בשנים 1925-1926 הציגו ורנר הייזנברג וארווין שרדינגר שתי גרסאות לתיאוריה שמכונה היום מכניקת הקוונטים, וסיפקו את התיאור המוצלח הראשון למבנה החומר ולאינטראקציה שלו עם קרינה. במאה השנים שחלפו מאז, התבססה תורת הקוונטים כאחת התיאוריות הפיסיקליות המוצלחות והמדויקות ביותר, והיא אבן פינה בתמונת העולם המדעית ובסיס לאין־ספור פיתוחים טכנולוגיים ששינו את העולם וממשיכים לשנות אותו.
אבל נוסף על התשובות, הניבויים המדויקים, והתופעות החדשות, תורת הקוונטים פתחה פתח גם לסוג חדש של ויכוחים ושאלות: לגבי הפרשנות שלה, לגבי השאלות שראויות להיות חלק מהשיח המדעי ולגבי אופיים של חוקי הטבע. ערב עיון זה יעסוק בשאלות אלו ובקשר שלהן להתפתחות המדעית והטכנולוגית, על בסיס זוויות מתחומי הפיסיקה התיאורטית, החישוב הקוונטי וההיסטוריה והפילוסופיה של המדע.
כחלק מהתוכנית נבחן מחדש את תפקידם של ניסויי המחשבה של איינשטיין, בוהר ושרדינגר ואת תרומתם לדיון על טבעה של התיאוריה. נציג גם את פירוש העולמות המרובים ואת מקומו בוויכוחים על פרשנות התיאוריה. בהמשך נדון במהפכה הקוונטית השנייה שאיפשרה הבנה מחודשת של התיאוריה ארבעים שנה אחרי הופעתה, ובגל הנוכחי של חידושים תיאורטיים וטכנולוגיים בתחומי האינפורמציה הקוונטית והמחשבים הקוונטיים.
