סמינר | 4 בנובמבר 2026
פרופ' חוה אלדובי, ד"ר עידן אלתר
ונעה שטאובר
ניתוח חזותי של פריימים קולנועיים באמצעות למידת מכונה
|
|
|
|
הנכם מוזמנים ומוזמנות לסמינר של המרח"ב הדיגיטלי.
הסמינר יתקיים ביום רביעי, 4 בנובמבר, בשעה 13:30. ההרצאה תציג מחקר חדשני המשלב למידת מכונה ובינה מלאכותית בניתוח חזותי וכמותני של קולנוע ניסיוני אמריקאי משנות ה־60 ועד תחילת המאה ה־21. ייחודו של המחקר טמון בפיתוח שיטה חישובית המאפשרת ניתוח שיטתי של כלל הפריימים בסרטים, תוך זיהוי מאפיינים צורניים כגון מבנה הפריים, מרקמים, קו האופק ושכבות עומק. באמצעות אימון מודל בינה מלאכותית לזיהוי וניתוח אוטומטי של מאפיינים אלו, המחקר בוחן כיצד חוויות של זרות ואחרוּת אתנית ותרבותית משתקפות בשפה הקולנועית, ומציע דרכים חדשות לזיהוי מאפיינים צורניים ולהבנת הקשר בין זהות, חוויה ואסתטיקה קולנועית.
|
|
|
|
תערוכת אמנות| נובמבר 2026
אמנים: צדוק בן-דוד |אסף גאם הכהן |יואב וינפלד |לי ינור |דוד מוטוהדה |אסי משולם |ברק רותם |שירלי שור |רונן תנחום
אוצרת: כרמית בלומנזון
מנהלת אמנותית: ד"ר נטע בודנר
כשהקוד הופך לדימוי: שפות של אמנות עכשווית |
|
|
|
ב 6 בנובמבר תיפתח תערוכה חדשה, שתבחן כיצד אמנים עכשוויים משתמשים בטכנולוגיה לא רק ככלי יצירה, אלא כשפה אמנותית בפני עצמה. באמצעות עבודות של תשעה אמנים הפועלים במגוון סוגי מדיה שונים – מווידאו וצילום ועד אלגוריתמים, בינה מלאכותית ועיבוד דיגיטלי – תציע התערוכה מבט על הדרכים שבהן קוד, מידע ומערכות טכנולוגיות הופכים לחומרי גלם אמנותיים ומעצבים את תפיסות המציאות, הזיכרון, הגוף והזהות.
התערוכה תחשוף את ריבוי השפות של אמנות המדיה העכשווית ואת המפגש בין העולם הדיגיטלי לחוויה החזותית, החושית והתרבותית. זו אינה תערוכה על טכנולוגיה, אלא על האופן שבו היא הופכת לשפה אמנותית חדשה, רבת קולות ומפתיעה, שמזמינה אותנו להביט מחדש בעולם בו אנו חיים.
|
|
|
|
|
אסף גאם הכהן, רוטשילד תל אביב, 2 באוקטובר 2023 (פרט), 2026.
|
|
|
|
|
לוח אירועים שנתי של המרח"ב הדיגיטלי
אנו שמחים לשתף אתכן.ם בלוח האירועים השנתי של המרח"ב הדיגיטלי, תשפ"ז, 2026-27. הינכם.ן מוזמנים ומוזמנות לעיין בתוכנית השנתית שלנו, הכוללת סמינרים, סדנאות, קולות קוראים ועוד, ולהישאר מעודכנים בפעילויות השונות של המרח"ב הדיגיטלי.
|
|
|
|
פרופ' יורם קלמן ופרופ' יון ואן
Harnessing Abundance: a Generativity Perspective on Human-GenAI Collaboration
|
|
|
|
מחקרים על שיתוף פעולה בין בני אדם לבינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) מציגים תמונה מורכבת: מצד אחד, GenAI עשויה לשפר את היצירתיות; מצד שני, היא עלולה לצמצם את המגוון הקולקטיבי, והשפעתה אינה אחידה בקרב אנשים ברמות מיומנות שונות. במקום לראות בממצאים אלה סתירה, אנו טוענים שהם משקפים מאפיין מרכזי של GenAI: שפע (abundance).
GenAI מאפשרת לייצר שפע של רעיונות, טיוטות ושילובים חדשים, ובכך להרחיב את מרחב ההשערות (hypothesis space) ולחשוף אפשרויות בלתי צפויות. ואולם, שפע כשלעצמו אינו מבטיח תוצאות טובות יותר. אנו מאמצים את המושג התאמה גנרטיבית (generative fit) כפי שניסחו אותו החוקרים דב תאני ומישל אביטל, כמנגנון מאחד, המסביר מתי השפע מוביל ליצירתיות פורייה ומתי הוא עלול דווקא לפגוע בה.
על סמך תיאוריית הגנרטיביות (Generativity Theory), התאמה גנרטיבית מתארת עד כמה פוטנציאל גנרטיבי של מערכת משלים את היכולות הגנרטיביות של הקהילה המשתמשת בה. אנו מפתחים מסגרת מושגית לניתוח סביבות שיתופיות של בני אדם ו-GenAI, שבהן המשתתפים חולקים מטרות, תלויים זה בתרומתו של זה ונדרשים לשלב תרומות מגוונות לכדי תוצר משותף.
המסגרת שאנו מציעים קושרת בין השפע שמביאה עימה GenAI לבין גורמים קוגניטיביים, חברתיים וארגוניים המשפיעים על יצירתיות קולקטיבית. כך אפשר להבין מדוע השימוש ב-GenAI עשוי לשפר היבטים מסוימים ביצירתיות ובה בעת לפגוע באחרים. מתוך כך אנו מציעים גם עקרונות לתכנון תהליכי עבודה שיסייעו להפוך שפע זה לתוצרים יצירתיים וחדשניים בעלי ערך. להמשך קריאה.
|
|
|
|
באפשרותך לבטל בכל עת את קבלת ההודעות והפרסומים של המרח"ב הדיגיטלי של האוניברסיטה הפתוחה, באמצעות שליחת הודעה לכתובת dhsshub@openu.ac.il
|
|
|
|
|
|
|
