מהו משבר שינוי האקלים?
האטמוספירה המקיפה את כדור הארץ מורכבת מגזים שונים, המונעים מהחום שנפלט מכדור הארץ להיעלם בחלל החיצון ומאפשרים לקיים כאן טמפרטורה אחידה. ללא שכבת ההגנה הזו הטמפרטורה בצד הפונה לשמש הייתה מעל 100 מעלות ובצד החשוך, מינוס 180 מעלות.
גזי חממה הם הגזים שנמצאים בריכוז גבוה יחסית באטמוספירה. למעשה, גז החממה המשמעותי ביותר הוא אדי מים, ואחריו פחמן דו חמצני, מתאן, אוזון, חנקן דו חמצני ומשפחת הגזים שנקראים פריאונים.
מאז המהפיכה התעשייתית, ובאופן מואץ יותר בחמישים השנים האחרונות, התחיל האדם לשרוף דלקים פחמניים (פחם, נפט וגז) בכמויות הולכות וגדלות. בהתאמה כמות גזי החממה, ובעיקר פחמן דו חמצני, הנפלטת לאטמוספירה הולכת וגדלה.
במקביל, ב-120 השנים האחרונות נכרתו כ-46% מנפח היערות של כדור הארץ. העצים פולטים חמצן וקולטים 40% מהפחמן הדו חמצני באטמוספירה.
אז מצד אחד אנחנו מזרימים המון פחמן דו חמצני ומצד שני מפחיתים את כמות העצים והצמחים שקולטים אותו. התוצאה: הצטברות הולכת וגדלה של גזי חממה באטמוספירה, שגורמת לאגירה של יותר חום ובכך לעלייה של הטמפרטורה העולמית הממוצעת. ב-120 השנים האחרונות הטמפרטורה הממוצעת עלתה ב-1.2 מעלות וטמפרטורת האוקיינוסים בקצת יותר מחצי מעלה. השנים האחרונות שוברות שוב ושוב את שיאי טמפרטורה שנמדדו אי פעם.

מה קורה כשכדור הארץ מתחמם?

יש המסה של הקרחונים האדירים בקטבים שגורמת לעליית מפלס פני הים. מדענים מעריכים כי במאה הקרובה יעלו פני הים ב-1-3 מטר. בנוסף, המסת קרח העד בקטבים והפשרת האדמה הקפואה שם (permafrost) משחררת לאטמוספירה עוד מיליארדי טונות של פחמן דו חמצני ומתאן שהיו כלואים בתוכה, וגם הם מאיצים את אפקט החממה.
עליית הטמפרטורה של מי הים גורמת בתורה להתרחבות תרמית של המים, להגדלת הנפח שלהם ולעליית המפלס של פני הים.
יש עלייה בהסתברות לאירועי מזג אוויר קיצוניים כגון גלי חום (המלווים בשריפות ענק), בצורות ושטפונות. רק באחרונה שמענו כי את אוסטרליה תוקף עכשיו גל חום שלא היה כמוהו מעולם, עם טמפרטורות שמגיעות לכמעט 50 מעלות.       

אם לא יינקטו צעדי מניעה דרסטיים כבר עכשיו, לשינוי האקלים צפויות השלכות ניכרות על האנושות:

• נזקים מהצפות ים או נהרות באזורי חופים, בעמקי נהרות, במישורים נמוכים ובאיים.    
• התרחבות המדבריות ופגיעת בצורת באזורים צחיחים וצחיחים למחצה.
• פגיעות מאירועי מזג-אוויר קיצוניים.
• החקלאות תספוג פגיעה כמותית ואיכותית.
• שינויים מהירים במגוון ביולוגי: הכחדה של מינים, הגדלה של מינים אחרים, ריבוי מינים פולשים ושינויי תפוצה.              
• בעיות באספקת מים ומזון, שירותי בריאות ועוד יגרמו להתרחבות של מעגל הרעב. זאת, יחד עם עליית מפלס הים והצפת אזורי מחיה צפופים, יגרמו למאות מיליוני בני אדם להפוך לפליטים. תהיה עלייה דרמטית באלימות ובמלחמות.   

       
מה נעשה עד כה?
בשנת 1988 הקים האו"ם את הפאנל בין ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC), שמטרתו להעריך ולתכלל את הידע המדעי הקיים בנושא שינוי אקלים והשלכותיו, באמצעות בחינת אלפי מאמרים ומחקרים, ולנתח את רמת אי הוודאות ופערי הידע הקיימים. ה- IPCC מפרסם דוחות שינוי אקלים כל חמש עד שבע שנים.

