|
המגיפה הובילה בן-לילה להחשכת עולם התרבות והאמנות, שנדרש כעת להמציא את עצמו מחדש. תרבות בימי קורונה.
|
|
|
|
על פי מסורת תיאטרונית נושנה, בכל פעם שאולם תיאטרון מתרוקן מאדם, יש להשאיר פנס בודד דולק, כמו מגדלור המאיר דרך אל חוף מבטחים. מזה חודשים מדליקים אולמות תיאטרון, קונצרטים ומופעים, מוזיאונים, בתי קולנוע וחללי תצוגה אלטרנטיביים ברחבי העולם, "אורות רפאים" וירטואליים, משאירים את התקווה בוערת, אומרים בלי לומר: גם זה יעבור. "הקהל ישוב".
מגיפת הקורונה, שהגיפה באופן חסר-תקדים את שערי עולם התרבות והאמנות, מאיימת על מדורת השבט, על הדבק המאחד ומלכד אותנו כקהילה וכחברה. עשרות אלפי אמנים ויוצרים, אנשי מקצוע בתחומי התרבות והאמנות, נותרו בן-לילה ללא אופק תעסוקתי וכלכלי. באין יד מנווטת את המשבר או מדיניות סיוע מוסדרת, ייפלטו אחוזים ניכרים מהם, משדה העשייה אל מעגלי האבטלה. בהיעדר יכולת אמידות, יש להניח כי לצדם, שיעור לא מבוטל ממוסדות התרבות, קטנים כגדולים, לא יפתח מחדש את שעריו גם בשוך הסערה.
|
|
|
|
זו תקופה בה שדות האמנות והתרבות נדרשים להמציא את עצמם מחדש, לפלס דרך במציאות ייחודית שכפתה על האנושות ריחוק פיסי ובידוד חברתי, ולהגדיר, בהתאם, את מקומן ותפקידן בקהילה. יחסי יצירה-קהל מנוסחים מחדש ומשנים את פניהם, דפוסי צריכה משתנים, ויחד עמם משתנים אופי היצירה ומה שמכוּנֶה בעולמות ההיי-טק "חוויית המשתמש". טכנולוגיות חדשות נותנות מענה חלקי ביצירת מרחבים וירטואליים, שמחליפים לעת עתה את מרכזי התרבות הפיזיים.
נוכח המצוקה והאתגרים האובייקטיביים מגיבה זירת התרבות ביצירתיות אופיינית. אמנים מכל שדרות היצירה תרים אחר פתרונות אלטרנטיביים, שיאפשרו לחשוף את יצירותיהם בפני קהל, שזקוק כעת, אולי יותר מתמיד, לתרבות איכותית, מאחדת ומנחמת.
|
|
|
|
נגישות היא שם המשחק, ובהתאם לכך, גם אמנויות שנתפסות כאליטיסטיות אך חפצות חיים, נאלצות לחשב מסלול מחדש. עבור יוצרים ואמנים רבים, ביתם הפרטי וחדריו הפכו במה לכל דבר. כך, הפרימה בלרינה איזבלה בוילסטון, סולנית תיאטרון הבלט האמריקאי (ABT), מלמדת בחודשים האחרונים, ברשתות החברתיות ובערוצי יוטיוב, שיעורי בלט מסלון ביתה, ופותחת צוהר לשגרת האימונים היומית ולתובנות בנוגע לתפקידי מפתח שרקדה. כמוה גם הסולנית הראשית והמנהלת האמנותית של הבלט הלאומי האנגלי, (ENB), תמרה רוחו, מציעה שיעורי בלט ממטבח ביתה, שניתן להוריד מאתר הלהקה תמורת תשלום סמלי.
(בתמונה: סולני תיאטרון הבלט האמריקאי מתאמנים במטבח)
|
|
|
|
אחרים יצרו לעצמם בערוצי המדיה במות חדשות, מרוחקות פיזית מהקהל, אך נגישות ככל שמאפשרת התקופה. זמר האופרה האיטלקי אנדריאה בוצ'לי הופיע בחג הפסחא בקתדרלה הריקה של מילאנו, בליווי נגן העוגב של הכנסייה. הרסיטל, שנועד לרומם את רוחם של תושבי איטליה, שהייתה עם פרוץ המגיפה למוקד בלהה של הקורונה, שודר בשידור חי ביוטיוב וגרף כ-42 מיליון צפיות!
