה. המחקר הנוכחי טוען שמקור האפקט אינו טמון בטכנולוגיה עצמה, אלא באופן השימוש בה. בשלב הראשון, פרופ' קלמן ופרופ' ואן מציגים גישה ניסויית שפונה לבינה המלאכותית בבקשה לרעיונות, שלא כמו באופן בגישה המקובלת של פנייה ישירה למודל השפה הגדול (LLM). הגישה שלהם מבוססת על יצירת “פרסונות” מגוונות של בינה מלאכותית, במקרה הזה עשר זהויות שונות בעלות סגנונות חשיבה, רקעים תרבותיים והעדפות יצירתיות מובחנות. הרעיונות נוצרו על ידי פנייה לפרסונות אלו, והתוצאה הייתה רעיונות מגוונים יותר. גישה זו מדמה צוות יצירתי מרובה קולות, בניגוד לשימוש ב “שותף" AI יחיד ובפרומפט אחיד וגנרי.
|
|
|
|
בשלב השני, נבדק כיצד בני אדם כותבים סיפורים בהשראת הרעיונות שסיפור ה"פרסונות". התוצאות מראות כי כאשר מקורות ההשראה שמספקת הבינה המלאכותית מגוונים, לא רק שאין ירידה בגיוון בין הסיפורים, אלא אף ניכרת לעיתים עלייה בגיוון. בנוסף, נמצא כי טקסטים שנכתבו בסיוע בינה מלאכותית כללו עושר לשוני גבוה יותר, במיוחד בשימוש במילים תיאוריות ורגשיות. המאמר מסכם כי “אפקט ההומוגניזציה" אינו תכונה הכרחית של מערכות GenAI, אלא תוצאה של פרקטיקות שימוש אחידות. מכאן עולה כי עיצוב מושכל של האינטראקציה עם בינה מלאכותית, המדגיש ריבוי נקודות מבט, יכול לשמר ואף להעצים יצירתיות קולקטיבית. גישה זו פותחת כיוון חדש לפיתוח מערכות תומכות יצירה, שבהן הגיוון הוא חלק מהותי מהעיצוב, בהן המפתח אינו רק איכות הרעיונות, אלא גם המגוון שלהם (לקריאת המאמר).
|
|
|
|
באפשרותך לבטל בכל עת את קבלת ההודעות והפרסומים של המרח"ב הדיגיטלי של האוניברסיטה הפתוחה, באמצעות שליחת הודעה לכתובת dhsshub@openu.ac.il
|
|
|
|
|
|
|
