NoAnnexation
LOGOtsi
TSI-Separator-5
JuneHebrew
לחצו כאן והכירו את האינדקס האינטראקטיבי שלנו
TSIgraphMAY

יוני בקצרה:

ישראל אינה נוקטת בצעדים קונקרטיים לסיפוח הגדה המערבית: הדיונים עם ממשל טראמפ נמשכים תוך שהסקרים החדשים מראים את התנגדות הציבור הישראלי

  • הפלסטינים מגדילים מאמצים נגד הסיפוח: הרשות נוקטת בצעדים חדשים בחזית הפנימית והבינלאומית בזמן שהכלכלה מתקרבת למשבר
  • שחקנים בינלאומיים ואזוריים ממשיכים בהתנגדות: ירדן ואיחוד האמירויות מובילות במאמצים חדשים נגד הסיפוח כאשר האיחוד האירופי שוקל פעולות ענישה אפשריות 
  • "חוק ההסדרה" נקבע כלא חוקתי: בג"ץ מבטל חוק שהיה מאפשר הפקעה של אדמות פלסטיניות פרטיות ולגליזציה רטרואקטיבית של התנחלויות

התפתחויות אלו העלו את מדד שתי המדינות ב-0.4% (גידול של 0.01 נקודות מ-5.16 בחודש שעבר).
כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד
TSI-Separator-1
בישראל וגם בארה"ב, אין תמונה ברורה לגבי סיפוח הגדה המערבית 

ה-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציה של ממשלת ישראל כמועד בו ניתן להצביע על אמצעי הסיפוח – עבר ללא כל החלטה ישראלית בנושא. השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס אמר כי "חילוקי דעות" עם ארה"ב מונעים כעת כל פעולה או הכרזה. לאחר שנפגש עם גורמים אמריקאים ביום הקודם, אמר ראש הממשלה נתניהו כי "הדיונים על הסיפוח יימשכו גם בימים הקרובים״.

בוושינגטון הבירה, מחוקקים דמוקרטיים רבים פרסמו מכתבים והצהרות ביוני המתנגדים לסיפוח הישראלי. ההצהרה המשמעותית ביותר הייתה הצהרה משותפת של מנהיג מיעוט הסנאט צ'אק שומר יחד עם הסנאטורים בוב מננדז ובן קרדין (צמרת הדמוקרטים בוועדת יחסי החוץ של הסנאט), שנחשבו כולם לתומכים חזקים של ישראל. הנושא צפוי להוות סוגיה מרכזית במדיניות החוץ במהלך מערכת הבחירות בארה"ב, הן בשל התנגדותו הפומבית לסיפוח של מועמד הנשיאות הדמוקרטי, ג'ו ביידן, והן בשל הוועידה הדמוקרטית העומדת להתרחש תוך פחות מחודשיים.

כמו כן, נמשכה החלוקה לסיפוח בממשלת ישראל לאורך רוב יוני, כאשר שר הביטחון גנץ העביר אותות מגוונים. לפי הדיווחים, הוא הורה לצה"ל להיערך לאלימות מוגברת ואמר שישראל לא "תחכה לנצח לפלסטינים" לנהל משא ומתן. עם זאת, גנץ גם אמר שהוא יתמוך רק בסיפוח בקעת הירדן (אופציה שלכאורה דווקא שולל שר החוץ האשכנזי) אם מהלך זה יקבל תמיכה על ידי מדינות ערב וארה"ב, וטען שישראל תספח רק אזורים ללא "תושבים פלסטינים רבים״. ב-29 ביולי, בפגישה של אבי ברקוביץ עם ממשל טראמפ, הזהיר גנץ כי ה-1 ביולי הוא "לא תאריך קדוש" וטען כי "לפני קידום מהלכים מדיניים, צריך לסייע לאזרחי ישראל להצליח לחזור למקומות העבודה ולשוב להתפרנס בכבוד. אזרחי ישראל מוטרדים מהקורונה ומצפים לטיפול מעמיק ומיידי בנושא".

