גיליון מס' 2 - פברואר 2011

רצ"ב לעיונכם החלטת ביניים של בית המשפט העליון, שניתנה ביום א', 06.02.2011, במסגרת הערעור שהגישה מדינת ישראל כנגד פסיקת בית המשפט המחוזי בתביעת הענק כנגד ממ"י. תביעת הענק, שהוגשה כידוע על ידי קרוב ל-200 רשויות מקומיות, עוסקת באופן ההפעלה הבעייתי מצד ממ"י של הסדר 'חלף היטל ההשבחה'. בית המשפט העליון, בהרכב של 7 שופטים בראשות הנשיאה, גב' דורית בייניש, ביקרו בחריפות את התנהלות המדינה, שביד אחת מערערת בפני בית המשפט העליון, ובו בזמן בידה השנייה מנסה לעקוף ולבטל את פסק הדין המחוזי באמצעות תיקון חקיקה בוטה ואגרסיבי הכולל ביטול רטרואקטיבי של כל חובותיה של ממ"י לרשויות המקומיות החל משנת 1981 !

רקע - חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, קובע כי כאשר מנהל מקרקעי ישראל (להלן: ממ"י) מוכר זכויות בקרקע שהינה קרקע עירונית עליו להעביר לועדה המקומית שבתחומה נמכרה הקרקע 10% מסך התקבולים בגין אותה קרקע, בניכוי מע"מ והוצאות של המנהל לצורך מכירת אותה קרקע.

לפני מספר שנים הגישו קרוב ל-200 רשויות מקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות), באמצעות ארבעה משרדי עורכי דין, תביעה נגד ממ"י בגין אי קיומו של הסכם האמור. בית המשפט המחוזי בת"א, בראשותה של השופטת רות רונן, פסק לטובת הרשויות המקומיות וקבע כי על ממ"י לשלם לרשויות המקומיות על-פי הפרשנות המשפטית אותה הציגו הרשויות המקומיות. בית המשפט המחוזי לא קבע את סכום החוב המדויק שעל ממ"י לשלם, ומבדיקות שנעשו בממ"י עצמו עולה שהסכום שעליהם לשלם לרשויות נע בטווח שבין 1.1 ל- 2.5 מיליארד ₪.

המדינה, בייצוג פרקליט המדינה בכבודו ובעצמו, מר משה לדור, ערערה על החלטה זו לבית המשפט העליון. אולם כעת, בו זמנית עם קיום הדיון בעתירה, מקדמת המדינה חקיקה באמצעות תיקון חוק התכנון והבניה (ראו בקישור שלהלן), המבקשת להשמיט את ההצדקה לחוב על ידי שינוי ההסדר הקיים, וכן שינוי ההסדר רטרואקטיבית, החל מה- 01.07.1981 (להלן קישור לנוסח הצעת החוק החדשה).

יש לציין כי מדובר ביוזמת חקיקה חדשה הננקטת במקביל לעתירה, כאמור, ואיננה חלק מהרפורמה המקורית בתכנון ובניה, המקודמת גם כן בימים אלו.

במהלך דיון שהתקיים בתאריך ה- 13.02.2011 בקרב ראשי ערי פורום ה- 15 הוצגה הבעייתיות הכרוכה בהתנהלות המדינה, שמוסריותה וחוקיותה בכל הנוגע לעניין זה מוטלים בספק. כן נידונה תוכנית פעולה בתגובה להתנהגות קלוקלת זו, המבקשת שלא לעוות את הדין ואת מנגנון החקיקה במדינת ישראל, באופן המשתמש בו באופן ציני ובריוני.