|
|
|
|
(בתמונה: אנדריאנה בוצ'לי. לבד בדואומו של מילאנו. מוסיקה למען תקווה)
התזמורת הפילהרמונית של ברלין אמנם סגרה את שערי משכנה, אך ממשיכה לנפק תכנים עבור קהליה ב"אולם הקונצרטים הדיגיטלי" שהשיקה באתר האינטרנט הרשמי שלה, בו ניתן לצפות ולהאזין לקונצרטים שונים ולדגום פלייליסט חינמי של יצירות מופת מאת גדולי המלחינים. תזמורות אחרות, בהן הפילהרמונית הישראלית, מעלות לאתרים, לצד תכנים ארכיוניים, גם אפשרות לרכישת כרטיסים לקונצרטים אונליין שמצולמים ומשודרים בשידור חי.
|
|
|
|
אמנים רבים הגיבו למגיפה, ולצורך במענה ישיר ומיידי לתחושת הבדידות שנוצרה בשל הריחוק החברתי. בונו, סולן להקת הרוק האירית יו-2, העלה לאינסטגרם בחודש מרץ את Let Your Love Be Known בו הוא שר: "נכון, אי-אפשר לגעת, אבל אפשר לשיר מעל גגות העיר, אפשר לשיר בטלפון. הבטח לי שלא תפסיק לשיר. שיר, ולעולם לא תהיה לבד".
בית האופרה הלאומי של פינלנד העלה את Covid fan tutte, פרפראזה על האופרה של מוצרט "כך עושות כולן" שלוּותה בליברטו המדבר על השפעות מגיפה קטלנית על החיים. הספרייה העירונית של ניו יורק פירסמה לכל המבודדים המתגעגעים לקולות העיר שנשתתקה את Missing Sounds Of New York, קבצים הכוללים קטעי-קול משעות השיא בכבישי העיר, מהרכבת התחתית, ממשחק בייסבול, משעת עומס במסעדה, ומחדרי הקריאה בספרייה.
|
|
|
|
בית האופרה בהלסינקי. גם מוצרט מתאים עצמו לרוח הזמן
גם פעולות של אקטיביזם פרפורמטיבי לא חסרות. בחודש מאי השיקה הרקדנית והכוריאוגרפית הישראלית, יסמין גודר, פרויקט הצהרתי טעון בשם "אני פה", תגובה לנפקדותו של הגוף מהמרחב הציבורי ונדידתו למרחבים הדיגיטליים. בעמוד הפייסבוק שלה הזמינה יוצרות ויוצרים לחתום את גופם העירום בצבע על בד, ולהנכיח בכך מחדש את הגוף היוצר במרחב שממנו הוא נפקד. רבים נענו לאתגר, ובסיום הפרויקט נתלו 50 הדפסי גוף בגן יעקב, הסמוך לתיאטרון הלאומי הבימה. היוזמה של גודר הייתה אחת מעשרות פעולות אמנותיות שהוצגו בחוצות תל אביב במסגרת אירוע "אסטרטגיות יציאה", שביקש להנכיח את היצירה האמנותית כפעולה אזרחית הכרחית בזמן שמיתווה חזרה לשגרת פעילות אינו נראה לעין.
|
|
|
|
"אני פה" - יסמין גודר. (צלם: דור קדמי)
פעולה אמנותית שמחזירה את הגוף היוצר למרחב הציבורי
העלאת לייב סטרימינג של הופעות וקונצרטים דרך אפליקציית זום, פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם או טיקטוק הפכו שגרה, אך בתוך הסֵדֶר החדש שהולך ומתרקם, יש המבקשים לבחון מחדש את הזהות האמנותית שלהם, ורואים בתקופה הזדמנות להתחדשות.
בחודש נובמבר העלתה להקת בת שבע לאינטרנט שידור חוצה יבשות וחד-פעמי של "יאג - הסרט", עיבוד ראשון למסך של יצירת מחול מאת הכוריאוגרף אוהד נהרין. הבמה הוחלפה בפריים קולנוע, והמצלמה יצרה תקריבים מפתיעים אל הגוף הנע. אפשר להתווכח על מידת ההצלחה של המעבר בין מדיה למדיה בכל הנוגע למחול ולאמנויות הבמה בכלל, או לדבר על מה שאולי הולך לאיבוד בתרגום משפת הבמה לשפת הקולנוע, אך אין ספק כי מדובר ביצירה חדשה, בת-כלאיים, בת-זמננו.
