22:00-16:00 פעילויות חווייתיות
עד השעה 19:00

"מתח הפנים" של בועות סבון  |  רחבת בית הכנסת
מתחם הפרחת בועות סבון בגדלים שונים להנאת המשתתפים.

קיר המחשבות  | 
 רחבת בניין הכיכר
בקיר זה נאפשר לכם לכתוב ולצייר איך לדעתכם תראה מדינת ישראל בעוד 70 שנה בתחומים שונים כמו תרבות, מדעים, פוליטיקה, ומה הייתם רוצים שיקרה כאן.

מעבדה לזיהוי פלילי  |  רחבת הכניסה, בניין האקדמיה
כתב סתרים: בניסוי זה נשתמש באמצעים ביתיים להכנת דיו סתרים, נכתוב באמצעות הדיו הודעה מוצפנת על נייר ונלמד איך לחשוף את הכתוב. נצייר על דף עם תמיסת מלח. כאשר המים יתאדו, יישארו על הנייר גבישי מלח קטנטנים. גבישי המלח הצפופים גורמים לכך שיותר גרפיט מהעיפרון נשאר על הנייר ולכן מקומות בהם יש ריכוז גדול יותר של גבישי מלח, ייראו כהים יותר.
הפקת טביעת אצבעות: בניסוי הנוכחי נדגום את טביעות האצבעות שלנו - להן הצורות הייחודיות שאנו משאירים על חפצים בעת מגע. מה שגורם להטבעה הן הצורות המיוחדות של קפלי העור על אצבעות הידיים (וגם הרגליים) - הפועלות כמעין 'חותמת' ייחודית שתופיע על כל דבר שניגע בו (ההחתמה נוצרת בעיקר מהזיעה). עד היום לא נמצאו שני אנשים בעלי אותה 'חותמת', כלומר עם טביעות אצבע זהות. אפילו לתאומים זהים - שהמטען הגנטי שלהם זהה לחלוטין - יש טביעות אצבע שונות.
 
סדנת קסם הכרוב הסגול  |  פטיו אקדמיה
בניסוי זה נלמד איך להפיק צבע מכרוב סגול, ואיך אפשר לגרום לכך שצבעו ישתנה. בעלי הכרוב יש קבוצת חומרים הנקראת אנתוציאנינים, המגינים על הצמח מפני קרינת השמש. החומרים הללו נמצאים לא רק בכרוב אלא גם בצמחים רבים אחרים, כמו ענבים ופרחים שונים. נוסף על ההגנה מפני השמש מתברר שהחומרים הללו יכולים לשמש כחומרי בוחן - אינדיקטורים. כלומר, חומרים המשנים את צבעם כשמערבבים אותם בחומרים אחרים שהם חומצות או בסיסים. האנתוציאנין מגיב כימית באופן שונה לחומצות ולבסיסים, כשלכל תוצר של תגובה יש צבע אופייני שונה. כך פועלים למעשה כול האינדיקטורים. בסדנה נבחן את השפעות החומצה והבסיס על האנתוציאנין של הכרוב הסגול.
 
תנועת רוח רפאים באמצעות חשמל סטטי  | 
רחבת הכניסה, בניין האקדמיה
חשמל סטטי מתהווה כאשר אלקטרונים מחומר אחד, שאינו מוליך חשמל, כמו צמר או פליס, עוברים לחומר אחר שאינו מוליך חשמל, כמו גומי (בלון, לדוגמה). לכל האלקטרונים מטען חשמלי שלילי. חלקיקים בעלי מטען חשמלי זהה דוחים אחד את השני ואילו מטענים בעלי מטען חשמלי הפוך נמשכים אחד אל השני. כאשר אנו משפשפים בלון על בד הפליס, אלקטרונים עוברים אל הבלון ומצטברים בו והוא נטען במטען שלילי. האלקטרונים "נקרעים" ממשטח אחד ומועברים למשטח של החומר השני - כתוצאה מכך נוצר הפרש פוטנציאלים. כאשר המשטח הטעון באלקטרונים מצוי קרוב לגוף או לאזור בו חסרים אלקטרונים ("טעון חיובי") המשטח יפרוק את האלקטרונים עליו, וכך תווצר תנועה של רוח רפאים.
 
