חברות וחברים יקרים,
בעוד חודשיים נצא להצביע במערכת בחירות נוספת, במסגרתה נבחר גם האם לדרוש ממנהיגינו אופק מדיני ויוזמה לקדם את סוף הסכסוך, או שנעדיף לטמון ראשנו בחול ולחכות לשפיכות הדמים שתזכיר לנו כי אין פרטנר ל"ניהול או צמצום הסכסוך". אמנם החודש ראינו עלייה בשיח הציבורי סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, יותר מאשר במערכות הבחירות האחרונות, אך גם הפעם – זו אינה הסוגייה המרכזית שעל סדר היום הפוליטי. אירועי החודש האחרון דווקא מזכירים לנו למה אסור לתת לפוליטיקאים לברוח מהנושא שיכתיב את מציאות חיינו כאן.
|
|
|
|
כותרות אוגוסט:
אירועים אלו הביאו לעלייה של 0.3% במדד שתי המדינות בחודש אוגוסט,
והוא עומד על 5.65.
|
|
|
|
כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.
|
|
|
|
מבצע "עלות השחר": חמאס בוחן מדיניות מאופקת, בעימות מוגבל בין ישראל לג'יהאד האסלאמי
|
|
|
|
מבצע "עלות השחר", שנמשך שלושה ימים החודש ובו חמאס בחן מדיניות מתונה ומאופקת, הדגיש את השינוי שחל בכמה מן הדינמיקות המרכזיות, שאפיינו הסלמות קודמות בין ישראל לבין עזה. בחמאס הפיקו תועלת מהיחלשותו של היריב הלא ממושמע, הג'יהאד האסלאמי, ואף צברו כמה נקודות לזכותם ביחסיהם עם ארה"ב, עם מצרים ועם הקהילה הבין-לאומית, בשל כך שהיוו גורם מרסן בשלושת הימים הללו. זמן קצר לאחר תום העימות, אישרה ישראל 1,500 היתרי עבודה נוספים לתושבי הרצועה, ובכך עלה מספרם הכולל ל-15,500, נתון חסר תקדים בתקופה שמאז ההתנתקות. ישראל אף שוקלת להוסיף 4,500 היתרים בחודשים הקרובים.
לדברי הפרשן הפלסטיני והשר הפלסטיני לשעבר, נביל עמר, "חמאס מאמן את עצמו באיפוק ובמתינות. הימנעותו מהצטרפות לג'יהאד האסלאמי בעימות האחרון היא דוגמה מוחשית למאמצים אלה".עם זאת, ר'יית' אל-עומרי, עמית בכיר במכון וושינגטון ויועץ לשעבר לצוות המשא ומתן הפלסטיני שלקח חלק בניסוח מודל הסכם ז'נבה, מציין כי בשעה שהיו קולות בחמאס שאכן קראו לאחרונה לאיפוק, קולות אלה הם עדיין מיעוט בתוך התנועה, המגלה תיאבון מועט בלבד למעורבות המתקדמת מעבר רק לעסקאות "חליפין": "בחמאס ניסו לנצל את סבבי העימות הקודמים בעזה לזכייה בהכרה מדינית רחבה יותר, אך לא הצליחו בכך. לאחר הסבב האחרון, מנסים בחמאס להציג את עצמם כ'שחקן אחראי', אך אין כל עדות לשינוי כלשהו מבחינתו של ארגון הטרור. אף על פי שהצליחו לבסס עצמם כצד בעסקאות חליפין עם ישראל ועם מצרים, שסייעו בשמירה על יציבות יום-יומית ברצועת עזה, יחסיהם עמן נותרו יחסי יריבות בבסיסם. לכן, חמאס אמנם זכו ל"תגמול" מיידי על הניטרליות שגילו בימי הלחימה, עם השבת הצעדים הכלכליים שהושעו במהלך הלחימה מצד ישראל, אך לארגון מעט מאוד תיאבון לתרגם זאת לכדי צעדים מדיניים ממשיים".
אל-עומרי מוסיף כי "באזורנו, חמאס מבודדים, שכן רוב מדינות ערב ממשיכות להתייחס לכל ארגון אסלאמיסטי בחשדנות. אפילו בנות הברית הפוליטיות של חמאס באזור, ובראשן טורקיה, מפגינות חמימות גוברת כלפי ישראל. בעולם, המשך צידודו של החמאס בטרור הופך אותו לבן שיח לא ראוי בעבור כל ממשלה מערבית".
