להשתחרר מתחושת חוסר המסוגלות

הקשר בין אמונות מגבילות לעיכוב התפתחות בתחום הקריירה /

איך תשתחררו מתחושת חוסר המסוגלות?

בכולנו טמונה היכולת לשפר את איכות חיינו ולחיות חיים מספקים ומהנים יותר, אך לא לכולנו התעוזה להתחיל בשינוי.
שינוי, מעצם מהותו, כרוך בחוסר ודאות ולעיתים אף בלקיחת סיכונים.
כדי לבצע שינוי, עלינו לוותר על הוודאות המוכרת שבמצב הקיים, לטובת משהו אחר, לא מוכר.

במסגרת עבודתי, אני פוגשת אנשים המעוניינים לשנות קריירה. חלקם אף יודעים בדיוק מה הם רוצים ולא פעם מדובר בהגשמת חלום. כאשר אני שואלת אותם: "מה מונע מכם" או "מה עוצר בעדכם", אני שומעת תשובות כמו: "אני לא יכול/ה", "אני לא מסוגל/ת", "אני לא טוב/ה ב", "אני אף פעם לא מצליח/ה", "אני פוחד/ת" ועוד...
כל משפט כזה הוא למעשה אמונה מגבילה! כלומר, דבר מה שאנו משוכנעים בו, ובשל כך מגביל את פעולתנו.

מהי אמונה?
אמונה היא רגש של ודאות מוחלט לגבי דבר מסוים, כאשר אנו מאמינים במשהו - אין לנו ספק לגביו, ולכן הוא הופך להיות המציאות עצמה. אמונה היא בבחינת "נבואה שמגשימה את עצמה". אמונתנו ביכולותינו, היא המנחה ומכוונת את התנהלותנו בחיים, הלכה למעשה.

איך נוצרת אמונה?

במהלך התפתחותנו, אנו מפנימים מסרים שונים מאנשים בסביבתנו שאומרים לנו מה אנו מסוגלים לעשות ומה איננו מסוגלים לעשות. ברגע שאנו סומכים על האנשים הללו ומאמינים לדבריהם מתקבעות אצלנו אמונות שונות ביחס לעצמנו, אשר "נשתלו" על ידיהם.
לעיתים התנסות חד פעמית שיש לה תוצאות מסוימות (חיוביות או שליליות), מכלילה את עצמה לכל מצב עתידי הנתפס כדומה. כאשר ההתנסות הספציפית כרוכה בהשלכות שליליות, אנו עלולים לפתח אמונה שחוסר הצלחתנו במקרה זה תקף לגבי טווח רחב של חוויות עתידיות.

לעיתים אנו מחזיקים באמונות מגבילות, שתוקפן פג, אלא שאנחנו מעולם לא ערערנו על תקפותן ולכן איננו מעזים לבצע פעולות שביכולתנו ליישמן בקלות.

להלן סיפור של חורחה דמיאן, סופר ארגנטינאי, שמדגים היטב תופעה זו.

כשהייתי קטן אהבתי מאד את הקרקס. במיוחד אהבתי את החיות ומכל החיות אהבתי את הפיל. במשך ההופעה הציג היצור הענקי הזה את כישוריו. בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה באדמה. היתד לא הייתה אלא חתיכת עץ לא גדולה ורק סנטימטרים ממנה היו תקועים באדמה.
למרות השרשרת הכבדה והחזקה, היה ברור לי לחלוטין, שהחיה הזאת שיכולה לעקור עץ שלם מהשורש ללא קושי, יכולה בקלות רבה למשוך את היתד הקטנה מהאדמה ולברוח.
התעלומה הייתה ברורה וגלויה לעין: מה מחזיק אותו שם?
כשהייתי בן חמש או שש, עדיין סמכתי על חכמתם של המבוגרים, לשאלתי ענו, כי הפיל לא בורח משום שהוא פיל מאולף.
שאלתי את השאלה המתבקשת: אם הוא מאולף, אז למה בכלל צריך לקשור אותו?
לא זכור לי שקיבלתי תשובה הגיונית.
עם הזמן שכחתי את תעלומת הפיל והיתד, אך לפני כמה שנים פגשתי מישהו מספיק חכם שידע את התשובה: "הפיל לא בורח כי הוא קשור ליתד דומה מאז שהיה צעיר מאוד" עצמתי עיניים דמיינתי את הגור הקטן, רגע אחרי שנולד...אני בטוח שאז הפילון דחף, משך, הזיע ועשה הכל כדי להשתחרר, אבל לשווא! היתד הייתה חזקה ממנו.
אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם מותש מהמאמצים, כדי לקום למחרת היום ולנסות להשתחרר, וכך גם ביום שאחריו ובזה שאחריו.
עד שהגיע היום, יום איום ונורא בחייו של הפילון שבו השלים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו.

מוסר השכל:
הפיל החזק והגדול הזה שאנחנו רואים בקרקס, לא בורח כי הוא מאמין שהוא לא יכול. הוא זוכר את אי היכולת שלו, את תחושת חוסר האונים שהפנים מעט אחרי שנולד. הדבר הכי נורא הוא שאף פעם לא הטיל ספק של ממש בתכונה. הוא אף פעם לא ניסה לבחון את כוחו מחדש.

שאלו את עצמכם מהן אמונותיכם המגבילות, אותן אמונות שמנציחות את המצב הקיים ומקשות עליכם לבצע שינוי, ולאחר שזיהיתם אותן, שאלו את עצמכם במה עליכם להאמין כדי שהשינוי יהיה אפשרי. האמונות החדשות הן האמונות המחזקות, שנדרשות כדי ליצור שינוי עמיד.

כתבה באדיבות אן וינמן, מרצה, מנחת קבוצות ומאמנת
מתמחה ביעוץ קריירה והכנה לעולם העבודה
המרכז לפיתוח קריירה idecide

טלפון 054-4438620
anneweinman@gmail.com