ציורים בחלב  | 
כניסה למדשאות האוניברסיטה
על פני כל נוזל קיים נוצר מן קרום דקיק ובלתי נראה המורכב מהחלקיקים היסודיים של הנוזל (אטומים או מולקולות) המכונה "מתח פנים". קרום זה נוצר מכיוון שחלקיקי הנוזל מפעילים זה על זה כוחות משיכה הגורמים להם להיצמד. החלקיקים הנמצאים בחלק החיצוני ביותר של הנוזל אינם מוקפים בחלקיקים אחרים מכול הצדדים, דבר הגורם לחוסר איזון בכוחות המשיכה שהם "מרגישים" ויוצר מעין קרום דק על פני הנוזל. בסדנה זו נבדוק את מתח הפנים של החלב ונצייר ציורים מופלאים.
 
צמחי תבלין ובושם  | 
רחבת בניין הכיכר
בסדנה זו נראה ונסביר איך מפיקים שמנים אתריים מצמחי בושם. נראה, נריח ונלמד מהו האפרסמון המקראי הנודע ואיך הפיקו ממנו בושם בימי קדם. נריח ונטעם צמחי תבלין טריים מיוחדים הגדלים בארץ ומיוצאים לחו"ל, וכן צמחי מרפא ותבלין הייחודיים לארצנו ומתורבתים במרכז מחקר נווה יער. כמו כן, נציג פיתוחים ועובדות מדעיות מפתיעות על צמחי תבלין ובושם. בנוסף, ניחשף לתהליך זיקוק והפקת השמן האתרי מן הצמח. 
מנחה: פרופ' נתיב דודאי,
חוקר בכיר מהיחידה לצמחי תבלין, מרפא ובושם מרכז המחקר נווה יער, הפועל במכון מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני. היחידה עוסקת במחקר ופיתוח הענף בישראל. 
 
"עבודה בעיניים" | בניין הכיכר, קומת קרקע, כיתה 8 (19:00-17:00)
אשליות ותעתועים - נפלאות המוח האנושי.
פרופ' טל מקובסקי, המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה.

 
יצירת פסיפס  |  פטיו אקדמיה
בסדנה זו נכיר את שלבי מלאכת הפסיפס העתיקה וניצור פסיפס אישי מאבנים צבעוניות.
 
האדם הקדמון מגלה את האש  | 
רחבת בניין הכיכר 
הפחד מפני חושך ידוע וקיים משחר הולדתנו. כיצד גילה האדם הקדמון את הדרך להצית אש כדי לגרש את החושך שהוא חשש ממנו? המשתתפים יתנסו במגוון כלים ושיטות באמצעותם הדליק האדם הקדמון אש.
 
כתב עברי קדום  | 
רחבת בניין הכיכר
הכתב העברי הקדום (שם ארכאי: כתב דַעַץ) הוא נוסח מקומי של האלפבית הפיניקי, כפי שהיה נהוג בממלכת יהודה ובממלכת ישראל, במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, ואף הייתה לו השפעה על הכתב של מספר ממלכות שכנות. בסדנה זו נכיר ונלמד על הכתב העברי הקדום ונפענח חידה הכתובה בכתב זה.
 
לכל מטבע יש סיפור - מסחר חליפין ועד להטבעת מטבעות  | 
בניין הכיכר, קומת קרקע, כיתה 7
(19:30-16:30)
המשתתפים יכינו מטבע אישי עם סמלים חופשיים לבחירה. חומר העיבוד הוא חמרן (אלומיניום). חמרן הוא חומר מתכתי גמיש שאפשר לצייר עליו בטכניקה מיוחדת, כך שייראה רקוע.
 
זמן משחק  | 
בניין הכיכר, קומת קרקע, כיתה 12 (19:30-16:30)
במה שיחקו בעת העתיקה? מאילו חומרים יצרו את המשחקים? מי שיחק? בסדנה זו  ניצור ונשחק במשחקים עתיקים מתרבויות שונות. נכין יחד משחק לוח רומי בשם לוסריה, משחק הכולל לוח עגול, כלים, הוראות ושקית מתאימה.

  
עד השעה 20:30

 
משחקים של פעם  |  רחבת בניין הטכנולוגיות (עד 20:00)
הפנינג פעילות של משחקי חשיבה ומשחקים חברתיים לכל המשפחה.
משחקים מאתגרים ליחיד, לזוג ולקבוצה, משחקים המתאימים לטווח גילאים רחב - מגיל 4 ועד סבים וסבתות. 
בעת הזו, בה אנו מכונסים יותר ויותר במסך האישי שלנו, ומחוברים כל כך לטלפונים החכמים ולטכנולוגיה, אנו מגלים מחדש את ערכם של המשחקים. רגעי הקסם הטמונים בפעילות של משחק - השעשוע, האתגר, התקשורת הבין-אישית - מאפשרים לנו ליהנות מחדוות בילוי משותף, באווירה מרוממת ומשמחת שאינה במרחב הווירטואלי. מאחלים לכם הנאה גדולה מהפשטות שבמשחק המתוחכם.
 
