חודש אוגוסט בקצרה:

קיפאון בתוכנית האמריקאית למזה"ת: הממשל האמריקאי החליט לדחות את פרסום תוכנית 'המאה' עד לאחר הבחירות בישראל, במקביל התעוררה ביקורת עזה בארה"ב על איסור הכניסה לישראל של חברות הקונגרס האמריקניות וסוגיית הכיבוש עלתה לכותרות.
אלימות בגדה המערבית ובעזה: עלייה במקרי האלימות בגדה המערבית במקביל לניסיונות הסתננות וירי רקטות מעזה מגבירים את בתמיכה בשינוי הסטטוס קוו.
מצבה הכלכלי של הרשות הפלסטינית: הסכם חדש עם ישראל לגבי מס דלק מקל על המצוקה הכלכלית של הרשות הפלסטינית, לצד סיבות חדשות לדאגה לגבי ההתנהלות הכלכלית של אונר"א.
הרחבת ההתנחלויות: ממשלת ישראל ממשיכה לקדם אלפי יחידות דיור בהתנחלויות ולהכשיר מאחזים לא חוקיים, אך ללא שינויי מגמה בולטים.
מתח בהר הבית: מתחים גוברים בין ישראל לירדן בעקבות התנגשויות באתר הר הבית.

האירועים הנ"ל העלו את מדד שתי המדינות ב - 0.6% (עלייה של 0.03 נק', בחודש הקודם המדד עמד על 5.43 נק' וכעת הוא עומד על 5.46 נק').

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד.

התוכנית האמריקאית למזרח התיכון אינה מתקדמת, בשעה שהחלטתה של ישראל למנוע את כניסתן של חברות הקונגרס האמריקניות לישראל מעוררת ביקורת

השגריר האמריקאי למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, הודיע ב-28 באוגוסט שתוכניתו של הנשיא טראמפ למזה"ת לא תפורסם לפני קיום הבחירות בישראל ב-17 בספטמבר. טראמפ ציין בעבר שחלקים מהפרק הפוליטי של התוכנית עשויים להתפרסם לפני הבחירות בישראל, לצד דיווחים שהממשל מתכוון לכנס ועידה מדינית בקמפ דייוויד. הודעות אלו הובילו להשערות שטראמפ ינסה לנצל את פרסום התכנית כדי לסייע לעתידו הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במקביל, בפגישה שאורגנה על-ידי יוזמת ז'נבה ב-26 באוגוסט , חברי קואליציית הארגונים הישראליים לקידום פתרון שתי המדינות הפצירו בשגריר ארה"ב בישראל, דייוויד פרידמן, וממשל טראמפ, לקדם את פתרון שתי מדינות.

ככלל, לא נרשמה כל תזוזה בתכנית האמריקאית של הממשל במהלך אוגוסט, ובנוסף - אף מדינה ערבית לא הודיעה על הענקת מימון ליוזמות שהוצגו בסדנת בחריין ביוני. מסעו של היועץ הבכיר של הבית הלבן, ג'ארד קושנר, למזה"ת בתחילת אוגוסט לא הניב שום התקדמות ניכרת לעין. כמו כן, נשיא מצרים ומלך ירדן, סיסי ועבדאללה, חזרו בפומבי על תמיכתם בפתרון שתי המדינות.

אירועים אלה לא זכו להתייחסות רבה בארה"ב עקב מיקוד תשומת הלב הציבורית בהחלטת משרד הפנים הישראלי ב-15 באוגוסט לשלול את כניסתן לישראל של חברות הקונגרס האמריקאי אילחן עומאר ורשידה טליב. ההחלטה סתרה הצהרה קודמת של השגריר הישראלי בארה"ב, רון דרמר, לגבי אישור כניסתן. עילת איסור כניסתן, ע"פ ראש הממשלה נתניהו, נעוצה בתמיכתן של השתיים בתנועת ה-BDS. ההחלטה עוררה זעם בארגונים יהודים ובקונגרס, בקרב מספר מועמדים דמוקרטיים המתמודדים לנשיאות, והעלתה את נושא הכיבוש לסדר היום.

