יום רביעי, כט באדר תשפ"ו, 18 במרץ 2026, בשעה 20:00 ב-ZOOM
|
|
|
|
סוף מעשה במרחב תחילה בהשכלה גבוהה:
חדשנות טכנו-פדגוגית ושיתופיות לומדים ומלמדים
במרחבי למידה גמישים
אורית עבדיאל
בשנים האחרונות גוברת ההכרה בכך שהמרחב הפיזי הוא רכיב פעיל בעיצוב תהליכי הוראה ולמידה. מרחבי למידה גמישים (flexible learning spaces), המתוכננים לפי שיקולים פדגוגיים ומאופיינים בגמישות פיזית, נתפסים כאחד המענים המרכזיים לקידום מיומנויות לומדים, ובהן למידה עצמאית ושיתופית ושילוב מושכל של טכנולוגיה.
מחקר זה בחן את רמות השילוב של הטכנולוגיה ואת דפוסי השיתופיות בין לומדים ומלמדים במרחבי למידה גמישים בהשכלה גבוהה. המחקר נערך בגישת Mixed Methods של חקר מקרים מרובים, וכלל 43 ראיונות חצי-מובנים ו-29 תצפיות בלתי משתתפות. ניתוח הנתונים התבסס על מודלי e-CDSAMR ו-Mindtools ועל מסגרות של שיתופיות וחדשנות חינוכית.
הממצאים מצביעים על שימוש מתקדם בטכנולוגיה, בעיקר ברמות שינוי והגדרה מחדש, תוך שילוב כלים כגון מציאות רבודה ומדומה, קירות אינטראקטיביים ומסכים קבוצתיים, שתמכו בלמידה מבוססת חקר ובגישות קונסטרוקטיביסטיות לתהליכי הוראה; נמצאו רמות גבוהות של שיתופיות בין סטודנטים, וכן שיתוף פעולה נרחב בין מרצים, לעיתים גם מחוץ לגבולות המוסד. ממצאים אלה מדגישים את תרומתם של מרחבי למידה גמישים לקידום חדשנות טכנו-פדגוגית, הוראה שיתופית ומעורבות לומדים בהשכלה גבוהה.
|
|
|
|
ניצול המערכת בהכשרות מקוונות במקום העבודה:
נקודת מבט אנדרגוגית
דורון אברמוב
Gaming the System in Online Workplace Training:
An Andragogy-Based Perspective
Doron Avramov
Mandatory workplace online training has been associated with “Gaming the System” (GTS), a behavior in which learners progress via shortcuts rather than substantive engagement. This study examined which GTS strategies adult learners use and how they intersect with andragogical principles. For the study, 75 employed adults completed one of three short workplace training modules, and 30 participated in follow-up interviews. Using an explanatory-sequential mixed-methods design, we integrated interaction logs with coded interviews and learner Likert-scale responses. Six partly-overlapping GTS strategies emerged, which included minimizing total training time (rapid completion of the module), slide skipping, fast responding on quizzes, passive exposure to course content while multitasking, audio muting, and externally assisted completion. Participants described GTS strategies as socially acceptable, which may account for their continued use. Complementing these themes, log patterns revealed selective convergence with self-reported GTS: Minimizing total training time uniquely predicted higher self-reported GTS, and slide skipping was the most prevalent behavior, exhibited by 84% (n = 63) of participants, followed by module rapid completion (69%, n = 52), underscoring the frequency of pacing-related workarounds. Of the andragogy-based principles, internal motivation and readiness to learn received the lowest (though still moderate) mean ratings, echoing participants’ accounts of repetition, limited relevance, and competing work demands. Overall, in mandatory workplace contexts, some GTS behaviors may function as motivational self-regulation under design misfit.
|
|
|
|
רמות אימרסיביות, סוכנות ונוכחות בלמידה בסביבות מציאות מדומה בכיתות: אתגרים והזדמנויות לאור מודל ה-CAMIL
אסתי שוורץ
מחקר זה בוחן כיצד רמות שונות של אימרסיביות בסביבות מציאות מדומה מעצבות למידה בכיתות K-12. בהתבסס על המודל הקוגניטיבי-האפקטיבי של למידה אימרסיבית (CAMIL), הושוו שלוש טכנולוגיות המייצגות דרגות אימרסיביות שונות: מציאות מדומה במחשבים (DVR), חדרים אימרסיביים (IR), ומציאות מדומה אימרסיבית מלאה (VR). המחקר התבסס על ראיונות חצי-מובנים עם 31 אנשי חינוך ועל תצפיות בשיעורים אימרסיביים שכללו 54 שעות פעילות כיתתית ב-21 בתי ספר. נערך ניתוח משולב (דדוקטיבי-אינדוקטיבי) של 696 היגדים, שסווגו לפי קטגוריות מודל ה-CAMIL, ובהן - סוכנות (Agency), נוכחות (Presence), ועומס קוגניטיבי, וכן לפי ארבעה ממדים הייחודיים להקשר כיתתי: דרישות שפה, מיומנויות טכנולוגיות, שיתוף פעולה בין עמיתים וגורמים פיזיולוגיים.
הממצאים מצביעים על דפוס מובחן בין רמות האימרסיביות: DVR נמצא בזיקה החזקה ביותר לסוכנות (Agency), לוויסות עצמי ולשיתוף פעולה; סביבות IR ו-VR נמצאו בזיקה חזקה לנוכחות ולמוטיבציה, אך גם הציבו אתגרים קוגניטיביים, טכניים ופיזיולוגיים. ממצאים אלו מדייקים ומרחיבים את מודל ה-CAMIL עבור סביבות למידה בית ספריות, ומצביעים על כך שהטמעה יעילה של טכנולוגיות אימרסיביות מחייבת תכנון קפדני של המשימות, מבני שיתוף פעולה מותאמים ותמיכה פדגוגית בלומדים מגוונים.המרצים
|
|
|
|
|
|
|
