שער של הניוזלטר עם לוגו של האוניברסיטה הפתוחה
ינואר 2026
headlines_new_heb
קול קורא להשתלמות בתר-דוקטורט
במרח"ב הדיגיטלי
המרח"ב הדיגיטלי מזמין אותך להגיש מועמדות למשרת פוסט־דוקטורט במדעי הרוח והחברה הדיגיטליים. מקבלי מלגת הפוסט־דוקטורט שלנו לוקחים חלק פעיל בפעילויות השונות של המרח"ב הדיגיטלי, כגון הסמינר החודשי, סדנאות, בית ספר קיץ ועוד. בנוסף, עומדת בפניהם האפשרות לשתף פעולה עם חברי סגל מהאוניברסיטה הפתוחה, ולקבל יעוץ שוטף כדי לקדם את מחקרם. המועד האחרון להגשת מועמדות הוא 15 במרץ. 
פרטים נוספים על ההגשה ניתן למצוא כאן.
תמונה של כדורי קריסטל פרקטליים
סמינר

מהדורה דיגיטלית של התלמוד הירושלמי:
דגם לפיתוח מהדורות מדעיות־
דיגיטליות גמישות

פרופ' מנחם כ"ץ
הנכם מוזמנים ומוזמנות לסמינר של המרח"ב הדיגיטלי. הסמינר יתקיים ביום רביעי, ב 4 בפברואר, בשעה 13:30, ובו יציג פרופ’ מנחם כ”ץ את פרויקט התלמוד הירושלמי הדיגיטלי. בפרויקט זה פרופ' כ"ץ מפתח מהדורה ביקורתית מקיפה של התלמוד הירושלמי, הנתמכת במענקי הקרן הלאומית למדע. פרופ’ כ”ץ יציג את רכיבי המהדורה הדיגיטלית, ובהם נוסח מדויק המבוסס על תצלומי כתבי־יד, פיסוק ותיקונים, העתקה משווה של עדי נוסח, וכן אפשרות להוספת הערות משתמש אישיות וציבוריות. בהרצאה יידונו גם הכלים והשיטות שמציע הפרויקט למחקר טקסטים קדומים בעידן הדיגיטלי, וכיצד מהדורה דיגיטלית יכולה לשמש לא רק כפלטפורמה להצגה, אלא סביבת מחקר פעילה ודינמית.
תמונות שער מלאכותית של תלמוד ירושלמי
headlines_Announcements_heb
ברכות לזוכי מלגת המרח"ב הדיגיטלי
לכתיבת תזה ודוקטורט
Final-SW
זכיה במענק של הות"ת 
עבור הצטרפות ל DARIAH
במסגרת שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות בישראל והספרייה הלאומית, בו לקח חלק המרח"ב הדיגיטלי, הוענק מענק לתמיכה בתשתיות מחקר בין־לאומיות. תמיכה זו הינה חלק מתוכנית חדשה של הות״ת, והיא תאפשר למוסדות האקדמיים בישראל להצטרף לקונסורציום אירופי רחב היקף בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, המאחד 23 מדינות: 
DARIAH – ERIC: The Digital Research Infrastructure for the Arts and Humanities (European Research Infrastructure Consortium)
ההצטרפות לקונסורציום תאפשר לאוניברסיטאות בישראל לקחת חלק ביוזמות מחקר בין־לאומיות וליהנות מגישה למשאבים, לפעילויות ולמענקי מחקר מגוונים, הן בישראל והן בזירה הבין־לאומית.
headlines_researcspot_heb
 Classification of Script Types and Modes for Medieval Hebrew Manuscripts

דריה ואסיוטינסקי שפירא, אירינה רבייב, גיהאד אל סאנע ואופיר מינץ-מנור  
במעבדת VML באוניברסיטת בן־גוריון בנגב נערכה לאורך כמה שנים עבודת מחקר חלוצית על סיווג אוטומטי של סוגים וטיפוסים של כתב עברי מימי הביניים. לצד ההיבט המדעי, המחקר מציע גם פורמט חדש בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים: סיפור העבודה של צוות רב־תחומי של חוקרים, חוקרות וסטודנטים, שבמהלכו חלק מהמשתתפים הצטרפו ואחרים עזבו, תוך התמודדות מתמשכת עם בעיה מורכבת. המחקר דרש שנים של ניסיונות ושיפורים, והוא רלוונטי הן כאתגר במדעי המחשב והן כתרומה חיונית למחקר במדעי הרוח. המחקר מתמקד בהתקדמות בתחום הפלאוגרפיה העברית הדיגיטלית, והמאמר מתייחס גם להיבטים הטכניים של העבודה. התוצרים המרכזיים הינם אלגוריתמים ומאגרי נתונים, שתורמים משמעותית לזיהוי אוטומטי של פריסה, לסגמנטציה, ובהמשך יאפשרו גם תמלול אוטומטי של כתבי־יד עבריים.
כתב יד עברי קדום
Oxford, Bodleian Library MS. Arch. Selden A. 47, fol. 394v: https://digital.bodleian.ox.ac.uk/objects/ f1916173-04c4-4fa9-8f4f-ec9eade7f008/; right: Hebrew Bible, 1335, Ashkenazi square and semi-cursive. Source https://gallica.bnf.fr/ BnF: https:// gallica.bnf.fr/ark: /12148/btv1b10539464v/f119.item
במחקר המתואר במאמר הושם דגש גם על בניית תשתית נתונים רחבה ומדורגת, לצד ניסוי שיטתי בגישות למידת מכונה שונות. כדי להתמודד עם הקושי בסגמנטציה מדויקת בכתבי־יד מימי הביניים נבנו תחילה מאגרי תמונות מתויגים על בסיסSfarData , ומהם הופקו מהם "טלאים" של טקסט במקום זיהוי אותיות יחידות. בהמשך, הורחב הדאטה-סט והותאמו שיטות התיוג כדי לשקף דמיון בין סגנונות וטיפוסים שונים, וכן נבחנו מודלים מפוקחים ולא־מפוקחים. בשלב המאוחר ביותר, הורחב המאגר במידה ניכרת ונוספה גם משימת תיארוך כתבי־היד, כך שהמודל למד במשותף לזהות טיפוס גאוגרפי ואת סוג הכתב, לצד הערכת זמן התעתוק. מהלך זה מקרב את התחום לכלים אוטומטיים שימושיים למחקר כתבי־יד בהיקפים גדולים (לקריאת המאמר).
headlines_end
באפשרותך לבטל בכל עת את קבלת ההודעות והפרסומים של המרח"ב הדיגיטלי של האוניברסיטה הפתוחה, באמצעות שליחת הודעה לכתובת  dhsshub@openu.ac.il

Powered by Publicators