והפעם על אפשרות הבחירה – או מה למדתי מאמא שלי

"לא בכוכבים טמון הגורל שלנו, אלא בעצמנו" (וויליאם שיקספיר).
אבא שלי אהב את אמי אהבה גדולה בכל יום מחייו ואף טרח להראות לה את אהבתו בכל יום בחייהם המשותפים.
ובגיל 83 אמי התאלמנה לאחר זוגיות נפלאה שנמשכה למעלה מ- 50 שנה.
בסיטואציה הלא פשוטה הזו, עמדו בפניה שתי אפשרויות ועליה היה לבחור:
האחת, לראות את הזכות הגדולה שהייתה לה: זוגיות מספקת וטובה עם בן זוג מדהים, אוהב ומלא שמחת חיים בכל השנים הללו. ולהמשיך לחיות חיים מלאים ומספקים.
השנייה, לשקוע לתוך האבל, הבדידות, הקושי והמסכנות.
אימא שלי בחרה באפשרות הראשונה.
בגיל מופלג זה בחרה אמי לפתח כישורים שעד לאותו רגע כלל לא נדרשה להם כמו, ללמוד להשתמש במחשב, לדאוג באופן עצמאי לתחזוקת הבית (אפילו תיקונים קלים פה ושם), ללמוד ליצור קשרים חברתיים חדשים, החלה להתנדב ביד שרה ולהשתתף בפעילויות במועדון.
הבחירה שלה להמשיך לראות את "חצי הכוס המלאה", להודות על מה שיש באופטימיות ובחיוך מסייעת לה להתמודד הן בפן הפיסי והן בפן הרגשי.
אז מה אפשר ללמוד מהסיפור הקטן הזה?
יהיו אשר יהיו האירועים שיתרחשו בחייך, רק לך יש את היכולת לבחור איך להגיב.
כאשר יש לך שליטה על אופן התגובה לאירועים בחייך, יש לך בעצם שליטה על גורלך.
הבחירה מטילה אחריות – עד כמה אנחנו לוקחים אחריות על חיינו? עד כמה אנחנו לוקחים אחריות על מצבים בחיינו? ועד כמה אנחנו מסתכלים על "חצי הכוס המלאה"?
אמא שלי לקחה אחריות על חייה ובחרה לראות תמיד את "חצי הכוס המלאה". זה בהחלט מאפשר לה להיות משמעותית עבורה, עבור משפחתה ועבור החברה.
על פי סטיבן קובי: "פרואקטיביות, משמעותה שכבני אנוש אנו אחראים לחיינו. התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותינו ולא של התנאים שבהם אנו נתונים. יש לנו יכולת להכפיף רגשות לערכים. בידינו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו".
המילה באנגלית לאחריות הינה: RESPONSABILITY למעשה מורכבת משתי מילים: RESPONSE ו- ABILITY המשמעות של שתיהן: היכולת לבחור תגובה.
כלומר, התנהגות אנשים פרואקטיביים היא פרי בחירה מודעת המתבססת על ערכים ואינה תוצר של תנאיהם.
אני מזמינה אותך לקחת אחריות ולבחור לחיות את חייך.

בחזרה לעמוד הראשי