שיבוט בני אדם, האמנם? | 
בניין הכיכר, אולם קרוגר, קומה 1 (החל מ-17:30)
האם הייתם רוצים לייצר שיבוט - אדם שהוא עותק זהה לכם?
מה זה שיבוט? האם ניתן לשבט חיות ואילו? מה קרה לדולי הכבשה המפורסמת? האם נוכל להחזיר לחיים חיות שנכחדו? נדבר על טכניקות שיבוט, האם קיים שיבוט בטבע, שיבוט חיות מחמד, וכמובן, האם ניתן וכדאי לשבט בני אדם?
הפעילות מומלצת לילדים מכיתות ז ומעלה. מנחה: גב' עדי יניב.
 
מגמת רובוטיקה - תיכון קציר - המצאות וחידושים  | 
רחבת נוידרפר, בניין הכיכר קומה 1-
קבוצת הרובוטיקה המצטיינת Team Sycamore #5614, מבי"ס קציר בחולון, מפתחת פעילויות מקוריות ומיוחדות. קבוצת נערות ונערים זו ייצגה את ישראל בתחרות FRC לרובוטיקה ביוסטון טקסס, לאחר שדורגה כאחת הקבוצות המובילות בישראל. באירוע זה ייחשפו הילדים והנוער למדע ולטכנולוגיה באמצעות פעילויות רובוטיקה יצירתיות ומעניינות.
הפעילות מיועדת לילדים החל מגיל 4.
 
דוכן מד"א  | 
רחבת החניה
נציג ניידת אמבולנס מד"א (לא ניידת טיפול נמרץ), ובה אמצעים להענקת סעד חיים וטיפול ראשוני בפצועים ובחולים.
המשתתפים יוכלו להתרשם מאופן עבודתם של צוותי מד"א, יכולות הטיפול הבסיסיות והמתקדמות, קבלת מידע על סוגי ההכשרות השונות, כגון קורסים בסיסיים לציבור הרחב, מענה לטיפול ולמניעת אלרגיה וכדומה. כמו כן, נלמד ונתנסה בביצוע פעולות החייאה על בובת תרגול ייעודית.
במהלך האירוע תופעל ניידת שירותי הדם של מד"א.
 
חדרי בריחה וירטואליים  | 
בניין הכיכר (החל מ-17:00)
"בעקבות הזמן האבוד של האינטרנט הישראלי", הוא אירוע על בסיס התערוכה הווירטואלית לציון 20 שנות אינטרנט ישראלי, פרי שיתוף פעולה של המעבדה למדיה ולמידע של האוניברסיטה הפתוחה והספרייה הלאומית  |  כיתת מחשבים 13, בניין הכיכר, קומת קרקע
נציג את מנוע החיפוש "פוליבוק", שפותח במעבדה למדיה ומידע של האוניברסיטה הפתוחה, ושמנתח את השיח של חברי הכנסת בפייסבוק.  |  כיתת מחשבים 107, בניין הכיכר קומה 1
מנחה: ד"ר ורד זילבר ורוד, מעבדת המדיה, המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה
 
הרצאות 20:30-17:30
ישראל - עבר, הווה, עתיד (משך ההרצאות: 45 דק' )  |  אולם נוידרפר, בניין הכיכר קומה 1-
   
ייצוג נשים על שטרות כסף
ד"ר צדוק עלון, בנק ישראל
מה הסודות של הקנביס? מדוע למרות סגולותיו הוא עדיין נחשב לסם מסוכן? הקנביס הוא בעל יכולת לתת פתרונות לבעיות רפואיות מוכרות ורבות, אך רב הנסתר על הגלוי מבחינת השיטות המתאימות לגידולו לצרכים רפואיים.
ד"ר נירית ברנשטיין, מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
35 שנות פעילות ישראלית בחלל
מר דניאל ברוק, סמנכ"ל לפיתוח עסקי בחברת SpacePharma
  
