לחצו כאן והכירו את האינדקס האינטראקטיבי שלנו

דצמבר בקצרה:

הפלסטינים מגיבים באיפוק לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין מרוקו: פעולותיה של ארצות הברית חותרות שוב תחת המשפט הבין-לאומי בשעה שנשיא הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, משנה אסטרטגיה בנוגע לנורמליזציה ביחסים בין ישראל למדינות ערב.
הפלסטינים נערכים למציאות חדשה תחת ממשלו של ביידן: סקר חדש מלמד על ניצנים של תקווה,במקביל לניסיונות חדשים של אבו-מאזן לקבל תמיכה באזור ולהיחלשות מסויימת במעמדו אש"ף.
התפרצויות אלימות בגדה המערבית: תקריות עם הרוגים משני צדדיו של הסכסוך הופכות את דצמבר 2020 לחודש קטלני במיוחד.

התפתחויות אלו העלו את מדד שתי המדינות ב-0.3% (גידול של 0.01 נקודות מ-5.37 בחודש שעבר).

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד

מבט על 2020: חשיפת תוכניתו של טראמפ, סיכול הסיפוח ועידן חדש שמתקרב

שנת 2020 החלה בצניחת TSI (מדד שתי המדינות) לשפלים חדשים, לאחר שממשל טראמפ חשף את "חזון השלום" שלו, תוכנית שאימצה את עמדות ישראל בכל סוגיות הליבה של הסדר הקבע ומימושה היה מאפשר, בסופו של דבר, סיפוח ישראלי של כ-30 אחוזים משטחי הגדה המערבית. למרות הצגת התכנית, מאמצי הסיפוח של ראש הממשלה נתניהו עוכבו תחילה ואח"כ הושעו כחלק מהסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, שהוצג לציבור באוגוסט. הסכם זה הוא התפתחות, שהביאה לעלייה משמעותית במדד. פעולותיו של ממשל טראמפ באוקטובר, שהגדילו את הוצאות משלם המסים האמריקני על התנחלויות ישראליות ואפשרו לאזרחים אמריקנים לטעון בדרכוניהם כי "ירושלים, ישראל" היא עיר הולדתם גם אם נולדו במזרח העיר, חברו להרחבת ההתנחלויות בישראל והביאו יחד לירידה בולטת נוספת ב-TSI. עם זאת, הבחירה בג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית בנובמבר העלתה את המדד שוב ובאופן ניכר.

השינויים המובהקים בתיאום הביטחוני בין ישראל לבין הפלסטינים ראויים לציון אף הם. שינויים אלה הביאו לעליית הפרמטר הרלוונטי לשיא חדש במארס, חודש שבו פעלו שני הצדדים יחד במאבק בנגיף קורונה. אבו-מאזן הקפיא במאי את שיתוף הפעולה הביטחוני והאזרחי עם ישראל, צעד שהביא לירידה משמעותית בפרמטר. ההשהיה הייתה בתגובה לכוונתה המוצהרת של ישראל לספח חלקים מן הגדה המערבית. מהלך הסיפוח ירד אמנם מהשולחן אך ההקפאה נמשכה עד נובמבר, ועד אז נפגעה קשה הכלכלה הפלסטינית מאי קבלת כספי מיסים שגבתה ישראל. הפגיעה הכלכלית הצטרפה למצוקה שיצרה מגפת קורונה על כל השלכותיה.

נתונים משמעותיים ב-2020:

הרוגים בצד הפלסטיני: 22 (131*)
הרוגים בצד הישראלי: 3 (הנתון הנמוך ביותר בהיסטוריה של ישראל) (9*)
תקיפות פלסטיניות בגדה המערבית: 60 (51*)
מעצרים של פלסטינים על ידי ישראל בגדה המערבית: 2,277 (2,328*)
טילים ופצצות מרגמה שנורו מעזה לעבר ישראל: 176 (1,378*)
יחידות דיור שאושרו בהתנחלויות: 12,159 (8,457*)
מבנים פלסטינים שישראל הרסה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים (ינואר-נובמבר 2020): 782 (564*); 946 מפונים מבתיהם (816*)

(* נתוני 2019)

במבט קדימה אל 2021, תהיה לגישותיו של הממשל האמריקני החדש ולאופן שבו יתעדף את מאמציו ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני השפעה רבה על היתכנות פתרון שתי המדינות. ביידן, הנשיא האמריקני הנבחר, צפוי לסגת מקוויי המדיניות של ממשל טראמפ בנוגע להתנחלויות ולכונן מחדש את היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לבין הפלסטינים, לרבות השבתו של הסיוע האמריקני לרשות ופתיחה מחדש של הקונסוליה האמריקנית בירושלים. את מאמציו של ממשל ביידן ילווה יישום החוק לקידום שותפות למען שלום במזרח התיכון, שעבר בסוף החודש בקונגרס. החוק מאפשר מימון משמעותי, בסך 250 מיליון דולר לחמש שנים, לארגוני חברה אזרחית הפועלים לקידום השלום.