|
|
|
|
(בתמונה: יאג.הסרט. הבמה הוחלפה בפריים קולנועי צילום: אסקף)
תיאטרון מיסתורין הירושלמי, קבוצת פרינג' שמתמחה בהפקות תלויות-מקום בשיתוף קהל, העלה הפקת אונליין ייחודית ראשונה מסוגה בישראל, שלא רק מבוצעת בשידור חי בזום, אלא משתמשת בפלטפורמה, בבמה ובפיצול המסכים, כחלק מרכזי בעלילה. Un caged, מותחן קומיקס מקוון, מתרחש במקביל בששה אתרים, ומשלב שידור חי בווידאו לצד קטעי אנימציה, קומיקס וקטעי וידאו ערוכים, בניסיון לפצח את הפוטנציאל הטמון במדיה המקוונת, ולהפוך את מגבלותיה לכלים חדשים ליצירת תיאטרון. גם יוזמה זו הצליחה, בזכות המרחב האינטרנטי, לפרוץ את גבולות המקום, ובין רוכשי הכרטיסים היו עשרות צופים גם מארצות הברית ומאירופה.
|
|
|
|
(בתמונה: Uncaged. יוצא מגבלות המרחב צילום: Corinna Kern)
יוצר נוסף שהשתמש במגבלות התקופה לבחינה מחודשת של המרחב היצירתי הוא הכוריאוגרף יורם כרמי ועמו חברי להקת פרסקו שייסד. הלהקה, הממוקמת בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, הובילה פרויקט ייחודי בשם "האקווריום" – מתחם יצירה שקוף בלב המרחב הציבורי אשר מאפשר לאמנים וליוצרים עצמאיים מכל התחומים לקיים חזרות. בעבר שימש חלל זה למסחר, אך בתקופת הקורונה ננטש והוסב לאולם גלריה, שמבעד לקירותיו השקופים נחשפים באופן מוגן ובטוח מנגנוני יצירת האמנות. בפרויקט, שנדד גם לאכסדרת מרכז עינב שעל גג גן העיר בתל אביב, מתגלה בפני העוברים והשבים תהליך היצירה, ומנכיח את היעדרם של יוצרי התרבות, שבתקופה מורכבת זו נאלמו דום ונעלמו מהשטח.
|
|
|
|
בתמונה: מופע באקווריום. מוסיקה מעבר לזגוגית.
אין ספק, שדה התרבות והאמנות עובר שינויים דרמטיים ומחשב מסלול מחדש. האם מדובר בסופו של עידן? האם מגיפת הקורונה שינתה לתמיד את חוויית הצפייה בתיאטרון, בקולנוע, במופעי מוסיקה ובקונצרטים? האם אופן צריכת התרבות ישתנה לעד? ימים יגידו. מה שבטוח, שירותי הסטרימינג ומרחבי האונליין מחליפים לעת עתה את היכלות התרבות, וכולנו נדרשים להתגמש. אפילו תחרות האוסקר האמריקאית נאלצה להגמיש את כלליה, ואיפשרה, לראשונה בתולדותיה, השתתפות של סרטים אשר שודרו בבכורה בשירותי הסטרימינג.
|
|
|
|
גוגל ארט. 1,200 סיורים בין אוספי מוזיאונים בעולם מחכים לכם בקצה המקלדת
ברוכים הבאים לעידן חדש – להיות ביחד לבד, עידן בו צריכת התרבות והאמנות אינה נעלמת, אלא משנה את פניה. בשעה שתיירות גלובאלית נחשבת מחוץ לתחום, תוכלו בנוחיות ביתכם להשתתף בסיורים וירטואליים כמעט בכל מוזיאון בעולם, ולהיחשף לתערוכות חדשות וישנות, להתוודע לאמנים שלא הכרתם, ולהיפגש מחדש עם יצירות של גדולי האמנים באמצעות Google Arts and Culture שמציע גישה ליותר מ-1,200 מוזיאונים ברחבי העולם – בלי תורים, עם אפשרות לתקריבים, וטקסטים נלווים מרחיבי-דעת. אם אופרה פותחת לכם את הלב, המטרופוליטן מציע מדי ערב שידורים חינמיים של הפקות דגל. אם מחזות בברודוויי הם הפייבוריט שלכם, אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרוני ברודוויי מציע צפייה חינמית לתקופת ניסיון. בשעה שאתם מסתגלים ל"נורמלי החדש", נסו להפוך את הפאוזה שנכפתה עלינו לזמן איכות. כל מה שתצטרכו מחשב, חיבור לאינטרנט ומקלדת.
|
|
|
|
|
|
|
