מחזוריות יממתית של אור וחושך בטבע חשובה לקיום תופעות ביולוגיות רבות. אבל, בעשרות השנים האחרונות דפוס מחזורי זה מופרע באופן משמעותי כתוצאה מתהליכי עיור במקומות רבים על פני כדור הארץ. נמצא שתאורה מלאכותית בלילה ( ;artificial light at night; ALANזיהום אור) ממקורות כגון תאורת רחוב וכבישים, בתים ותעשייה, משפיעה באופן משמעותי על מערכות ביולוגיות. ההשפעה מתבטאת בכל הרמות, החל מהרמה המולקולרית ועד רמת האקוסיסטמה, כולל השפעות על התבטאות גנים, פיסיולוגיה והתנהגות של בעלי-חיים. מחקרים מראים של- ALAN השפעה מזיקה על מגוון מיני בעלי-חיים, כולל האדם, והיא מתבטאת בבעיות פיסיולוגיות ובריאותיות. באופן ספציפי, מעט המחקרים שקיימים, שבדקו ביונקים את השפעת ALAN על נוירוגנזה (יצירת נוירונים חדשים במוח) ותפקוד קוגנטיבי, מצביעים על כך שהפרת מחזוריות האור היממתית גורמת לבעיות בזכרון ולמידה ומפחיתה את שיעור הנוירוגנזה. מחקרים מקבילים בציפורים חסרים לחלוטין.
 
בהתאם, חשפנו במעבדתנו ציפורי שיר מהמין זברה פינקים (Taeniopygia guttata) לרמות שונות של זיהום אור בלילה, בעוצמות רלבנטיות מבחינה אקולוגית (0.5, 1.5, 5 lux). לאחר שלושה שבועות טיפלנו בציפורים בחומר שנקרא BrdU, שמהווה סמן ללידת תאים חדשים, כדי לקבוע את מידת הנוירוגנזה במוחן, באזור מוחי שמכונה ventricular zone (VZ). השווינו את התוצאות לציפורי בקורת שהוחזקו בתנאים של חושך מלא בלילה. מצאנו ש- ALAN גרם לעליה מובהקת ברמת הנוירוגנזה, באזורים ספציפיים ב- VZ, ועיכב ייצור מלטונין, כתלות בעצמת זיהום האור אליו נחשפו הציפורים.
 
חידוש המחקר הנוכחי בכך שהוא מראה לראשונה ש- ALAN משפיע על נוירוגנזה בציפורים, ומוסיף על העדויות המדאיגות ממחקרים אחרים ש- ALAN משנה תהליכים ביולוגיים בסיסיים. יתרה מזאת, התוצאות מראות שבניגוד למינים פעילי לילה, בהם נמצא ש-ALAN מדכא נוירגנזה ושרידות נוירונים, במינים פעילי יום, כמו הציפורים שבדקנו, ALAN מגביר נוירוגנזה. אנחנו מקווים שהמחקר הנוכחי יוביל למחקרים נוספים שיבדקו את יחסי הגומלין שבין ALAN, גמישות מוחית, ומלטונין. בנוסף, תוצאות המחקר הנוכחי תומכות בהיפותזה שלמרות שהמערכות היממתיות של מינים פעילי יום ופעילי לילה דומות ביותר, הן מתרגמות סיגנלים בצורה הפוכה, בהתאם לאורח החיים של המין הנחקר.