שקט מתוח בגדה, בירושלים ובעזה לאחר התפרצויות אלימות

התנגשויות אלימות בגדה, שכללו פיגועים, אירועי ירי, תקיפות , הצתות ופגיעה ברכוש, העלו את רמת המתיחות, אך קשה עדיין לראות אם מדובר באירועים מקומיים או בתחילתו של גל אלימות חדש. 

משטרת ישראל החליטה להציב במהלך חודש רמדאן, שהחל השנה באפריל, מחסומים במדרגות המובילות לרחבה שבשער שכם. החלטה זו, שמנעה בעצם התכנסויות ציבוריות באזור, הציתה גל של מחאות בקרב הפלסטינים במזרח ירושלים. את המהלך, שננקט לכאורה משיקולים ביטחוניים, ראו הפלסטינים כהשפלה מצד ישראל וכביזוי של מסורת בחודש רמדאן. 

לדברי דניאל זיידמן, מומחה לענייני ירושלים, "הרחבה בשער שכם, המקבילה הפלסטינית לכיכר ציון במערב ירושלים, נלקחה מהפלסטינים. ניתן להרגיש כי האוכלוסייה הפלסטינית (במזרח ירושלים) מנושלתמלאומיותה, נקרעת לרסיסים גיאוגרפיים וחברתיים ומודרת". 

האלימות במזרח העיר החריפה לאחר פרסומם המקוון של סרטונים בהם נראו פלסטינים מכים יהודים. ב-22 באפריל יצאו בכוח אל הרחובות מפגינים המזוהים עם הימין הקיצוני בישראל, בתמיכתו של ארגון "להבה". הם הכו פלסטינים והתנגשו עם כוחות המשטרה. בחירתם לכנסת של נציגיהם הפוליטיים ממפלגת "הציונות הדתית" הזינה את מפגיני הימין הקיצוני בתחושת לגיטימציה חדשה. בעקבות האירועים נשמעו דברי ביקורת מצד בחריין ואיחוד האמירויות הערביות. אלה דברי הביקורת הראשונים על ישראל שמשמיעות המדינות מאז נחתמו הסכמי הנורמליזציה עמן אשתקד.

בלילה שבין 23 לבין 24 באפריל ירו לוחמים פלסטינים 36 רקטות לעבר ישראל. חיל האוויר הישראלי ביצע כמה תקיפות בתגובה לכך. ירי הרקטות, שהתבצע כתגובה מפורשת לאירועים בירושלים, נמשך שלושה לילות והביא לסגירה ישראלית של מרחב הדיג בעזה (שנפתח מחדש ב-29 באפריל). לבסוף, ב-25 באפריל, הסירה משטרת ישראל את המחסומים, שהציבה ברחבה שבשער שכם, וכך שב לשרור שקט עדין בירושלים ובעזה. התלקחות פוטנציאלית נוספת צפויה ביום ירושלים, שיצוין ב-10 במאי, במקביל ללילת אל-קדר הקדוש למוסלמים ובסמיכות ליום הנכבה, שיצוין חמישה ימים לאחר מכן. 

פעולותיה של משטרת ישראל בירושלים העלו את הפרמטר הרלוונטי מ-5 ל-6 באפריל. ירי הרקטות מעזה העלה את פרמטר התקיפות הפלסטיניות מ-5 ל-6 ואת פרמטר הסיכויים למלחמה מ-4 ל-5.

ממשל ביידן מחדש את הסיוע לאונר"א במקביל לדיון הולך ומתחמם בקונגרס

שר החוץ האמריקני, בלינקן, שוחח ב-2 באפריל עם עמיתו הישראלי, אשכנזי, וציין כי הישראלים והפלסטינים צריכים ליהנות מ"מנות שוות" של חופש, ביטחון, שגשוג ודמוקרטיה. בשיחת טלפון עם מלך ירדן, עבדאללה, שהתקיימה חמישה ימים לאחר מכן, חזר הנשיא ביידן על תמיכתה של ארצות הברית בפתרון שתי המדינות. באותו היום הכריזה ארצות הברית על מתן סיוע כלכלי בסך 150 מיליון דולרים לסוכנות אונר"א. בכך מסתכם עד עתה הסיוע המחודש של ממשל ביידן לפלסטינים ב-235 מיליון דולרים. ראש הממשלה הפלסטיני, א-שתייה, קידם בברכה את המהלך, ואילו שגריר ישראל בארה"ב, גלעד ארדן, אמר כי ישראל "מתנגדת נחרצות" לחידוש המימון של הסוכנות. חברי קונגרס רפובליקנים התנגדו אף הם למהלך ועצרו בהמשך החודש (אם כי באופן זמני בלבד) את העברת הסיוע מטעם הממשל. 