התגברות נכונותם של מדינאים אמריקאים וקבוצות יהודיות למתוח ביקורת פומבית על ישראל גרמה לשינוי במדד מעורבות צדדים שלישיים מ-5 ל-6. כל שאר המדדים הקשורים לארה"ב נותרו ללא שינוי.

גידול במתקפות מעזה ובגדה המערבית

באוגוסט חלה הסלמה משמעותית ברמת האלימות, הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית. בעזה נמשכו מתקפות בלוני התבערה, כמו כן התרחשו מספר ניסיונות הסתננות לישראל ונורו רקטות ופגזי מרגמה. שמונה מפגעים עזתים חמושים נהרגו מירי צה"ל וישראל הגיבה לרוב מתקפות הרקטות בתקיפות אוויריות על מעוזים של החמאס.

היקף מעורבותו של החמאס בניסיונות ההסתננות אינו ברור. חמאס הכחיש כל מעורבות והאשים "צעירים זועמים" – קבוצות סוררות בתוך החמאס או ארגונים מיליטנטיים אחרים. למרות שמספר פרשנים פוליטיים טענו שהסיכוי שהחמאס אינו מודע לפעולות של הקבוצות הללו הינו קלוש, וכי יתכן שהוא מתעלם במתכוון מפעולות אלו, גורמים אחרים (בהם גם צה"ל) דוחים את הפרשנות הזאת וטוענים כי מנהיג החמאס, יחיא סנוואר, מנסה להימנע מתדמית של אובדן שליטת החמאס על רצועת עזה. ישראל ייחסה בפומבי חלק גדול מהאלימות לג'יהאד האיסלאמי.

במקביל, בגדה המערבית, ישראלי בן 19 נדקר למוות ב-7 באוגוסט, נער ישראלי בן 17 נהרג בפיצוץ מטען חבלה ב-23 באוגוסט, ושוטר ישראלי נפצע בפיגוע דקירה ב-15 באוגוסט, תקרית שבמהלכה גם נורה ונהרג אחד משני התוקפים הפלסטינים. המתקפות באו לאחר פרסום דו"ח מודיעין פלסטיני שהזהיר מפני התגברות האלימות. בנוסף, במהלך אוגוסט סוכל ניסיון פיגוע נוסף בירושלים. כל אלה מראים עד כמה הסטטוס קוו שברירי.

במקביל להאמרת המחיר של הסכסוך המתמשך בגדה המערבית, מדד המתקפות הפלסטיניות עלה מ-5 ל-6. ישראל והחמאס נחושים לשמור על הפסקת האש בעזה ולפיכך כל המדדים הקשורים לאזור זה נותרים ללא שינוי.

הרשות הפלסטינית שומרת על ההסכמים עם ישראל והמצב הכלכלי משתפר. אונר"א מתמודדת עם משבר חדש ועתידה לוט בערפל

בעקבות הצהרת הכוונות להקפיא את כל ההסכמים עם ישראל, כינס נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, פגישה ראשונה של וועדה שהוקמה ליישום ההקפאה. ואולם, רק מעט הסכמות, אם בכלל, הושגו בין חברי הוועדה. עבאס הביע העדפה לנקיטת צעדים זהירים ומתונים. לא דווח על כל שינוי בתיאום הביטחוני בין כוחות הביטחון הפלסטינים לבין ישראל.

ב-22 באוגוסט הודיעה הרשות הפלסטינית על השגת הסכם עם ישראל לקבלת 568 מיליון דולר עבור החזר פטור על מסי דלק, סכום שיספק לרשות הזרמת מזומנים מיידית של כספים חיוניים. ההסכם מאפשר לפלסטינים לגבות מסים על דלק מיובא ובכך מבטל את ההיטל המנהלי שהרשות שילמה לישראל עבור שירות זה. בסופו של דבר, ההסכם יוביל להגדלת תקציב הרשות ב- 70-57 מיליון דולר נוספים מדי חודש. בעקבות ההסכם הודיעה הרשות כי עובדיה יקבלו 110% משכרם במשכורות חודש אוגוסט.

