דברי פרידה של ראשת המרכז היוצאת, ד"ר אור קרסין
|
|
|
|
קהילת המרכז היקרה,
תום השנה האזרחית מביא עמו גם את הפרידה שלי מראשות המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, אותו ייסדתי לפני שלוש שנים בדיוק. אלה היו שלוש שנים סוערות וקשות בזירה הציבורית בישראל, שלוש שנים שבהן העיסוק בסביבה וקיימות, נראה לעיתים כמו מותרות ולרוב כשאיפה אל הבלתי אפשרי. לצד זה, זו הייתה עבורי תקופה משמעותית, בה קם לראשונה מרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, שהצליח בתקופה קצרה יחסית להשיא פירות לא מבוטלים.
כאשת נתונים, אני אוהבת להסתכל על המספרים: 15 דוחות מחקר מפורסמים, ועוד כמה בקנה, 6 ימי עיון וכנסים, 14 סדנאות ושולחות עגולים, ו- 17 סמינרי מחקר מצולמים. שמנו לעצמנו למטרה לייצר מחקרים שיוכלו להוות בסיס לקבלת החלטות מדיניות טובות יותר בכל מה שקשור לזירה המקומית. עשינו מאמץ לא רק לאסוף נתונים חדשים, לפתח מסגרות חשיבה ביקורתית, אלא ליצור גם דיאלוג מתמשך בין האקדמיה, קובעי מדיניות והקהילה.
מספרים בצד, בסופו של יום, המרכז נבנה ונשען על אנשים. חוקרות וחוקרים, מהאוניברסיטה הפתוחה ומחוצה לה ששיתפו עמנו פעולה, שותפים ברשויות המקומיות, במשרדי ממשלה ובחברה האזרחית שיחד יצרו קהילה חוקרת, סקרנית ואחראית.
|
|
|
|
בתקופה זו עסקנו באתגרים דחופים של היערכות ומוכנות למשבר האקלים, צדק סביבתי, ממשל מקומי, התחדשות עירונית וכלכלה מקיימת – לא כתרגיל תיאורטי בלבד, אלא מתוך מחויבות להשפעה ממשית. תודתי העמוקה נתונה לצוות המרכז המסור, שותפי לדרך, ד"ר בני פירסט, ד"ר שולה גולדן, ד"ר אחמד חיג'אזי ונמרוד גבע, הנהלת האוניברסיטה וקרן ברכה על האמון והתמיכה, ולכל מי שלקח חלק בעשייה – בשיתופי פעולה, בכנסים, בפרסומים וביוזמות השונות. כל אחת ואחד מכם תרם לבניית מרכז חי, רלוונטי ובעל קול ייחודי.
אני גאה במיוחד בדרך שבה המרכז הצליח לשלב בין מחקר איכותי לבין רלוונטיות ציבורית: ליצור דיאלוג עם רשויות מקומיות שונות כולל רשויות בחברה הערבית, להנכיח ידע אקדמי בזירה הציבורית, ולטפח חוקרים וחוקרות הרואים בקיימות לא רק תחום מחקר, אלא אחריות אזרחית.
אני מסיימת את התפקיד בסיפוק רב, אמון מלא בהמשך הדרך של המרכז ובידיעה שהשאלות שאנו עוסקות בהן היום רק ילכו ויעמיקו בחשיבותן. אני שמחה להעביר את השרביט לפרופ' רועי דור, מהמחלקה למדעי הטבע והחיים, ומאחלת לו הצלחה רבה בהובלת המרכז לשלב הבא. אני, מצידי אמשיך לעקוב, לשתף פעולה, ולהיות חלק מהקהילה הזו גם בעתיד.
ד"ר אור קרסין
|
|
|
|
מנגנונים פיננסיים חדשניים למימון הסתגלות מקומית לשינוי אקלים
|
|
|
|
רשויות מקומיות נמצאות בחזית ההתמודדות עם שינויי האקלים, אך יכולתן להיערך לאיומים הולכים ומחריפים מוגבלת בשל פערי מימון עמוקים. נייר מדיניות חדש מאת ד"ר אור קרסין בוחן כיצד ניתן לצמצם את הפער בין האחריות המוטלת על השלטון המקומי בתחום ההסתגלות לשינוי אקלים לבין המגבלות הפיסקליות, החוקיות והמוסדיות המאפיינות אותו בישראל, ומציע מעבר מחשיבה תקציבית מסורתית לאימוץ מנגנוני מימון חדשניים מבוססי גיוס הון ושיתופי פעולה.
|
|
|
|
הניתוח מראה כי הסתגלות אקלימית סובלת מתת־מימון כרוני. פחות מ־10% מהמימון האקלימי העולמי מוקדש להסתגלות, ובחלק מההערכות מדובר בכ־4% בלבד, כאשר כמעט כל המימון מגיע ממקורות ציבוריים. בישראל מוערך כי הרשויות המקומיות יידרשו לכ־1.2–1.4 מיליארד ש"ח בעשור הקרוב לפעולות הסתגלות חיוניות, אך האוטונומיה הפיסקלית שלהן נמוכה במיוחד בהשוואה למדינות ה־OECD, ופרויקטים רבים של חוסן אינם מייצרים תזרים הכנסות ישיר ולכן מתקשים למשוך הון פרטי.