ההערה האחרונה עוררה נזיפה של ראש הממשלה נתניהו, שאמר כי "הנושא אינו תלוי בכחול לבן. הם לא גורם לכאן ולכאן״. נתניהו הדגיש בעבר כי יבקש לספח את כל ההתנחלויות בישראל ב-1 ביולי תוך שהוא מציין כי יישום כל מהלך נוסף יעוכב. נתניהו התמודד גם הוא עם התנגדות עזה מצד קבוצת מנהיגי מתנחלים בהובלת ראש מועצת יש"ע. בתוך כך, הרמטכ"ל אביב כוכבי הזהיר את הכוחות ב-23 ביוני כי "אתם יכולים למצוא את עצמכם בעוד כמה שבועות ביו"ש בגלל הפרות סדר וטרור" והוסיף כי האלימות עלולה להתפשט לעזה. לדברי דייוויד מקובסקי ממכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב (WINEP), "גורמי מודיעין בשב"כ העריכו בשקט את החסרונות השונים לסיפוח, ואם השקפות אלה מסתננות לשיח הציבורי, אז מפלגת כחול לבן של גנץ ואשכנזי תתחזק [בהתנגדות לסיפוח]".

סקר שפרסמה יוזמת ז'נבה ב-9 ביוני הראה ש 42% מהציבור הישראלי מתנגדים לסיפוח (עם פחות מ-33% בעד). הסקר הראה כי רק 3.5% מהישראלים חושבים שנושא הסיפוח צריך להיות בצמרת סדר העדיפויות של הממשלה. סקר שנערך לאחר מכן בערוץ 12 מצא באופן דומה כי 46% מהישראלים התנגדו לסיפוח לעומת 34% בעד. ב-28 ביוני, סקר שנערך על ידי האוניברסיטה העברית ומכון אקורד הראה התנגדות לסיפוח בקרב 69% מהישראלים. יתר על כן, המאמצים להילחם בסיפוח גברו בחברה האזרחית בישראל במהלך חודש יוני. ארגונים שונים הקימו קמפייני מידע ציבורי (כולל קטעי וידאו ומודעות בפלטפורמות שונות) וקיימו עצרות מחאה מרובות.

התפתחויות אלה הגדילו את פרמטר החברה האזרחית הישראלית מ-7 ל-8. כל שאר הפרמטרים הרלוונטיים נותרו זהים ביוני.
GIpollJuneHEB
TSI-Separator-1

פלסטינים מגבירים את המאבק נגד הסיפוח בעת שהרשות הפלסטינית מתקרבת למשבר כלכלי

במהלך החודש האחרון נקטו פלסטינים במאמצים ציבוריים להילחם בסיפוח הגדה המערבית בזירה המקומית והבינלאומית כאחד. ב-22 ביוני השתתפו כאלפיים איש בעצרת המאורגנת של פת"ח ביריחו במחאה על הסיפוח. בעצרת השתתפו מספר דיפלומטים זרים, בהם שגרירים מהאיחוד האירופי, סין, רוסיה וירדן, כמו גם שליח האו״ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב. 

נוכחותם של נציגים אלה הצביעה על נחישות להתנגד בתקיפות ובאופן פומבי לסיפוח, אולם העצרת עצמה הביאה נוכחות צנועה בלבד וחשפה את הקושי של הרשות לגייס פלסטינים בהמוניהם להפגנה נגד הסיפוח. לדברי ד"ר חליל שיקאקי, מנהל המרכז הפלסטיני לחקר הסקר הציבורי, אירעה "שחיקה משמעותית של אמון הציבור ברשות, וזה כמעט בלתי אפשרי עבור הרשות הפלסטינית להניע את הציבור בכל צורה משמעותית״.

