תקציר
סביבות עבודה מסורתיות של נייר ועיפרון עוברות באופן הדרגתי לסביבות עבודה ממוחשבות במגוון מטלות קוגניטיביות. מחקרים שהשוו למידה על מסך ועבודה על נייר מצאו נחיתות של מסך בוויסות עצמי, בתוצרי הלמידה ובניטור הלמידה. אולם, מחקרים אחרים מצאו ביצוע דומה על שתי המדיות. חוסר עקביות זה בספרות מדעי הלמידה מדגיש פער תיאורטי בהבנת הגורמים המשפיעים על תהליכי הלמידה ותוצריה בסביבות דיגיטליות. יש לציין כי מחקרים קודמים, אשר מצאו ביצועים נמוכים יותר במשימות הבנת הנקרא הדיגיטלי, כללו טקסטים ארוכים, וכי משימות אלו מערבות השפעות הקשורות לטכנולוגיה לצד השפעות קוגניטיביות. השערת המחקר הנוכחי הייתה כי המדיום מספק רמז קונטקסטואלי המוביל לעיבוד שטחי על המסך ללא תלות באורך הטקסט, במיוחד כאשר מאפייני המשימה רומזים כי עיבוד שטחי הוא לגיטימי. על מנת לבחון השערה זו, השתמשנו במשימות מאתגרות של פתרון בעיות, עם טקסטים קצרים, תוך השוואה בין סביבה דיגיטלית לסביבה אנלוגית. בשלושה ניסויים ערכנו שינויים במאפייני המטלה על מנת להשפיע על עומק העיבוד: מסגרת הזמן לפתרון (לחוצה או משוחררת) ותפיסת חשיבות המשימה (חשובה יותר או פחות). על מנת לבחון את גבולות התופעה ולשלול הסברים חלופיים, המשימות השתנו באורך טקסט, בעומק הבנת הנקרא של הטקסט, ובעומס הקוגניטיבי. הממצאים הראו, מעבר לתנאים השונים, כי פתרון בעיות בסביבה דיגיטלית היה רגיש יותר מאשר פתרון בעיות בסביבה אנלוגית למאפייני מטלה המעניקים לגיטימציה לעיבוד שטחי, והדבר השפיע על תהליכים מטה-קוגניטיביים וקוגניטיביים כאחד.
על המרצה
יעל סידי סיימה דוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית בטכניון. כיום היא משמשת כחברת סגל במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. מחקריה מתמקדים בהשפעה של טכנולוגיות למידה על תהליכים מטה-קוגניטיביים.
ההשתתפות ללא תשלום על בסיס הרשמה מראש
לחצו כאןאם נחוץ הסדר הנגשה, נא לפנות לדוא"ל: nagish@openu.ac.il עד 10 ימי עבודה לפני מועד האירוע. 