במקביל לכך, את דרכה העתידית של ישראל בסוגיה זו יקבעו במידה רבה תוצאות הבחירות הבאות, שיתקיימו ב-23 במארס. השינויים האזוריים עשויים לייצר מומנטום חדש ביחסים בין ישראל למדינות ערב נוספות ובמקביל נקיטת צעדים שיצמצמו את הכיבוש בשטחים. הפלסטינים, מצדם, יבקשו להסתגל לעידן חדש, שבו ימשיכו לבלוט סוגיות פנים הנוגעות למנהיגם הבא, לבחירות ולפיוס המתמהמה כל כך בשורותיהם, בעוד אבו-מאזן שואף כלפי חוץ לכונן מחדש של היחסים הדיפלומטיים עם ארצות הברית ולהפסיק את בידודם של הפלסטינים באזור.

מדד TSI עמד בינואר 2020 על 5.21 לאחר כמה תנודות, המדד עולה בסוף 2020 ל-5.38.

ישראל ומרוקו מחדשות את הקשרים ביניהן והפלסטינים משנים את גישתם

בדצמבר המשיכו מגמות הנורמליזציה ביחסים בין ישראל לבין מדינות ערב. מרוקו חידשה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל ושידרגה אותם. ליוזמה לחידוש היחסים סייעה הכרתו של ממשל טראמפ בריבונותה של מרוקו בשטחיה השנויים במחלוקת של סהרה המערבית, מהלך המפר את נורמות המשפט הבין-לאומי בכל הקשור בכיבוש ובגירוש אוכלוסיות. לדברי ד"ר שרה פוייר מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), "הקהילייה הבין-לאומית לא חשה בנוח כלל לנוכח החלטתה של וושינגטון להפוך, בעצם, את המדיניות הניטרלית יחסית זה עשורים ביחס לסהרה המערבית ולהצהיר בפשטות ובאופן ישיר כי בכוונתה להכיר כעת בריבונותה של מרוקו בשטח זה."

תהילה ונגר מ"יוזמת ז'נבה" כתבה ב"טיימס אוף ישראל" כי "זוהי מהלומה לעמים ללא מדינה בכל מקום שהוא" והוסיפה: "מגמת ההכרה בהחלות ריבונות חד-צדדית בשטחים שנויים במחלוקת היא מגמה שחותרת תחת המשפט הבין-לאומי ומערערת את האפשרות לפתרון סכסוכים בילטרלים בדרכי שלום."

בשונה מהסכמי הנורמליזציה האחרונים בין ישראל לבין מדינות ערב, נענו מהלכיה של מרוקו בביקורת מועטה מצד הפלסטינים. שליט מרוקו, המלך מוחמד השישי, ניהל שיחה אישית עם הנשיא אבו-מאזן מיד לאחר שהכריז על המהלך וצירף להכרזה הצהרה בדבר תמיכה איתנה במאמצי הפלסטינים ובפתרון שתי המדינות. אבו-מאזן בחר מצדו שלא למתוח ביקורת על מרוקו והורה לבכירים נוספים ברשות הפלסטינית לנהוג בדרך דומה.

בהקשר זה ציין ראש לשכת המסחר והתעשייה של דובאי כי איחוד האמירויות הערביות תאפשר ייבוא של מוצרים מתוצרת התנחלויות ישראליות. דבריו נאמרו לאחר נסיגתו של משרד התעשייה, המסחר והתיירות של בחריין מאמירה קודמת של שר המסחר הבחרייני, כי "נכיר במוצרים מההתנחלויות כמוצרים ישראליים". בהבהרה התחייבה בחריין ל"החלטות האו"ם, הליגה הערבית והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי בכל הקשור בהתנחלויות בגדה המערבית וברמת הגולן".

ההכרה האמריקנית בריבונותה של מרוקו והמוכנות הגלויה של איחוד האמירויות הערביות לייבוא מוצרים שיוצרו בהתנחלויות ישראליות מורידות את פרמטר הנורמות הבין-לאומיות הבסיסיות מ-6 ל-5 בדצמבר.

לצד העלייה במפלס התקווה הפלסטיני, ההנהגה הפלסטינית נערכת לעידן חדש

בעקבות הבחירות בארצות הברית בחודש שעבר, מצא סקר חדש, שפרסמו "יוזמת ז'נבה" ו"קואליציית השלום הפלסטינית" ב-16 בדצמבר, כי 49% מהפלסטינים מעדיפים כעת את פתרון שתי המדינות (20% בחרו באפשרות "אחר", 11% ציינו "לא יודע/ת", 11% בחרו באפשרות "קונפדרציה" ו-9% בחרו ב"פתרון המדינה האחת"). בעזה תמכו 56% בפתרון שתי המדינות, שיעור גבוה יותר מזה שבגדה המערבית (44%). נוסף על כך, 58% מהפלסטינים, שהשיבו לסקר, מאמינים כי הבחירה בג'ו ביידן פותחת צוהר למשא ומתן על פתרון שתי המדינות (36% התנגדו לכך ו-6% בחרו באפשרות "אחר").

