תקצירי ההרצאות
האם מתבצעת קריאה דמומה בזמן האזנה לטקסט?
דפוסי תנועות עיניים של סטודנטים עם וללא לקות קריאה
היילי וייגלט-מרום, יורם עשת-אלקלעי, גל בן-יהודה
המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה
במוסדות להשכלה גבוהה נהוג להמליץ לסטודנטים עם לקות קריאה מסוג דיסלקציה להיעזר בהקראה של הטקסט הכתוב במקביל לעיון בו. ההקראה נועדה לשפר את עיבוד המידע הטקסטואלי על ידי הצגתו בשני חושים במקביל (אודיטורי וויזואלי), ובכך לעקוף את קשיי הפענוח המאפיינים סטודנטים עם דיסלקציה. ההנחה הרווחת היא שהקראה מאפשרת ללומד להפנות משאבים קוגניטיביים וקשביים לתהליכי חשיבה גבוהים וכתוצאה מכך הבנת הנקרא שלו תשתפר. לחלופין, העיבוד במקביל של מספר אלמנטים עשוי דווקא להקשות על הלומד. תיאוריית העומס הקוגניטיבי (Cognitive Load Theory) (Sweller, 1988) מציעה שיעילות עיבוד המידע בזיכרון העבודה תלויה בכמות האלמנטים שיש לעבד במקביל, במידת האינטראקציה ביניהם ובמידת פיצול הקשב בין האלמנטים השונים. לפי תיאוריה זו, הצגה במקביל של מידע מולטימדיה רב-חושי (למשל, קול וטקסט) עלולה לגרום דווקא לעומס קוגניטיבי גבוה, אשר ישפיע לרעה על איכות עיבוד המידע בזיכרון העבודה ובהמשך גם על הזיכרון לטווח ארוך, ומכאן יוביל לפגיעה בהבנה.
מרבית ספרות המחקר העוסקת בהקראת טקסט הניחה מלכתחילה שהמשתתף קורא בקריאה דמומה במקביל להקראה, מבלי לבדוק זאת אמפירית. בנוסף, היא התמקדה בקוראים צעירים, ללא אבחנה ברורה דיה בנוגע ליכולות הקריאה שלהם.
מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון האם סטודנטים עם וללא לקות קריאה אכן מבצעים קריאה דמומה בזמן הקראה של טקסט, זאת על ידי מעקב אחר תנועות העיניים שלהם. כמו כן, לבדוק האם דפוסי הקריאה שלהם עם הקראה דומים או שונים מאלה ללא הקראה, וכיצד דפוסים אלו קשורים לרמות שונות של הבנת הנקרא. בנוסף, נבדקת השפעת אופן הצגת המידע על הבנת הנקרא.
איסוף הממצאים הושלם וכעת אנו מצויים בשלב של ניתוח הממצאים.
הטוב שבשני העולמות: מודפס מול דיגיטלי -
מקרה בוחן של שילוב קוד QR בחומרי לימוד
אמיר וינר1,2 , בני זקס1, ניצה גרי2
1- המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק (שה"ם), האוניברסיטה הפתוחה
2- המחלקה לניהול ולכלכלה, האוניברסיטה הפתוחה
המחקר מוצע מפרספקטיבה שרואה את הלמידה בהשכלה הגבוהה כמערכת מידע המאופיינת באינטראקציה בין האנושי והטכנולוגי. במסגרת מחקרית זו המחקר נשען על שתי תיאוריות משלימות: תיאוריה התאמה קוגניטיבית (Cognitive Fit Theory) וכלכלת קשב ((Attention Economy. תיאוריה התאמה קוגניטיבית, טוענת שההתאמה מנטלית נכונה בין משימה לדרך הצגת המידע מובילה לשיפור בביצוע. תיאוריית כלכלת קשב, טוענת שהקשב האנושי הוא משאב שמצוי במחסור.
בהקשר של למידה, ניצבים חומרי הלמידה בתחרות קשה על הקשב של הלומדים מול ריבוי של גירויים מסיחים. אנו טוענים במחקר שעל מנת לשפר את יכולתם של חומרי הלימוד להתחרות על הקשב של הלומדים, תהליך הפיתוח של חומרי לימוד נדרש למעקב מתמיד אחר אופן השימוש בהם ויכולתם להשיג את מטרות הלמידה שהוגדרו בבסיס פיתוחם. מעקב זה נכנס תחת הפרקטיקות המחקריות של ניתוח למידה (Learning Analytics).
המחקר המוצע בוחן את ההשפעה של העשרת חומרי לימוד מודפסים בקוד QR (quick response code) על תהליכי למידה. קוד ה QR מייצר בפועל קישור בין העולם המודפס לעולם הדיגיטלי של חומרי לימוד בהקשר רלוונטי. בהקשר המחקרי, הפעלת הקוד מייצרת עקבות דיגיטליים לתהליך למידה שהתבצע על ידי הלומדים.
המחקר המוצע מתחקה אחר ניסוי שמתבצע בימים אלו באוניברסיטה הפתוחה שעיקרו פיתוח חומרי לימוד מועשרים בקוד QR בשתי מהדורות זהות, האחת מודפסת והשנייה דיגיטלית. בגרסה המודפסת הסטודנטים סורקים בעזרת המצלמה בסלולרי או בעזרת אפליקציה את קוד QR על מנת להגיע למשאב למידה דיגיטלי; ובגרסה הדיגיטלית קוד QR מהווה קישור לחיץ. בסמינר יוצגו תובנות ראשונות המבוססות על תוצאות שהתקבלו משימוש בחומרי למידה אלה במהלך הסמסטר הראשון של שנת הלימוד תשע"ח.
ההשתתפות ללא תשלום על בסיס הרשמה מראש
להרשמה לחצו כאן