בתוך כך, לא ניתן להתעלם מההשפעה המדינית הגוברת של חמאס. הרשות הפלסטינית, על מנהיגיה המזדקנים ועל משבר הלגיטימציה העמוק שחווה הנהגתה, אינה בולטת או נוכחת דיו בשטח. בעוד אבו מאזן מנהל מערכה משלו נגד ישראל בזירה הדיפלומטית בלבד, הצליחו בחמאס לייצר איזון מסוים, בצעידה על החבל הדק שבין התנגדות אלימה לבין מנהיגות פרגמטית ברצועת עזה. יכולתו של חמאס לחלץ מחוות כלכליות מישראל, ללא פשרות ניכרות מדי בנוגע לזהותו כארגון התנגדות חמוש, רק מדגישה את חוסר יכולתה של הרשות הפלסטינית להביא להתקדמות דומה בגדה המערבית. לדברי נועה שוסטרמן, חוקרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), "אם הרשות הפלסטינית לא תחזור לשלוט ברצועת עזה, עשויים השיפורים בכלכלה, שהובילו בחמאס, להפחית את המתיחות ואת האלימות סביב עזה, אך גם למנוע הישגים בציר אחר של אופק מדיני".
אל-עומרי מוסיף כי "הדבר הטוב ביותר שניתן לקוות לו בטווח הקרוב הוא כוונון של המשטר הנוכחי בעזה, שיאריך את משכן של ההפסקות בין סבבי הלחימה, עד ששינויים פוליטיים בשטח יאפשרו לייצר משטר מדיני וביטחוני חדש."כאשר נראה שהן המדיניות הפלסטינית הפרגמטית והן ההתנגדות האלימה, לא מצליחות כל אחת לדרבן את ישראל להתקדמות בציר המדיני בכיוון משא ומתן והסכם, ניתן רק להסיק שסבב האלימות הבא הוא עניין של זמן.
ערכו של הפרמטר "הקשרים בין הגדה המערבית לבין עזה" במדד שתי המדינות עולה החודש מ-2 ל-3, בשל כך שאירוע יחיד בגדה הביא להסלמה ברצועת עזה. ערך הפרמטר "הסיכוי למלחמה", שהינו פרמטר הפוך (ערך גבוה שלו מצביע על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות), יורד החודש מ-4 ל-3, היות שגם ישראל וגם חמאס מאותתות כי הן אינן מעוניינות כעת במלחמה רחבה. ערכו של הפרמטר "המצב ההומניטרי והכלכלי" יורד החודש מ-6 ל-5, כאשר לא ניתן להכחיש את המחיר ההומניטרי המצטבר וההרסני שגובים סבבי הלחימה החוזרים ונשנים בעזה.
|
|
|
|
זמן הכרעה: משמעות הבחירות הקרובות לסוגייה הישראלית-פלסטינית
ב-1 בנובמבר יצאו מיליוני ישראלים להצביע בקלפיות, ושוב נראה שהסוגייה המרכזית שתקבע את דפוסי ההצבעה תהיה "כן ביבי" או "לא ביבי". עם זאת, בחודש האחרון, כשעוד נותרו חודשיים עד מועד הבחירות, עלה היקף השיח בסוגייה הישראלית-פלסטינית, לאור מבצע "עלות השחר", פעולות צה"ל ואירועי אלימות שנרשמו בעת האחרונה. גם כאשר השיח על הסכסוך בולט יותר בסדר היום מאשר במערכות הבחירות הרצופות האחרונות, ה שיח המדיני לגבי פתרון הסכסוך עדיין לוקה בחסר, ובוודאי שאינו נושא מרכזי במערכת הבחירות הזו. בשל כך, מנהיגים מכל קצות הקשת הפוליטית רואים עצמם כמעט פטורים מהבעת עמדה או מהתווית הצעות קונקרטיות להתקדמות בדרך ליישוב הסכסוך. בעוד שחלק מהמפלגות ממשיכות לדבר על פתרון שתי המדינות כיעד, חלק אחר מדגיש את הצורך במניעת גלישה למדינה דו לאומית אך נמנע מלפרט אילו צעדים יש לנקוט לשם כך. שחקנים אחרים בזירה כמובן לא מהססים להציג את עמדותיהם הקיצוניות על סיפוח וגירוש אלו שאינם "נאמנים" למדינה, לשיטתם. בזמן בו הצורך להכריע את עתידה של ישראל דחוף מאי פעם, נמשיך לפעול ולעודד את כל השחקנים במערכת הפוליטית להתבטא בסוגייה החשובה כל כך לעתידנו כאן, ולספק תשובות ראויות לבוחרים והבוחרות. אנו ממליצים להמשיך ולהתעדכן על תכנים, אירועים ופעילויות שנקיים בעניין זה עד למערכת הבחירות. נוכח הרטוריקה שלפני הבחירות, המפיחה רוח חיים בשיח על עתידו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, עולה החודש ערכם של פרמטר "דעת הקהל הישראלית" במדד TSI מ-4 ל-5 ושל פרמטר "השיח הציבורי בישראל" במדד מ-6 ל-7.
