שמי יעל מן שחר, בוגרת של האוניברסיטה הפתוחה ומרצה-חוקרת בתחום הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה. התחום בוחן את השפעות הטכנולוגיה החדשה על האדם. התחלתי את הקריירה שלי במחקר כסטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה. בסוף התואר השני בייעוץ ארגוני התחלתי לחקור את השפעות עולם הדיגיטלי על שוק העבודה.
מתוך שלל הממצאים שיש ברשותי בחרתי להציג לכם גורם משמעותי להצלחה בריאיון עבודה: הקשבה פעילה.
אתחיל במספר נתונים על עולם הדיגיטל ואז אסיק מהם מסקנה מעשירה אחת שתעזור לכם למנף הצלחה בראיונות עבודה.
נתון מספר 1 – ממוצע הקשב של אנשים בעולם הדיגיטל ירד. בגלל גירויים רבים ושפע של מידע, יכולות הקשב כיום דלות יותר מבעבר.
נתון מספר 2 – יכולות הזיכרון של האדם החדש מצומצמות יותר. אנחנו מוקפים באמצעים טכנולוגיים ולכן לא צריכים להתאמץ יותר לזכור פרטים כמו מספרי טלפון, שמות, כתובות ועוד. הזיכרון עובד בדומה לשריר בגוף, וכאשר אינו מתאמץ הוא נוטה להתנוון. בשורה התחתונה רובנו זוכרים פחות מבעבר.
נתון מספר 3 – מה שבולט יותר זכור יותר. אנו נוטים לזכור טוב יותר אובייקט יוצא דופן. כאשר אובייקט מסוים בולט על פני אובייקטים אחרים אנו נוטים לזכור אותו יותר טוב ולאורך זמן.
מסקנה: כאשר אתם מגיעים לריאיון עבודה עשו הכל כדי להיתפס כאנשים קשובים – אבל קשובים במיוחד. אם תיתפסו כאנשים קשובים תבלטו מיד על פני שאר המועמדים (אשר נוטים להראות ביצועי קשב נמוכים יחסית). אם תצליחו במשימה תבלטו מספיק כדי שגם יזכרו אתכם לאורך זמן. גם קשובים וגם יזכרו אתכם? הסיכוי שלכם להתקבל עלה משמעותית.
הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להיות קשובים:
1. אומנם אתם אלו שמתראיינים, אבל מותר ורצוי לשאול שאלות שמעניינות אתכם על התפקיד. הקשיבו לתשובה בעניין ובאופן מלא.
2. הימנעו מהנהון שמביע הסכמה. זה קשה ואולי אפילו מנוגד לטבע שלנו, אבל אדם קשוב באמת אינו נוטה להזיז את הראש ולהנהן הרבה.
3. נסו לכתוב מדי פעם משהו במחברת שלכם. כאשר מראיין רואה שאתם רושמים מילה או שתיים הוא מבין שאתם באמת מקשיבים, כי אדם שאינו קשוב אינו כותב את מה שהוא שומע.
3. אל תתפרצו לדבריו של המראיין. תנשכו את הלשון אם צריך, אבל עד שאינכם משוכנעים שהאדם מולכם סיים לדבר אל תתחילו לענות או לדבר בעצמכם.