מוקדם יותר ביוני הגישו הפלסטינים הצעה בת ארבעה עמודים לקוורטט (ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה), המתארת תוכנית שתוביל להקמת מדינה פלסטינית מפורזת. על פי הדיווחים, ההצעה כוללת "שינויי גבול קלים" על בסיס קווי 1967 ומצהירה על נכונותם של הפלסטינים לחדש משא ומתן ישיר עם ישראל. טרם נמסרה תגובה רשמית של הקוורטט.

בינתיים, היחסים בין הרשות לישראל רחוקים מלקדם משא ומתן, ובהתאם להחלטת הנשיא עבאס הם המשיכו לסבול החודש מתוצאות צמצום שיתוף הפעולה הביטחוני והאזרחי. כעת פלסטינים חייבים להתמודד ישירות עם המנהל האזרחי הישראלי בגדה המערבית על מנת להבטיח היתרי כניסה לישראל - כולל אישורים לטיפול רפואי - כאשר הרשות הפלסטינית מוציאה מסמכים אישיים לפלסטינים מבלי שתאשר אותם על ידי ישראל. ריית' אל-עומרי, עמית בכיר ב-WINEP ויועצו לשעבר של הנשיא עבאס, ציין כי "הרשות מנסה ליצור תחושת משבר באמצעות מנופים דיפלומטיים בינלאומיים ... ובכך נותנת לפקידים ישראלים תחושה של מה יקרה אם הרשות תקרוס״.

צעדים אלה ואחרים קירבו את הפלסטינים למשבר פיננסי. לאחר שהודיעה הרשות ב-3 ביוני כי תדחה הכנסות ממסים שגבתה ישראל מטעמה (בהיקף של 170-190 מיליון דולר), וכן הלוואה של 800 מיליון דולר מישראל, הרשות לא הצליחה לשלם את שכר עובדיה כבר חודשיים ברצף. שר הרשות לענייני אזרחים ברשות חוסיין א-שייח הצהיר גם כי הרשות לא תעביר את 105 מיליון הדולרים שהיא שולחת לעזה מדי חודש, שחלק גדול מהם משמש לשכר לעובדי המגזר הציבורי. א-שייח טען כי עבאס "מוכן לתת לרשות להתמוטט אם יתרחש סיפוח”.

מהלכים אלה אירעו לאחר פרסום מאמר של האו"ם שהזהיר מפני קריסת הכלכלה הפלסטינית כתוצאה מהשפעות מגפת הקורונה, וכן הערכה של הבנק העולמי כי המשק יכול להתכווץ בשיעור של עד 11%. עם זאת, סקר PCPSR חדש הראה כי הציבור הפלסטיני תומך במידה רבה בצעדים שנקט עבאס מול הסיפוח הפוטנציאלי, עם 71% בעד. הסקר  מגלה תובנה נוספת על הדרך המועדפת על הציבור הפלסטיני, כאשר 43% מהנשאלים בחרו לסיים את הפיצול בין פת"ח לחמאס כדי להילחם בתוכנית טראמפ, אך מבלי לבטל את ההסכמים עם ישראל או לפרק את הרשות הפלסטינית (22% תמכו באפשרות לבטל הסכמים עם ישראל ולפרק סופית את הרשות, ו-23% תמכו בביטול ההסכמים עם ישראל, אך מבלי לפרק את הרשות).

בעוד שסקר ה- PCPSR הציג תמיכה מרבית בקרב הפלסטינים בהתנגדות לא אלימה (61%), הוא גם גילה כי הרוב תומך בשיבה למאבק מזוין (52%). אף שמספר זה צנח מ-64% בסקר PCPSR הקודם, הוא מזהיר נגד תגובה אלימה לסיפוח - תגובה שסבירותה עולה בגלל המצב הכלכלי המתדרדר. בתרחיש כזה, אמר נידאל פוקהא (מנכ"ל יוזמת הקואליציה הפלסטינית לשלום-יוזמת ז'נבה), כי "הדלת תיפתח לסבב אלימות חדש ... הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון הפלסטינים לא רק שלא יוכלו לקחת חלק בשום פעילות או צעד למניעת מעשה כלשהו נגד ישראל - הם גם לא יהיו מוכנים". 
 