|
|
|
|
בגדה המערבית: שיא במספר העצירים המנהליים, שיא במספר ההרוגים הפלסטינים
מנתונים שפורסמו החודש עולה כי מספר העצירים המנהליים (עצירים הנכלאים ללא משפט) בישראל עומד כיום על 743, המספר הגבוה ביותר מ-2008. במקביל, 85 פלסטינים לפחות נהרגו השנה בפעולות צה"ל בגדה המערבית. נתון זה הוא הגבוה ביותר מאז 2016. 11 מהעצירים המנהליים הם ערבים ישראלים והיתר פלסטינים מהגדה המערבית. הנתונים מלמדים גם על עלייה חדה במספרם של צווי המעצר המנהלי, שהוצאו רק בחודש האחרון. באוגוסט לבדו נוספו 52 צווים מנהליים למניין הכולל. לפי אגודת האסירים הפלסטינים (PPS), כ-400 פלסטינים רק ממחוז ג'נין נעצרו מתחילת 2022. מדי יום עוצרת ישראל 15 פלסטינים בממוצע ברחבי הגדה המערבית. לדברי קדורה פארס, ראש מועדון האסיר הפלסטיני, "ממשלת ישראל הנוכחית, בראשות לפיד, מנסה להוכיח לתומכי נתניהו כי גם היא מסוגלת לשמור על הביטחון ביד חזקה ונוקטת צעדים קיצוניים כדי לעשות זאת".הנתונים החדשים מתפרסמים על רקע סיום שביתת הרעב של העציר המנהלי ח'ליל עוואוודה, שנמשכה למעלה מ-180 ימים במחאה על מעצרו ללא משפט. בשבוע שעבר, ולאחר מחאה פלסטינית גוברת בעניינו וגינויים בין לאומיים, לאור פרסום תמונותיו המזעזעות של עוואודה הכחוש, סיים העציר את שביתת הרעב לאחר שהסכימה ישראל לשחררו בחודש הבא. כחלק מההסכמה לשחררו, חתם עוואוודה על הצהרה בה הוא מתחייב שלא לשוב לפעילות טרור (שמעולם לא הואשם או הורשע בה, הלכה למעשה). אופן זה בו מסתיים המעצר המנהלי של עוואוודה דומה למקרים אחרים מהעת האחרונה, לאור הלחץ ברחוב הפלסטיני ובקהילה הבינלאומית על ישראל, והחשש שמותו של עציר שובת רעב עלול להביא לתסיסה ואלימות. שחרורו של עוואוודה היה אחת מהדרישות המרכזיות של הג'יהאד האסלאמי במסגרת הסכם הפסקת האש, שהושג בתיווך מצרי וסיים את שלושת ימי הלחימה בעזה בתחילת החודש. אף שההסכם הסופי כלל התחייבות רק מצד מצרים, "לפעול מול ישראל" לטובת שחרורו של עוואוודה. ישראל באותה נקודת הזמן לא הסכימה לכך ובג"ץ דחה כמה עתירות לאישור שחרורו ממעצר מנהלי. ערך הפרמטר "פיגועים פלסטיניים (בגדה המערבית)" במדד שתי המדינות יורד החודש מ-6 ל-5, ואילו ערך הפרמטר "פעולות צבאיות של צה"ל (בגדה המערבית)" עולה החודש מ-7 ל-8 על רקע פעולות מתמשכות וגוברות ברחבי הגדה מהערבית.
