סיפור אישי על שינוי קריירה

שמי אורטל ובימים אלה אני מגשימה חלום.

עד לפני קצת יותר משנה הייתי מנהלת פרויקטים באגף שירות ומכירה בחברת סלקום.

תפקידי הראשון בחברה היה נציגת שירות ומכירה, ולאחריו עבדתי בה במגוון תפקידים. כבר עם תחילת עבודתי בחברה הצבתי לעצמי מטרה ‒ לנהל יום אחד מוקד טלפוני , עם עשרות נציגים, מנהלי צוותים ואחמ"שים.

שבע שנים מאוחר יותר התגשם החלום, בעיקר בזכות עצה מצוינת שקיבלתי ממנהל הצוות האישי שלי בשבוע הראשון בתפקיד: היי תמיד ראשונה בין שווים. את חלק מצוות, אך דאגי להיות מספר אחת, מובילה במכירות, מובילה באיכות השירות ומובילה בתחום הידע והכלים המקצועיים, כי ידע זה כוח!

וכך היה. הקפדתי להוביל בכל פרמטר ותמיד לדעת הכול בתחום עבודתי. אם לא ידעתי את התשובה לשאלה מסוימת, ידעתי למי לפנות כדי לקבל אותה. את העצה המעולה שקיבלתי אני מעבירה לכם: היו מובילים! עִבדו קשה כדי להגיע למקצועיות ברמה הגבוהה ביותר שיש ולהשיג הצלחה בכל המדדים.

אך לא על זה אני כותבת לכם.

מה קורה ומה עושים כאשר החיוך בבוקר יורד? כאשר הרגשת הסיפוק נחלשת? כאשר עובדים קשה ומצליחים אך הניצוץ נעלם?

אם הייתם שואלים אותי לפני שלוש שנים, הייתי עונה: כלום! היום אני מבינה שמגרוני דיברו הפחד והחשש משינוי ומחוסר ודאות לגבי העתיד. חשבתי: הרי יש לי מסלול מתוכנן, הארגון מצוין והתנאים ‒ חלום (שכר גבוה, מעמד, רכב חברה), אז למה להסתכן? בעלי מרוצה, אבי גאה בי, וכולם מעריכים אותי ומפרגנים לי על הדרך שעברתי בארגון ועל ההצלחות שקצרתי. גם את הדרכון החתמתי כמה וכמה פעמים בזכות ההצלחה בתפקיד... אז למה לשנות? אין באמת סיבה, אז נשארים.

אך אספר לכם מה באמת קרה. בכל יום שעבר ולא עשיתי את השינוי אלא המשכתי בשגרה היומיומית, משהו בפנים השתנה, השחיקה גברה, חוסר העניין התעצם והרגשתי שאיני מגשימה את עצמי. היה לי קשה יותר ויותר לקום בבוקר, השעות עברו לאט יותר והמחשבות רצו.

מגיל מוקדם יחסית כולנו נדרשים לבחור מקצוע. אצל רבים מאתנו, המטרה שלנגד עינינו היא לנהל קריירה מוצלחת, להוביל, להטביע את חותמנו וכמובן ליהנות ממה שאנו עושים. ואולם לפעמים, עם הזמן אנחנו מגלים ש"זה כבר לא מה שעושה לנו את זה". הסיבה יכולה להיות מיאוס, שחיקה, "סתם" רצון לשנות, או כל דבר אחר, אך חשוב לדעת כי מנקודה זו קשה להתקדם. יש לזכור כי החשש והפחד הם טבעיים לחלוטין, אך כבני אדם מטרתנו העיקרית היא להתקדם ולא להיתקע, לעשות את מה שעושה לנו טוב ומה שגורם לנו לחיוך ולאושר. ולגבי הפחד? זכרו- גם עליו אפשר להתגבר, וכך לצמוח!

אני מצאתי את האומץ והכוחות, עזבתי את המוכר והטוב, את רשת הביטחון, ויצאתי ללימודי הסבת אקדמאים להוראה. זה התחום שתמיד רציתי לעסוק בו, אך החיים לקחו אותי למחוזות אחרים. היום, כאשר אני בנקודת האמצע במסלול ההכשרה, אני מבינה שבחרתי נכון; בכל יום בבית הספר אני חווה סיפוק אדיר, שרק מעצים ומחזק את ההחלטה שלי.

אז אם אתם מרגישים "תקועים", לא מרוצים ומחפשים שינוי, הנה כמה עצות שבעינַי הן חשובות:

נסו להבין מה הסיבה לחוסר שביעות הרצון. ייתכן כי מדובר במקור חיצוני ולא בתפקיד עצמו. דברים כאלו (כמו בוס, ארגון, תנאי עבודה) ניתן לשנות ולמצוא להם פתרונות שאינם בהכרח מחייבים הסבה מקצועית.
שנו תפיסה ‒ נטרלו את החשש מ"איך אראה בעיני אחרים?" ומ"מה יגידו עלי?", ותנו לערכים, לאמונות ולמאוויים הפנימיים שלכם להנחות אתכם.
החלטתם ללכת על בחירתכם? מצוין! שתפו את הקרובים לכם. אני חששתי לשתף. גם כשהבנתי שהוראה היא הדבר שאני רוצה לעסוק בו, חששתי לומר זאת בקול. ואולם עצם האמירה יכולה להפוך את החלום והרצון למציאות! לשמחתי זכיתי לתמיכה אדירה מבעלי, ממשפחתי ומחברַי. תגלו כי השיתוף של הקרובים ביותר, של אלה שרוצים בטובתכם, יסייע לכם להוציא את רצונכם לפועל, והם יהיו שם תמיד להזכיר לכם ברגעים הקשים של השינוי (ויהיו כאלה) למה בחרתם בדרך זו ומה מחכה לכם בסופה.
לִמדו היטב את התחום שאתם רוצים להיכנס אליו. אנשים רבים בוחרים מסלול קריירה חדש בלי לבחון את התאמתם למקצוע ובלי לאתר יתרונות וחסרונות. האם אתם יודעים מה בדיוק עושים? מה הכישורים הנדרשים? מהו מסלול ההכשרה? אם מחליטים על שינוי, חשוב לתכנן כראוי את המסלול, אחרת סתם תבזבזו זמן ותמצאו את עצמכם בעתיד באותה הנקודה שבה אתם עומדים היום.
חִשבו על ההיבט הכלכלי. יציאה לדרך חדשה בלי תכנון כלכלי תערים עליכם קשיים ועלולה לסכל את המשך התהליך.

לסיכום, זִכרו כי היום יותר מתמיד אינכם לבד! יש מגוון אפשרויות לביצוע הסבה מקצועית בחיים. הגשמת חלום ומימוש עצמי כבר אינן מילים מופשטות המוכרות רק מ"פירמידת הצרכים" של מאסלו; הן יכולות להיות המטרה והדרך אשר יובילו אתכם למחוזות שיסבו לכם אושר וסיפוק.

אני מאחלת לכם הצלחה רבה בהמשך דרככם!

אם ברצונכם להתייעץ, אתם מוזמנים לפנות אלי, לדוא"ל: ortalcohe@gmail.com. אשמח להקשיב ולסייע ככל יכולתי.
אורטל