מכיוון שטרם הכריזו על אמצעי סיפוח, ועל כן ההשלכות הפוליטיות, הציבוריות והכלכליות המלאות על הפלסטינים טרם מומשו, כל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו זהים בחודש זה.

PalestiniansJuneHEB
TSI-Separator-2

המאמצים הבינלאומיים והאזוריים להתנגד לסיפוח נמשכים

ביוני שוב הובילה ירדן את המאמצים האזוריים נגד סיפוח ישראלי פוטנציאלי, ולפי הדיווחים אף שקלה לבטל את הסכם השלום הישראלי-ירדני בתגובה. ב-16 ביוני, המלך עבדאללה שידל באופן אישי מספר מחוקקים אמריקאים בנושא. בהמשך דווח כי ירדן תגיב בחריפות לכל סיפוח ישראלי של הגדה המערבית, ולא רק למהלך שיכלול את בקעת הירדן. בתוך כך, שר החוץ הירדני איימן ספדי אמר כי סיפוח מהווה "מהלך הרסני, חסר תקדים", ושגריר ירדן בישראל, ע'סאן מג'אלי, הזהיר כי יתכן שיוחזר לירדן. מסרים דומים הועברו בפגישה של ראשי קואליציית שתי המדינות של יוזמת ז'נבה עם שגריר ירדן ב-24 ביוני.

עם זאת, מידת התגובה הפוטנציאלית של ירדן לסיפוח אינה ברורה. לדברי אל-עומרי, "על המלך עבדאללה לאזן את האופוזיציה הזו עם אינטרסים אסטרטגיים חשובים, החל מקשרי ביטחון ופרוייקטים של מים / גז עם ישראל וכלה במערכת היחסים הדו-צדדית עם וושינגטון". הוא הוסיף ש"עם זאת, אם אכן יתרחש סיפוח, עמאן תוריד בדרגה כמעט בוודאות את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, תקפיא יחסים אזרחיים לא-מהותיים, ותסייע לערב הסעודית לבנות קואליציה ערבית המבקשת להטיל על ישראל עלויות באמצעות פנייה לאירופה וארגונים בינלאומיים".

שגריר איחוד האמירויות בארה"ב, יוסף אל-עוטייבה, ביקש להעביר מסר  דומה לציבור הישראלי. ב-12 ביולי, פרסם טור דעה בידיעות אחרונות שכינה את הסיפוח כ"לא חוקי", קבע כי הדבר יערער את יחסיה הגוברים עם מדינות המפרץ הערבי, ותיאר כיצד ניתן יהיה להרחיב את היחסים הללו אם יוחלט לא לבצע את הסיפוח. עוטייבה קיבל ביקורת מצד הפלסטינים על כך שהבהיר כי הנורמליזציה עם ישראל יכולה להמשיך במלוא עוצמתה כל עוד נשמר הסטטוס קוו. 

יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, העריך את "חששם של מנהיגי מדינות המפרץ מפגיעה במעמדם בעולם הערבי והמוסלמי ומתסיסה ציבורית שיפגעו ביציבות שלטונם, אם לא יביעו התנגדות נחרצת לסיפוח". גוז'נסקי תיאר את דברי איחוד האמירויות כ"עולים בקנה אחד עם הדואליות שביחס מדינות המפרץ לישראל זה שנים רבות. יוזכר שדואליות זו מקורה גם בשאיפתן של מדינות המפרץ לשמור על יחסים טובים עם וושינגטון, במיוחד על רקע האיום הנשקף להן מאיראן ... סוגיית הסיפוח, גם אם המהלך ייצא לפועל, לא תכרסם במידה ניכרת בשיתוף הפעולה הביטחוני השקט".

