ניוזלטר המרכז למחקרי סביבה וקיימות | ספטמבר 2025
Header-New-research123
ועידת האוניברסיטה הפתוחה לסביבה ולקיימות
חדשנות בהיערכות לשינוי אקלים
 
ב־10 בספטמבר 2025 התקיימה באוניברסיטה הפתוחה הוועידה השנתית לסביבה ולקיימות, שבה נפגשו חוקרים, נציגי משרדי ממשלה ורשויות מקומיות לדיון בסוגיות הבוערות של זמננו. האירוע כלל רבי־שיח על משבר האקלים, מימון סביבתי חדשני, צפיפות עירונית בריאה ומעורבות תושבים – לצד סדנה מחקרית והצגת מחקרים חדשים פורצי דרך. בקרוב הסרטה של מושבי הוועידה תעלה לאתר המרכז.
במהלך היום נערכו 4 דיונים: פאנל ראשון בחן את המעבר מתוכניות אסטרטגיות לתוכניות עבודה מקומיות בהתמודדות עם משבר האקלים; אחריו התקיים שיח על מנגנוני מימון חדשניים לסביבה ירוקה; ובהמשך – על האופן בו ניתן ליישב בין צפיפות עירונית לתכנון בריא. החלק האחרון התמקד בקהילה – עם פאנל על הדרכים לרתום תושבים לפעולה סביבתית.

בצהריים נערכה סדנה לחוקרים וחוקרות בראשית דרכם בנושא כיצד מחקר יכול להשפיע על מדיניות סביבתית? הסדנה עוררה דיון ער ומסקנת מרבית החוקרים הייתה שבאקלים העכשווי כל מה שניתן לקוות לו הוא שהמחקר יוביל להצלחות קטנות בזירת המדיניות וקשה עד בלתי אפשרי לקדם שינויים יסודיים.
kenes1092025
בוועידה הוצגו מחקרים חדשים של המרכז: פיתוח מדד סביבתי להתחדשות עירונית, מאת בני פירסט, אור קרסין ונמרוד גבע. בחינת עמדות הציבור הערבי ביחס להיערכות לשינויי אקלים מאת מיה נגב אליקס פאהאוט ואלאא עביד, ושימוש בתובנות התנהגותיות לצמצום השימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית מאת אייל פאר, רוני לוטן ואיריס פיין. כל המחקרים זמינים להורדה באתר המרכז.
מחקר חדש: התחדשות עירונית ללא הריסה
nuritheader

מחקר חדש של המרכז למחקרי סביבה וקיימות מציע פרדיגמה פורצת דרך להתחדשות עירונית: לא עוד "פינוי־בינוי" שמוחק שכונות, אלא מודל מקיים שמחזק, משדרג ומחייה את הקיים. התוצאה – עיר מגוונת, עמידה וצודקת יותר, שמחברת בין עבר לעתיד.

במסגרת המחקר בחנו החוקרות יעל רונן, פרופ’ נורית אלפסי וד"ר רחל קטושבסקי את נקודות התורפה של המודל הקיים: ההשלכות הסביבתיות הכבדות של הריסה (כ־7 מיליון טון פסולת בניין מדי שנה), דחיקת אוכלוסיות מוחלשות והעלאת יוקר המחיה, מחיקת זהות שכונתית והיסטורית, והפיכת העיר למרחב אחיד ונטול ייחוד. מול כל אלו, המחקר מתווה כיוון חדש: התחדשות שאינה מוחקת אלא מחייה, שאינה מדירה אלא מחזקת את הקיים, ושבמרכזה – הקהילה עצמה

המחקר מתבסס על סקירת מקרי בוחן בינלאומיים שבהם אומצה גישה של שימור וחיזוק במקום הריסה גורפת, לצד ראיונות עם מתכננים, אדריכלים ויזמים בארץ. הוא מצביע על חמישה חסמים מרכזיים המעכבים את המעבר להתחדשות מקיימת – מהחסם הכלכלי והקוגניטיבי ועד לחסמים תכנוניים ורגולטוריים – ומציע סל פתרונות מעשי: תמריצים כלכליים מותאמים, חדשנות הנדסית, שינוי חקיקה ושינוי השיח הציבורי סביב ערכן של שכונות ותיקות. השורה התחתונה ברורה: אם נרצה, יש לנו את הכלים להפוך את ההתחדשות העירונית בישראל לנכונה יותר – חברתית, סביבתית וכלכלית.
 
ייחודו של המחקר טמון בכך שהוא אינו מסתפק בהצגת בעיות, אלא פורש חזון חדשני לעתיד העירוני של ישראל: חזון שבו כל מבנה ותיק נתפס לא כנטל שיש להחליפו, אלא כנכס שניתן לעדכנו, לשדרגו ולהתאימו לצורכי המאה ה־21. במילים אחרות, זהו מסע שמתחיל בשאלה פשוטה אך חתרנית – "מה אם לא נהרוס?" – ומסתיים בהצעה מהפכנית לשינוי פרדיגמה שלמה.


לעיון בדוח המחקר המלא >> 
המרכז למחקרי סביבה וקיימות מברך אתכם.ן בברכת שנה טובה ומתוקה
מי יתן ושנה זו תביא עימה בעיקר רוגע והזדמנות לשיקום ולתכנון עתיד סביבתי, בריא ומקיים יותר לכולנו
honey
שמרו על קשר

שמרו על קשר דרך מייל המרכז וקבלו עדכונים על פרסומים ואירועים של המרכז.
Fotter-New-research-01

Powered by Publicators