עיקרי הדו"ח האחרון משנת 2015:

1. פליטות גזי חממה ברמה העולמית ממשיכים לעלות באופן חסר תקדים למרות מדיניות הפחתה שאומצה במקומות שונים בעולם. בעשור שבין 2000 ועד 2010  כמות הפליטות גדלה בקצב מהיר יותר מזה שנרשם בכל אחד משלושת העשורים הקודמים.
2. אימוץ קשת רחבה של טכנולוגיות ושינוי התנהגותי נחוצים להפחתת פליטות אך הם לבדם לא יחוללו את השינוי.
3. נדרשת מחויבות מוסדית ושינוי טכנולוגי מהותיים על מנת לחולל שינוי ועל מנת שלא לעבור את 2 מעלות הצלזיוס מעבר לטמפרטורה [הממוצעת בתקופה] הקדם תעשייתית.
4. כמו כן, למניעת חציית 2 המעלות המדוברות יש להפחית 70% -40% מפליטות גזי החממה עד 2050  בהשוואה לשנת 2000 ועד לאפס פליטות גזי חממה בסוף המאה ה-21.
5. הפחתת ייצור אנרגיה, מעבר לשימוש בגז טבעי לייצור אנרגיה ובאנרגיה מתחדשת (כמו אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח ומים), התייעלות אנרגטית, הפחתת פליטות גזי חממה מתחבורה, מבתים ומחקלאות, שינוי בשימושי קרקע ועוד. כל אלה מהלכים קריטיים ויש לפעול לקידומם.
6. ייעור ופתרונות לכידת פחמן וקיבועו יהפכו לפתרונות חשובים.

חברי הפאנל תמימי דעים ולדבריהם: "לא ניתן לערער על ההתחממות של מערכות האקלים". לפי המודלים שנבדקו, עלייה גדולה מ-2 מעלות צלסיוס תגרום להשלכות חמורות, חלקן בלתי הפיכות, על כדור הארץ. מחברי הדו"ח קובעים כי ללא שינוי דרסטי, העולם צועד לכיוון של עלייה של 4 מעלות צלסיוס.

ומה קורה בישראל?
המזרח התיכון מזוהה מזה כבר כאיזור רגיש שעלול להיפגע בצורה קשה עקב התחממות עולמית. זאת עקב מצוקת מים באיזור, גידול אוכלוסין ועלייה בסיכון לבצורת.
עפ"י דו"ח עדכני של השירות המטאורולוגי, לפי תרחיש ביניים מתון של פליטות הפד"ח יש סבירות גבוהה שעד סוף המאה ה-21 צפויה הטמפרטורה בחורף לעלות ב- 3-5.1 מעלות צלזיוס, והטמפרטורה הממוצעת בקיץ צפויה לעלות בכ- 4-5.1 מעלות. בממוצע השינוי הצפוי הינו 3-2 מעלות צלזיוס.
בנוסף קיימת סבירות שעד סוף המאה ה- 21 כמות המשקעים תפחת בכ-10-20 אחוז וסך כמות המים המתוקים הזמינים תקטן.

הנה כמה דוגמאות ממדינות שכנות:
ירדן: כבר היום, בעמאן בירת ירדן אין מים זורמים בברזים בכל שעות היממה והתושבים מתבקשים להיערך לימים קבועים ללא מים.
סוריה: בצורת קשה פגעה במדינה החל משנת 2006. אזורים נרחבים בצפון ובדרום המדינה קיבלו פחות מ-50% מכמות הגשם הממוצעת. דבר זה הוביל למשבר חקלאי חריף שיצר גלי פליטים עצומים של מאות אלפי בני אדם שנדדו לפרברי הערים הגדולות ולעיירות בניסיון למצוא פרנסה ואוכל. אלה היו בין הגורמים החברתיים שהולידו את מלחמת האזרחים העקובה מדם במדינה זו.
איראן: ב- 2017 פקדה את איראן הבצורת הכי קשה ב 67 השנים האחרונות. הדבר פגע במשק המים במדינה וגרם למהומות בגלל מחסור במים וזיהום מים‏.

אז איך לדעתכם ישפיע המחסור הגובר במים        על היציבות במזרח התיכון?