במועד מוקדם יותר באוגוסט נקלעה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) למשבר נוסף לאחר שדו"ח אתיקה מצא ראיות לניצול לרעה והתנהגות בלתי הולמת. הדו"ח המליץ על מינוי סגן חדש למנהל הסוכנות, ומימון מצד מדינות תורמות הושעה עד לסיום החקירה הפנימית. מאחר והסוכנות כבר מתמודדת עם משבר מימון קודם, החששות לגבי עתידה גוברים לקראת הדיון שיתקיים באו"ם בדצמבר על הארכת המנדט של הסוכנות לשלוש שנים נוספות.

חרף ההתפתחויות האלו לא חל כל שינוי במעמדה של אונר"א וכל המדדים הקשורים לפליטים נותרים ללא שינוי. השיפור המתון במצבה הכלכלי של הרשות הפלסטינית הביא לשינוי מדד הכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית מ-2 ל-3.

ממשלת ישראל מקדמת אלפי יחידות דיור חדשות בהתנחלויות ומכשירה מאחזים לא חוקיים

ב-6 באוגוסט קידמה ממשלת ישראל תכניות להקמת 2,304 יחידות דיור בהתנחלויות בגדה המערבית, לרבות הכשרה רטרואקטיבית של בנייה בלתי חוקית בתוך התנחלויות מוכרות, ואישור תכניות להכשרה חוקית של שלושה מאחזים. זוהי הפעם הראשונה שהממשלה מכשירה מאחזים בלתי חוקיים מאז 2012 (והמספר הגדול ביותר של מאחזים שהוכשרו רטרואקטיבית מאז 1999). בכך מגיע מספר המאחזים הלא חוקיים שהוכשרו בדיעבד ל-18 בסך הכל. לדברי בריאן ריבס מ"שלום עכשיו", לגליזציה כזאת "מהווה מרכיב משמעותי באג'נדת הסיפוח של המתנחלים והינה חלק בלתי נפרד מהניסיון להרחיב את הריבונות הישראלית להתנחלויות". ב-26 באוגוסט הודיע נתניהו על כוונתו לבנות שכונה חדשה של 300 בתים בהתנחלות דולב.

ניצול החוק הישראלי להכשרה חוקית של מאחזים וקידום הסיפוח הוריד את המדד הרלוונטי מ-5 ל-4.

המתח בהר הבית / חראם אל שריף מגיע לנקודת רתיחה

ב-11 באוגוסט התבטאה הנפיצות של המצב בהר הבית / חראם אל-שריף במלוא עוצמתה בעת תקרית יוצאת דופן בחג המוסלמי עיד אל אדחא אשר השנה חל יחד עם המועד היהודי - תשעה באב. תחילה, הוחלט לסגור את המתחם לביקור יהודים ביום זה, אך לאחר מכן שינה נתניהו את דעתו בנושא בעקבות לחץ כבד שהופעל מצד פוליטיקאים ישראליים ימניים. שינוי ההחלטה הוביל להתפרצות עימותים בהר הבית/ חרם אל-שריף, שבמהלכם נעשה שימוש ברימוני הלם ו-61 מתפללים נפצעו כמו גם ארבעה שוטרים.

בעקבות אירועים אלה פרסמו ירדן, ערב הסעודית וקטאר הודעת גינוי לפעולות ממשלת ישראל. המתחים חזרו והחריפו כאשר השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הביע תמיכה פומבית בשינוי הסטטוס קוו באתר ומתן אישור לתפילות יהודיות. הערותיו עוררו גינוי חריף מצד ממשלת ירדן, אשר הזהירה מפני "השלכות מסוכנות" ואף זימנה את השגריר הישראלי בירדן לשיחת נזיפה.

חרף האלימות והמתחים בהר הבית, לא חל שינוי יסודי בהסדרי הסטטוס קוו באתר, וכל המדדים הרלוונטיים נותרים ללא שינוי.

חושבים שפספסנו משהו? שילחו לנו טיפים ומחשבות כאן.

פרסום זה הופק בתמיכתו הכספית של האיחוד האירופי. התכנים באחריותו הבלעדית של מערכת מדד שתי המדינות של 'יוזמת ז'נבה' (TSI) ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.