על רקע זה מציע נייר המדיניות סל של כלים פיננסיים חדשניים ובהם אג"ח מוניציפליות ירוקות, מימון המונים ממוקד־מקום, שותפויות ציבוריות־פרטיות, מימון משולב ומימון מרוכז באמצעות אשכולות אזוריים. המסקנה לעתיד ברורה. סגירת פערי המימון להסתגלות אקלימית מחייבת לא רק כלים פיננסיים חדשים, אלא גם רפורמות רגולטוריות, תקצוב רב־שנתי יציב, בניית יכולות ברשויות המקומיות ושיתופי פעולה בין המדינה, השוק הפרטי והקהילה, כתנאי לבניית חוסן אקלימי מקומי בר־קיימא. לעיון בנייר המדיניות המלא
|
|
|
|
מי אחראי להיערך לשינוי אקלים?
ממצאי סקר עמדות הציבור
|
|
|
|
שינוי האקלים כבר אינו איום עתידי אלא מציאות מתעצבת, אך שאלת האחריות להיערכות אליו עדיין אינה ברורה לציבור. נייר מדיניות חדש מאת ד"ר אור קרסין וד"ר שולה גולדן מציג ממצאי סקר עמדות ציבור שנערך באוגוסט 2025 בקרב מדגם מייצג של הציבור הבוגר בישראל, ובוחן כיצד נתפסים סיכוני שינוי האקלים וכיצד מחולקת האחריות להיערכות בין הממשלה, הרשויות המקומיות ומשקי הבית. ממצאי הסקר מצביעים על מודעות ודאגה ציבורית רחבה, אך גם על פערים מתמשכים בין תפיסות, ציפיות ופעולה בפועל.
|
|
|
|
הנתונים מראים כי 76% מהציבור מודאגים במידה כלשהי מהשפעות שינוי האקלים על היישוב שבו הם מתגוררים, ו־71% סבורים כי שינוי האקלים מהווה סיכון משמעותי לדורות הבאים. עם זאת, רק 14% מהנשאלים חוו נזק או סכנה אישית מאירועי קיצון אקלימיים בשנים האחרונות, נתון המעיד כי תחושת הסיכון נשענת בעיקר על ידע ומידע עקיף. הפער הזה מתבטא גם בהתנהגות, כאשר 44% מהציבור לא נקטו אף פעולה כהכנה לאירועי קיצון אקלימיים, לעומת 25% בלבד שלא נערכו למצבי חירום ביטחוניים.
ביחס לאחריות, הציבור מצפה להובלה ברורה של הממשלה ושל הרשויות המקומיות, אך מרבית הנשאלים סבורים שהן אינן עושות די. רק 28% סבורים שהממשלה נערכת כנדרש לשינוי האקלים, ולאחר נטרול חסרי הדעה 66% סבורים שהיא אינה עושה די, בעוד ש־29% אינם יודעים כלל מה נעשה ברשות המקומית שלהם. ממצאים אלה מדגישים כי האתגר המרכזי לעתיד אינו רק חיזוק ההיערכות לשינוי אקלים, אלא גם בניית אמון, שקיפות ותקשורת בין מוסדות השלטון לציבור, כתנאי לבניית חוסן אקלימי וחברתי ארוך טווח. לעיון בממצאי הסקר המלא
|
|
|
|
סדנת משילות סביבתית עירונית
|
|
|
|
ב־29 בדצמבר 2025 נערכה בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה סדנת מחקר בנושא משילות עירונית סביבתית, בהובלת ד"ר שולה גולדן וד"ר אור קרסין מהמרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, וגב' קים נח וד"ר ניר ברק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
הסדנה הפגישה חוקרות וחוקרים וסטודנטיות וסטודנטים למחקר ליום אינטנסיבי של דיון אקדמי מעמיק.
|
|
|
|
לאורך היום הוצגו ונדונו המחקרים המגוונים הבאים שעסקו בתפקיד המתהווה של רשויות מקומיות בזירה הסביבתית והאקלימית ובאופן בו רשויות פועלות כשחקניות מדיניות בזירה מרובת משתתפים.
פרופ' איתי בארי הציג את מחקרו המשותף עם אונה שגב – Anthropocentric or Biocentric? Socio-Cultural, Environmental, and Political Drivers of Urban Wildlife Signage Preferences and Sustainable Coexistence
ד"ר יונת ריין ספיר – Municipal Solid Waste Management between Policy Visions and Local Realities
גב' עינת אלעזרי – From Pilot to Policy: Exploring the Conditions for Scaling Up Urban Climate Experiments
ד"ר אחמד חיג'אזי וד"ר אור קרסין – היערכות למצבי חירום אקלימיים ברשויות המקומיות בישראל: היבטים משילותיים ביישובים בחברה הערבית
ד"ר שולה גולדן – Pro-environmental behaviour and environmental citizenship: Conceptualizing the role of the public for municipal climate change policy
גב' קים נח – How cities’ engagement in environmental urban diplomacy reshapes, and is in turn shaped by, city–state relations: A typology drawn from three C40 member cities
הסדנה הקנתה מרחב ליצירת דיאלוג מחקרי עשיר ופורה בין חוקרות וחוקרים מתחומי המדיניות, הממשל והמשילות העירונית, מתן משוב עמיתים איכותי על עבודות בהכנה, וחיזוק קהילה אקדמית העוסקת בתפקידן המשתנה של ערים.
|
|
|
|
שמרו על קשר
שמרו על קשר דרך מייל המרכז וקבלו עדכונים על פרסומים ואירועים של המרכז.
|
|
|
|
|
|
|