מנכ"ל קואליציית השלום הפלסטינית, נידאל פוקהא, ציין כי "עם הצלחתו של ביידן ובהינתן התוכנית, שעליה הכריז הנשיא הנבחר, הפלסטינים רואים חלון הזדמנויות חדש לתהליך השלום במזרח התיכון. התפתחות זו עודדה אותם להביע נחרצות את עמדתם אשר לפתרון המועדף, פתרון שתי המדינות, שהם מאמינים כי הוא הדרך היחידה לסיום הסכסוך ולהבאת שלום."

במהלך דצמבר התנהלו מאמצים פלסטיניים להקמת התשתית למציאות החדשה, עם תחילתו של ממשל ביידן.לאחר פגישה עם שרי החוץ של ירדן ושל מצרים ב-19 בדצמבר, שהניבה הצהרה משותפת בדבר ההתחייבות לפעול לחידוש המשא ומתן עם ישראל, הצהיר שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מלכי: "אנו מוכנים לשתף פעולה עם הממשל האמריקני החדש ולנהל איתו משא ומתן. כמו כן, אנו מצפים כי ממשל זה יתווה מחדש את קשריו עם פלסטין." מוקדם יותר השבוע, ביקר אבו-מאזן בקטר במסגרת מאמץ דומה לאיחוד בין מדינות המפרץ הפרסי סביב תמיכה ברשות הפלסטינית בהתקרב העידן שלאחר טראמפ.

סבב זה של שיחות דיפלומטיות מתרחש לאחר התפטרותה של חנאן עשראווי, דמות מפתח בפוליטיקה הפלסטינית זה שנים, מתפקידה בוועד הפועל של אש"ף. הפרשן הפלסטיני דאוד כותאב הדגיש כי התפטרותה של עשראווי הייתה "מהלומה להנהגה הפלסטינית וסיפקה עדות ברורה כי אש"ף חדל להיות שחקן חשוב וכי קבלת ההחלטות הלאומית נותרה בידי אדם אחד, ללא מעורבות משמעותית של נציגי העם". התפטרותה של עשראווי, זמן קצר לאחר מותו בנובמבר של סאיב עריקאת, מנהל יחידת המשא ומתן ומזכ"ל אש"ף, מאותתת על הירידה במעמדו של אש"ף וכן על שינוי שיחול בו בעתיד הקרוב. המועצה הלאומית הפלסטינית עומדת לקיים ישיבה נדירה, שבה תמנה את ממשיכיהן של שתי הדמויות המפורסמות.

במקביל להתפתחויות אלה, מגיע מספר הנדבקים בנגיף קורונה לשיאים חדשים וקריטיים בגדה המערבית ובעזה. חרף הסיוע הרפואי, שהעניקו ארגון הבריאות העולמי ואיחוד האמירויות הערביות לעזה, דווח כי מערכת הבריאות העזתית "נמצאת בסכנת קריסה" עם 38,164 חולים ו-340 מתים ברצועת עזה נכון ל-28 בדצמבר.

התגברות התמיכה בפתרון שתי המדינות וניצני התקווה ביחס לממשל האמריקני הבא העלו את פרמטר דעת הקהל הפלסטינית מ-4 ל-5. כל הפרמטרים הרלוונטיים האחרים נותרו ללא שינוי החודש.

אלימות בגדה המערבית ובירושלים

בדצמבר נרשמה תקופה אלימה במיוחד בגדה המערבית ובירושלים, בעיקר ביחס ל-2020 כולה, שבה נרשמה צניחה דרסטית במספר ההרוגים הישראלים והפלסטינים כאחד. ב-4 בדצמבר נהרגה פלסטינית בת 13 מאש צה"ל במהלך הפגנה בסמוך לרמאללה. ב-20 בדצמבר נרצחה ישראלית בת 52 מחוץ להתנחלות טל מנשה השוכנת בגדה המערבית. בהמשך עצרו כוחות ישראליים בג'נין חשוד פלסטיני ברצח. למחרת נהרג פלסטיני בן 17 לאחר שירה על כוחות ישראליים בעיר העתיקה בירושלים. באותו היום מת מתנחל ישראלי בן 16 בתאונת דרכים, שאירעה במהלך מרדף משטרתי, לאחר שנתפס משליך אבנים על פלסטינים. תקרית זו הביאה למחאות אלימות ממושכות, לרבות תקיפות נגד רכבים פלסטיניים ברחבי הגדה המערבית.

עקב התפתחויות אלה, עלה בדצמבר הפרמטר הנוגע לפעולותיו הצבאיות של צה"ל בגדה המערבית מ-3 ל-4.

The Two-State Index (TSI) is brought to you by the Geneva Initiative, a Palestinian-Israeli organization working to promote a negotiated peace agreement in the spirit of the two-state vision. The TSI is produced by an Israeli-Palestinian team, and reflects a unique bilateral perspective.

Think we missed something this month? Send us tips and comments here.

This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Geneva Initiative’s Two-State Index (TSI) editorial team and do not necessarily reflect the views of the European Union.