ברמה הבינלאומית, המשיך מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרס להתנגד לסיפוח. האיחוד האירופי מצידו התמודד עם הקושי לאמץ גישה אחידה, אולם הנציב העליון לענייני חוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, הבהיר כי יהיו "השלכות משמעותיות" על מערכת היחסים בין האיחוד לישראל אם ייושם הסיפוח. אמנם נראה כי סנקציות אינן סבירות, אך האיחוד האירופי יכול לנתק את ישראל מתוכנית מענקי מחקר מדעיים שעד כה קיבלה דרכה מימון של יותר ממיליארד יורו, וכמה מדינות עשויות להכיר במדינה פלסטינית. יתרה מזאת, מכתב שהתנגד לסיפוח ונחתם על ידי 1,080 חברי פרלמנט מ- 25 מדינות אירופיות, נמסר למשרדי החוץ האירופיים ב-24 ביוני. ב-1 ביולי פרסם ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון, ידיד גדול של ישראל,  מאמר נוקב בידיעות אחרונות כנגד הכוונה לבצע את הסיפוח.  

כאשר השחקנים האזוריים והקהילה הבינלאומית המתינו להחלטה ישראלית בנושא סיפוח לפני נקיטת פעולות קונקרטיות, כל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו על כנם.

JordanAnnexationHEB
TSI-Separator-2

בג"ץ מבטל חוק מחשיב התנחלויות על אדמות פלסטיניות פרטיות לחוקיות

ב-9 ביוני קבע בג"ץ כי חוק לשנת 2017 המאפשר לגליזציה של בתי התנחלויות ישראלים על אדמות פלסטיניות פרטיות אינו חוקתי. החוק, שמעולם לא נעשה בו שימוש ושהוקפא מאז 2018 עד להחלטת בית המשפט, היה נותן לגיטימציה למפרע של 4,000 בתי מתנחלים ומאפשר בנייה נוספת על אדמות שהופקעו. לפי שלום עכשיו, הדבר היה מאפשר הפקעה של כ-8,183 דונם של אדמות פלסטיניות פרטיות, ולגליזציה של 55 מאחזים.

הפסיקה מבהירה כי תפקיד החקיקה בגדה המערבית מוחזק על ידי המפקד הצבאי, ולא הכנסת. היא קובעת גם מספר תקדימים: הזכות לשוויון של ישראלים ופלסטינים כאחד, הפקעת אדמות חייבת להיות לטובת מטרות ציבוריות, ואין להתייחס למתיישבים ישראלים כ"אוכלוסייה מקומית" (אשר תאורטית תאפשר הפקעה). מפלגת הליכוד הגיבה לפסק הדין תוך הבטחה לחוקק חקיקה דומה בעתיד הקרוב, בעוד ששר המשפטים אבי ניסנקורן מכחול לבן אמר כי יש לכבד את פסק הדין, אך הוסיף כי ניתן להכשיר את בתי ההתנחלויות "בצורה מושכלת ובהסכמה רחבה".

החלטת בית המשפט, שמנעה את הכוונה להפקיע אדמות פלסטיניות פרטיות ולהכשיר את חוקיות ההתנחלויות, העלתה את הפרמטר הרלוונטי מ 3 ל-5.

HighCourtSettlementsHEB
TSI-Separator-4
The Two-State Index (TSI) is brought to you by the Geneva Initiative, a Palestinian-Israeli organization working to promote a negotiated peace agreement in the spirit of the two-state vision. The TSI is produced by an Israeli-Palestinian team, and reflects a unique bilateral perspective.
Think we missed something this month? Send us tips and comments here.
Footerlogos
This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Geneva Initiative’s Two-State Index (TSI) editorial team and do not necessarily reflect the views of the European Union.
Advertisement
This message was sent byTwo-State Index, H.L. Education for Peace, Geneva Initiative, 33 Jabotinsky rd., Ramat-Gan 525108, Israel, .
You may notify us, any time, for no charge, of your refusal to receive advertisements by sending a refusal message to the address TSI@genevainitiative.org
or by pressing the "unsubscribe" link at the bottom of the message.

Powered by Publicators