|
|
|
|
למרות וטו אמריקני צפוי, הפלסטינים לוחצים לשדרוג מעמדם באו"ם, במאמץ להשאיר את פתרון שתי המדינות בסדר היום הבינלאומי
לקראת כינוס העצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר, פתח נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בקמפיין דיפלומטי בתקווה לשדרג את מעמדה של פלסטין ממדינה משקיפה לחברה מן המניין בארגון. יוזמתו נתפסת במידה רבה כמועדת מראש לכישלון. שדרוג חברותם של הפלסטינים באו"ם מחייב תמיכה של 9 מבין 15 החברות מועצת הביטחון רק כדי לערוך הצבעה, בעוד ארצות הברית כבר הודיעה לפלסטינים כי יטילו וטו במועצת הביטחון. עם זאת, לדברי פרשנים פלסטינים, היוזמה אינה בהכרח ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לחזרה אל שולחן המשא ומתן, אלא מהווה מאמץ להשארתו של פתרון שתי המדינות בסדר היום העולמי, כמו גם לעצם הרעיון של המדינה הפלסטינית, לנוכח מה שנראה כחוסר נכונות אמריקנית לקדם יוזמה מדינית. לדברי ראש המכון למחקרי מדיניות "הורייזון" ברמאללה ויועץ לשעבר לקונסול האמריקאי במזרח י-ם, אבראהים דלאלשה: "הטלת וטו אמריקני מעולם לא היוותה בעיה בעבור אף מנהיג פלסטיני. אדרבה, קריאת תיגר על הממשל האמריקני כתומך ללא סייג בישראל הייתה מאז ומתמיד אות של כבוד לכל מנהיג בעיני העם הפלסטיני."אבו מאזן כבר שוחח על הנושא עם נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ועם נשיא צרפת, עמנואל מקרון. על המאמץ, שעמד גם במוקד ביקורו של אבו מאזן בגרמניה החודש, האפילו דברים שאמר שם, שלפיהם ישראל ביצעה "50 שואות" בפלסטינים. אמרה שעוררה סערה בישראל ובעולם, ואבו מאזן הספיק להוציא הבהרות לגביה. פרשנים שונים סוברים כי העצרת הכללית של האו"ם הינה פורום אפשרי ללחיצת יד ראויה לצילום בין אבו מאזן לבין ראש הממשלה לפיד, אולם הזעם בישראל על דברי אבו מאזן בגרמניה צפוי לשלול כל אפשרות ותקווה למפגש כזה. החודש לא חלו שינויים בפרמטרים הרלוונטיים לנושאים אלה במדד שתי המדינות.
|
|
|
|
- ישראל פושטת על משרדים של ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים אותם הגדירה כארגוני טרור: כוחות צה"ל פשטו על משרדיהם של שישה ארגונים פלסטיניים ברמאללה ואטמו אותם, לאחר אשרורה של החלטת ישראל הקובעת כי ארגונים אלו קשורים לחזית העממית לשחרור פלסטין. האו"ם והאיחוד האירופי גינו החלטה זו של ישראל. בוושינגטון אף הביעו דאגה מסגירת משרדיהם של הארגונים הלא ממשלתיים, על רקע האשמות כי ההחלטה היא ניסיון להשתיק ביקורת בדבר הפרות זכויות מצד ישראל, לכאורה. ישראל הודיעה כי תספק לארה"ב מידע נוסף אודות הסיבה לסגירתם של ארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים. האיחוד האירופי דחה את הראיות הישראליות לסגירת הארגונים והכחיש כי הארגונים, שאותם הוא מממן, ניצלו לרעה את כספם.
- בבתי הספר של עיריית תל אביב נתלות מפות המציגות את "הקו הירוק": עיריית תל אביב-יפו חילקה החודש מפות ישראל, המציגות את הקו הירוק כ"גבול הריבונות" של ישראל". המפות, שנועדו לתלייה ב-2,000 כיתות לימוד בקירוב ברחבי העיר, הוסרו על ידי משרד החינוך. ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, התחייב כי המפות תישארנה בכיתות הלימוד וכתב במכתב למנהלי בתי הספר: "חשוב לנו שהתלמידים יכירו את גבולות הריבונות הישראלית ואת המציאות המורכבת באזורים שבהם חיים אלה לצד אלה יהודים אזרחי ישראל וערבים בשליטת הרשות הפלסטינית".
- ארה"ב מבקשת מישראל לבחון את נהלי הפתיחה באש, בשעה שגורמים רשמיים דורשים דין וחשבון על הרג העיתונאית שירין אבו-עאקלה: מדיווחים עולה כי ארה"ב נקטה צעד חריג כאשר ביקשה מישראל לבחון מחדש את הוראות הפתיחה באש של צה"ל בגדה. בקשה זו מופנית לישראל לנוכח התמודדותם של גורמים רשמיים בוושינגטון עם לחץ הולך וגובר לפעול לדרישת דין וחשבון מישראל על הרג העיתונאית שירין אבו-עאקלה. לפי הדיווחים, שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, הציג את הבקשה בשיחת טלפון עם שר הביטחון, בני גנץ. הנושא עלה גם בפגישה בין ונדי שרמן, המשנה לשר החוץ האמריקני, לבין השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, בוושינגטון החודש.
|
|
|
|
מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים על בסיס פתרון שתי-המדינות
|
|
|
|
|
|
|