לדברי מיכאל קופלוב מהפורום למדיניות ישראל (Israel Policy Forum), "אונר"א היא הארגון היחיד שפועל כעת עם משאבים, עם תשתית ועם ידע המאפשרים לו לספק שירותי בריאות וחינוך לפליטים הפלסטינים ... סיוע לפלסטינים אינו בגדר "הכול או לא כלום", "שחור או לבן", אך השיח על מדיניות הסיוע הפך (בוושינגטון) למקטב, בדומה לשיח על הגישה האמריקנית בכל היבט אחר בסכסוך הישראלי-פלסטיני." 

גם סוגיית הסיוע האמריקני לישראל הופיעה בסדר היום של הקונגרס החודש. בטי מקולום, חברת קונגרס דמוקרטית ממינסוטה, הגישה ב-15 באפריל הצעת חוק הקוראת להגברת הפיקוח על הסיוע הביטחוני לישראל  ולשקיפות מקיפה יותר בהקשר זה. ב-19 באפריל הביעו הסנטורים אליזבת וורן וברני סנדרס תמיכה בהגבלת הסיוע לישראל כך שייפסק כל סיוע ל"קווי מדיניות המפרים זכויות אדם ומתייחסים לבני העם הפלסטיני כאל אנשים סוג ב'", במילותיו של סנדרס. לאחר מכן חתמו 330 חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים על מכתב המתנגד לכל הגבלה של הסיוע האמריקני לישראל והבהירו בכך כי אין כל סיכוי לקידומה של הצעת החוק שהגישה מקולום. עם זאת, הדיאלוג הפומבי המתמשך באשר לסיוע האמריקני לישראל הדגים עד כמה הפך הדיון בסוגיה חלק מהשיח הפוליטי המקובל בארצות הברית. 

ממשל ביידן המשיך להצהיר על תמיכתו בפתרון שתי המדינות ואף הרחיב את תמיכתו הכספית בפלסטינים. במקביל לכך, נצפים סימני התקדמות בדיון הפוליטי הנוגע למדיניות האמריקנית ביחס לישראל. בשלב זה ובהיעדר התפתחויות דרמטיות, כל הפרמטרים הרלוונטיים נותרו בעינם באפריל. 

הרחבה חדשה של ההתנחלות בירושלים

ב-8 באפריל עברו מתנחלים, המזוהים עם עמותת "עטרת כהנים", לשלושה מבנים בשכונת סילוואן הפלסטינית שבירושלים. מבנים אלה יכולים לאכלס עד 16 משפחות. מ"שלום עכשיו" נמסר כי המהלך הוא  "חלק ממאמץ להרחבת הנוכחות הישראלית בלב סילוואן, שנועד ליצור רצף בין נקודות ההתנחלות. רצף זה מתחיל בעיר העתיקה, עובר בוואדי חילווה ובבטן אל-הווא (שכונות-משנה בסילוואן) וממשיך אל ראס אל-עמוד ואל הר הזיתים".  

יום לפני המעבר אישרה ועדת התכנון והבנייה בעיריית ירושלים תוכנית לבנייתן של 540 יחידות דיור בשכונת הר חומה, שהבנייה בה תוכל, בסופו של דבר, להתחבר אל גבעת המטוס, לנתק בכך את בית צפאפא, שכונה במזרח העיר, מבית לחם ולפגוע בסיכויים להקמת מדינה פלסטינית עם רצף טריטוראלי בעתיד. הוועדה המחוזית בוחנת כעת את אישור התוכנית. 

מאמצים אלה להרחבת התנחלויות במזרח ירושלים הורידו את מדד החיים האזרחיים של הפלסטינים מ-5 ל-4 באפריל.

נגיף קורונה מכה קשות בפלסטינים ועזה נכנסת לסגר 

גם החודש המשיכה מגפת קורונה לפגוע באורח ניכר באוכלוסייה הפלסטינית ובמיוחד בזו שבעזה, שבה נרשמה עלייה חדה במספר הנדבקים. עלייה זו הביאה את ממשל חמאס להכריז ב-7 באפריל על סגר כללי. ב-26 באפריל נמסר כי מספר הנדבקים הכללי בעזה טיפס אל קרוב ל-100,000 וכ-850 תושבים מתו מהנגיף. ב-29 באפריל דווח כי 253,937 פלסטינים התחסנו נגד נגיף קורונה.  

אף שהשפעות המגפה ממשיכות להציב אתגר משמעותי בפני הכלכלה הפלסטינית, כל המדדים הרלוונטיים נותרו ללא שינוי החודש.