הרצאות בסגנון TED (משך ההרצאות: 20 דק')   אולם קנבר, בניין הכיכר קומה 1
  
חינוך אלטרנטיבי בישראל
גב' נהאייה עווידה-יחיא, המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה
האקסודוס שלי
גב' רווית ישראל, מנהלת מוקדי הלימודים האקדמיים, האוניברסיטה הפתוחה
ארכיאולוגיה של מטה וארכיאולוגיה של מעלה: יחס החברה הדתית לארכיאולוגיה בשנים 1967-1948
ד"ר חיה כץ, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, האוניברסיטה הפתוחה 
עיתונים לקטנים: שבעים שנה של עיתונות ילדים ונוער ישראלית
ד"ר רימה שיכמנטר, המחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות, האוניברסיטה הפתוחה
אישה מן היישוב - איטה ילין בין דימוי למציאות
ד"ר רוני באר מרקס, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, 
האוניברסיטה הפתוחה
חקר המוח במאה ה-21
ד"ר רביד דורון, המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה
   
עד השעה 22:00
   
מתחם האיחוד האירופי  |  רחבת הספרייה
מפגש עם מדענים ומדעניות, חברי הסגל הבכיר של האוניברסיטה הפתוחה.
 
חידון 
kahoot שבעים שנה למדינת ישראל  |  בניין הכיכר, קומת קרקע, חדר 8
חידון שאלות רבות ברירה בנושאים שונים לכבוד 70 שנה למדינת ישראל.
יש להצטייד מראש בטלפונים חכמים.
 
הקרנה מחזורית של "הכוכבים של שלומי", דרמה קומית (2003) ישראל | 
אולם צ'ייס, בניין הכיכר
קומה 1-

שלומי דואג לשמור על השלום והשלווה במשפחתו, הוא החוליה השפויה בבית ובעיקר דואג לשמח את כולם בבישול המאכלים האהובים עליהם, כדי שיאכלו ויירגעו. אבל אף אחד מבני המשפחה לא ממש רואה את שלומי, עד שמבחן במתמטיקה גורם למוריו לחשוד ששלומי הוא ילד מיוחד, בעל יכולות מתמטיות חריגות. בעזרתם ובעזרת שכנתו היפה, רונה, שלומי מצליח למצוא את השביל בדרך לעצמו.
 
תערוכת חידושים והמצאות ישראליות  | 
בניין הכיכר, הגלריה האוניברסיטאית, קומה 1-
תערוכת תגליות ופיתוחים ישראליים שהשפיעו על העולם מציגה את ההישגים המדעיים האדירים של ישראל. התערוכה שהפיק משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, הוצגה במהלך שנת 2016 באולם הנוסעים היוצאים של נמל התעופה בן־גוריון, ונחשפה ליותר מ-8 מיליון נוסעים, מישראל ומהעולם.
ההישגים, התגליות והפיתוחים של המדע הישראלי עוסקים בקשת רחבה של תחומים ונושאים. לישראל תגליות פורצות דרך בתחומי החקלאות, הרפואה, הרובוטיקה, המחשוב, הארכיאולוגיה, החלל, המתמטיקה, מדעי החברה והרוח.
 
תיאטרון פלייבק - 70 שנה למדינת ישראל  | 
בניין הכיכר, אולם נוידרפר, קומה 1-
איזה סיפור זה מעלה אצלכם? סיפור מסע? סיפור עלייה? סיפור בנייה? סיפור גאווה או מבוכה? סיפור שמח או עצוב? במופע תיאטרון פלייבק הצופים מוזמנים לספר על אירועים, חוויות אישיות וכד', אשר השחקנים ישקפו אותם לקהל כהצגה מאולתרת המובעת באמצעים תיאטרליים.

 
עד השעה 20:00
 
מופע מרכזי - המופע של קרקס פנגיאה  |  רחבת בניין הכיכר, בשעה 19:15
פנגיאה (ביוונית: כול האדמות), הוא הכינוי ליבשת-על שהתקיימה על פני כדור הארץ במהלך עידן המזוזואיקון, טרם התהליך הטקטוני של הלוחות, שהפריד אותה לשתי יבשות-על נפרדות (לפני כ-175 מיליון שנים). לאחר התפרקויות נוספות הן התחלקו ליבשות שאנו מכירים כיום. קרקס פנגיאה בודק את יכולות הגוף להמתח עד לקצה גבול היכולת. מופע מרשים ומצחיק הסוחף את הקהל לעולם שבו הכול אפשרי. מופע קרקס המשלב חדי אופן גבוהים, אקרובטיקה והרבה צחוק ואינטראקציה עם הקהל.
 
האוניברסיטה הפתוחה בקהילה
 20:00  |   הרצאה במסגרת "קדימדע", מתנ"ס קדימה-צורן
מאברהם אבינו ועד השכן המשוגע
פרופ' אורי נבו, אוניברסיטת תל אביב