תכונותיו של האורגניזם החי מותאמות בדייקנות לסביבתו ולתפקודיו. במבט על האורגניזם כמערכת, תכונותיו השונות קשורות זו לזו ומושפעות זו מזו, וכן מן הסביבה שבה האורגניזם חי ופועל.
בבואנו לערוך מחקר בתחומי הביומימיקרי, עלינו להביא זאת בחשבון ולשאוף להשגת תנאים הקרובים ככל האפשר למצב הטבעי. זאת כדי לא להחמיץ פרמטר שיש לו חשיבות לתהליך הנחקר. חשוב גם להבין, כי התכונות של אורגניזם אינן קבועות אלא תלויות במצבו - למשל, אם מדובר ביצור חי או מת. חוקרים בעלי ידע במדעי הטבע ערים לכך בדרך כלל, אך הדברים ידועים פחות לחוקרים מתחומי דעת אחרים - שיתקשו, לפיכך, ללמוד מהמבנה והתכונה הטבעית הרצויה לטכנולוגיות מתקדמות.
חוקרים מתחומי ההנדסה והטכנולוגיה מתמודדים בהקשר זה עם קושי נוסף, הנובע מן ההיסטוריה ומן הכלים של הדיסציפלינה האקדמית שלהם: בניסיון ליצור טכנולוגיה המחקה מערכת ביולוגית, הם מתארים את המערכת באמצעות נוסחאות מתמטיות. אלא שנוסחאות אלה אינן יכולות לבטא - ולפיכך הן מחמיצות - את מורכבותה של המערכת השלמה.
במפגשנו נעסוק במכשולים אלה ובהשפעתם על עבודת המחקר ועל תוצאותיה. כדוגמה, נתבונן במחקר הבודק את העמידות למים של כנפי שפיריות ופרפרים. כנפיים אלה מתוארות בספרות כדוחות מים באופן מלא. אך אם כך, מדוע איננו רואים שפיריות ופרפרים עפים בגשם? על כך נתקבלה תשובה, שנחלוק במפגש.
