כותרות ינואר:

• אלימות המתנחלים מביאה לביקורת רחבה בזירה הבינלאומית, אך גם בחלקים מממשלת ישראל: צו הריסה הוצא לבתים בגבעת רונן לאחר מעורבות אנשי המאחז באירועי אלימות חריגים שאירעו החודש.
• בתגובה ללחץ דיפלומטי, ישראל דוחה למועד בלתי ידוע את תוכניות הבנייה באזור E1: הדחיה מדגישה את תפקידה המכריע של הקהילה הבינלאומית במניעת מהלכים הרסניים להסכם עתידי.
• פגישות שר החוץ ורה"מ החליפי לפיד עם בכירים פלסטינים עשויות להוות בסיס לפריצת דרך מדינית: המאמצים לשכנע את הפלסטינים להקפיא את חקירת בית הדין הפלילי בהאג עשויים לחזק את יכולתו של לפיד לשכנע שרים בממשלה לשקול מחדש את עמדותיהם בנוגע לכניסה למשא-ומתן.  
• הרמטכ"ל לשעבר אייזנקוט מזהיר את ישראל מפני התנגשות אלימה צפויה עם הפלסטינים ומהיסחפות אל מציאות של מדינה אחת: במקביל, דו"ח של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מזהיר כי היעדר תהליך מדיני מאיים ישירות על ביטחון ישראל, דמותה ומעמדה הבינלאומי.
• העולם דורש תשובות מישראל על נהלי המעצר בשטחים בעקבות מותו של קשיש פלסטיני-אמריקאי:  מדיניות המעצר המנהלי מגיעה לכותרות ברחבי העולם , בשל הארכת מעצרו של נער פלסטיני החולה במחלה כרונית קשה וסיום שביתת רעב בת 141 של עציר אחר.
• מועצת הביטחון של האו"ם חזרה לדון בסכסוך: הקוורטט מסכים כי יש להעלות את הנושא לדרג שרי חוץ, במקביל גובר התסכול הפלסטיני מרמת המעורבות האמריקנית. על רקע זה שוחח השבוע מזכיר המדינה בלינקן עם אבו מאזן ולפיד.

המנהל האזרחי דחה החודש למועד בלתי ידוע את הדיון בהרחבת מעלה אדומים, לעבר אזור E1 הרגיש
בשל היותו חיץ בין דרום הגדה המערבית לצפונה. הנימוק שנמסר לדחייה היה "חוות דעת של כמה פקידים במנהל האזרחי". שר הביטחון ורה"מ סירבו להגיב על כך. עם זאת, במקביל להתפתחות המבורכת, קידמה  ועדת התכנון של מחוז ירושלים תוכניות להקמתן של 3,557 יחידות דיור חדשות במזרח ירושלים. במסגרת התוכנית ייבנו 1,465 יחידות דיור בין גבעת המטוס לשכונת הר חומה, מה שמהווה איום ישיר על הרצף הטריטוריאלי בין מזרח ירושלים לבין בית לחם. התוכנית קודמה לשלב "ההפקדה", כך שנדרש אישור נוסף אחד בלבד לפני היתרי הבנייה. 

ההחלטות הללו  מדגישות את היעדרה של מדיניות ישראלית אחידה בכל הנוגע להרחבת ההתנחלויות. באופן זה, מתקבלות החלטות על בסיס "כל מקרה לגופו", מה שמעצים את השפעתם של שחקנים חיצוניים על הנושא. נראה כי ישראל הגיבה ללחץ הבין-לאומי הגובר באמצעות תיעדוף של בנייה בהתנחלויות השוכנות בגבולותיה המוניציפליים של מזרח ירושלים המסופחת. התפתחויות אלו מצביעות על התפקיד המכריע שממשיכה הקהילה הבינלאומית למלא בצמצומם של צעדים חד-צדדיים של ישראל באזורים בעלי רגישות מדינית גבוהה, כמו שיח' ג'ראח, סילוואן וח'אן אל-אחמר, שבו הביא הלחץ הבין-לאומי לדיווחים על פשרה במסגרתה יועתק המאחז הבדואי 300 מטרים בלבד ממיקומו הנוכחי.

ישראל אמנם נסוגה מתוכניות ההתנחלות באזור E1 בעקבות לחץ בין-לאומי, אך ההתקדמות במיזמי התנחלות נוספים החודש ממתנת את השפעתה של התפתחות זו. אי לכך, הפרמטרים הנוגעים להתנחלויות ולשחקנים הבין-לאומיים במדד שתי המדינות נותרים בעינם החודש.  

• המאמצים הדיפלומטיים המוצלחים להבטחתה של הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס, למרות המתיחות המתמשכת בגדה המערבית, בירושלים וברצועת עזה, מצביעים על כך שלאף אחד מהצדדים אין אינטרס כעת בהסלמה ועימות. בשל כך, ערכיהם של שלושה פרמטרים - סיכויים לפרוץ מלחמה (בעזה), מתקפות הפלסטינים (בעזה) ופעולות צבאיות של צה"ל (בעזה), יורדים החודש מ-6 ל-5.
  
  
• נציגיהם של שישה פלגים פלסטינים קיימו שיחות פיוס בתיווך אלג'יריה החודש, שלא הושגה בהן פריצת דרך. פרמטר יחסי פת"ח-חמאס במדד שתי המדינות נותר ללא שינוי וערכו עומד על 3.