גיליון מספר 5 אפריל 2012

תקצוב המועצות הדתיות

בדומה לשנה הקודמת, גם השנה הוגשה לועדת הכספים של הכנסת ההצעה ל'אמות מידה לקביעת שיעור תקצוב המועצות הדתיות על ידי הרשויות המקומיות לשנת הכספים 2012' במהלך חודש מרץ 2012.

ההצעה שהוגשה על ידי משרדי האוצר, הפנים ושירותי הדת קבעה שיעורי תקצוב דיפרנציאליים המתבססים על נוסחה המעניקה משקל יתר לגודלה של העיר, כך שגם ערים באשכולות 5 ו-6 תיאלצנה לממן 75% מתקציבי המועצות הדתיות.

לאחר דין ודברים בועדה הכספים של הכנסת, הוסכם כי ערים המשתייכות לאשכול סוציו-אקונומי 5 יוחרגו מהמתווה המתואר לעיל, גם אם הן 'ערים גדולות', ושיעור התקצוב שלהן את המועצות הדתיות בתחומן יעמוד על 60%. כמו כן, הוסכם כי שיעור השתתפותן של הערים המשתייכות לאשכולות סוציו-אקונומיים 6-8 יישקל מחדש לקראת שנת הכספים הבאה, 2013, במסגרת הדיונים על תקציב המדינה הבא - לשנת 2013.

במהלך הדיון אמר יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני, כי הוא מצפה שמשרד האוצר יזום דיון במסגרת הועדה ובו ידובר אם יש מקום להרחיב את היוזמה מהסוג הנ"ל גם לשירותים ממלכתיים אחרים, כמו: חינוך, רווחה, תחבורה וכד'.

נציג משרד האוצר שנכח בישיבה, מר ראובן קוגן, סגן הממונה על התקציבים באוצר, הודיע בשם אגף התקציבים באוצר, כי בכוונתם להציע לממשלה ולכנסת במסגרת תקציב המדינה לשנת 2013, להרחיב את שיטת התיקצוב הדיפרנציאלית הנ"ל גם לשירותים ממלכתיים נוספים, כאמור.

תחבורה ציבורית

ביום א', 18 בדצמבר 2011 אישרה הממשלה שתי החלטות חשובות בנושא התחבורה הציבורית. החלטות אלו מבוססות בין היתר על המלצות פורום ה-15 כפי שהוגשו לועדת טרכטנברג בשלבי השימוע וההידברות (מצ"ב נייר העמדה שהוגש בספטמבר 2011 לועדה כאמור).

החלטה מספר 3987 - הקמת מערכות להסעת המונים: מטילה את האחריות על תכנון מתווה הפעילות, לוחות זמנים להשלמת התכנית עד לסוף 2025, פירוט התקציבים וכן בחירת ותעדוף הפרויקטים הפרטניים (אוטובוסים רבי קיבולת [BRT], רכבות קלות, חשמליות וכיוב'), על הגורמים הרלוונטיים בממשלה (מנכ"ל משרד התחבורה, בשיתוף הממונה על אגף התקציבים ובתיאום עם משרד ראש הממשלה). על פי החלטת הממשלה, משרד התחבורה היה אמור להגיש לאישור הממשלה תכנית זו כבר ביום 1.3.12, אך טרם עשה זאת הלכה למעשה.

החלטה מספר 3988 - הקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית ורשויות תחבורה מטרופוליניות: מטילה על צוות בינמשרדי בהשתתפות משרדי התחבורה, האוצר, הפנים והמשפטים לגבש תזכיר חוק שיטפל בין היתר באחריות, סמכויות, כפיפות ומקורות המימון של הרשויות המטרופוליניות. את תזכיר החוק אמור הצוות להגיש עד ל-01.05.2012. בעניין זה פנה פורום ה-15 לשרי הפנים, האוצר והתחבורה בבקשה לשלב את נציגי השלטון המקומי בצוות האמון על גיבוש תזכיר החוק.

רפורמה בכבאות והצלה

ביום א', יב' בשבט תשע"ב, 5 בפברואר 2012, אושר 'תזכיר חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה' על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה.

רפורמה זו מבקשת להעביר את פעילות גוף המטה של שירותי הכבאות ואת סמכויות השר בעניין זה ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים, וכן לערוך שינוי מבני ממערך מבוזר למערך אחיד וארצי, קרי: משירותים מוניציפאליים לשירות עליו אמונה המדינה באמצעות הרשות הארצית לכבאות והצלה. בין היתר מטפלת הצעת החוק בהגדרת תפקידי הרשות המוקמת, הסדרת מעמד עובדיה כעובדי מדינה ומתייחסת להסדרת ההיבטים המקצועיים.

באופן עקרוני השלטון המקומי תמך ותומך בחיזוק, ייעול והעצמת מערך שירותי הכבאות וההצלה בישראל. עם זאת, הצעת החוק הנוכחית נעדרת התייחסות לסוגיות מהותיות אשר ללא הסדרתן לא יוכל השלטון המקומי לתמוך ברפורמה.

במטרה ללבן את הסוגיות ולהגיע להבנות פנו מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15 לשרי הממשלה הרלוונטיים (משפטים, בטחון פנים, אוצר ופנים), ובעקבות זאת אף התקיימו מספר פגישות בין הדרגים המקצועיים. עם זאת, בשלב זה בחר הצוות הממשלתי שלא להטמיע את דרישות השלטון המקומי.

עיקר ההסתייגויות של השלטון המקומי נובעות משתי נקודות מרכזיות: הראשונה, היעדר מנגנון שמאות הוגן לאמידת שווי נכסי הרשויות המקומיות וכן מיסוד האפשרות לערער על כך. השנייה, בנוסח הנוכחי נקבע כי הרשויות המקומיות יממנו את הרפורמה במשך שנותיה הראשונות, והרי מדובר בהטלת חובה העומדת בסתירה לרוח הרפורמה ובכל אופן אינה מקובלת בהשוואה למערכים לאומיים אחרים.

השלטון המקומי מתנגד ליוזמה הנ"ל וזאת משני טעמים עיקריים:
1. במישור העקרוני-ערכי, 'הגנת העורף' הינה משימה ממלכתית בעיקרה, ולא מוניציפלית, ולכן לא נכון ואין זה ראוי שהממשלה פורקת מעל עצמה אחריות זו ומגלגלת אותה לכתפיהן של הרשויות המקומיות. הממשלה, כזכור, אף הקימה משרד ייעודי האמון על כך.
2. במישור התקציבי, מדובר בנטל כספי עצום ורב שיוטל על הרשות המקומית, ללא כל מקור תקציבי הולם. יישום יוזמה זו כרוך בעריכת סקר מקלטים מפורט, הסמכת אנשי מקצוע ופקחים ייעודיים והכשרתם בהתאם, עריכת מעקב אחר תיקון ליקויים במקלטים פרטיים אלו, ולעיתים אף תיקונם על חשבון הרשות המקומית, אכיפה וגביה מול ועדי הבתים ועוד.

לאור האמור נערכה פניה ואף התקיימו מספר פגישות בין הדרגים המקצועיים של השלטון המקומי והמשרד להגנת העורף. בשלב זה מתקיים דין ודברים על מהות וניסוח החוק.

הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון 23) (פינוי פסולת בניין), התשע"ב 2012, עברה בקריאה ראשונה בכנסת (להלן הנוסח שעבר בקריאה ראשונה).

רבות מהערות פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי התקבלו והוטמעו במסגרת הצעת החוק שאושרה. כך למשל, האחריות המוטלת על הרשות המקומיות לפינוי פסולת הבניין בתחומה צומצמה אך ורק לפסולת הבניין הנאצרת במסגרת המנגנון הקבוע בחוק. כמו כן, האחריות הפלילית על רשות אשר אינה קובעת הסדר לפינוי פסולת בניין מותנה, אם כי לא בוטלה כליל.

נושא אחד אשר טרם הושגה הסכמה בגינו הנו מנגנון גביית האגרה ועדכונה. לפורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי השגות אודות המנגנון שנקבע בהצעת החוק, לפיו האגרה אשר תגבה על ידי הרשות המקומית תקבע ותעודכן רק ע"פ תוצאות מכרז של הרשות המקומית עם קבלן פינוי הפסולת. לעמדת השלטון המקומי טמונה במנגנון זה סכנה לגלגול כשל השוק הקיים כיום בתחום אתרי הטיפול בפסולת הבניין על כתפי הרשות המקומית. עמדתנו המלאה בנושא זה הובאה לידיעת משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים ואנו נמצאים בהליכי הידברות אשר אנו מקווים כי בסופן תתקבל עמדתנו.

נוכח הלחץ הציבורי בנושא החליטה הממשלה לדחות את המשך הדיון ברפורמה למושב הקיץ של הכנסת.

למען הסר ספק יודגש, כי פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי לא התנגדו לעריכת רפורמה או לקידומה של הרפורמה הנוכחית, אלא התמקדו במספר הערות לנוסח סעיפים שונים בגוף הרפורמה.

להלן הערות פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי ואיגוד מהנדסי הערים כפי שהוגשו לועדה בכנסת לפני תום מושב החורף.