תו"ב - חוק הודל"ים ובג"צ הקרקעות

חוק הוד"לים

כחלק מההתמודדות עם מצוקת הדיור ההולכת ומחריפה, החלה הממשלה בחודש מרץ האחרון בקידום מהיר של הצעת חוק הוד"לים, שמטרתו זירוז הליכי התכנון במסגרת הועדות המחוזיות.

מהות החוק הינה בהקמת מוסד תכנוני חדש, נוסף, הקרוי: ועדות לדיור לאומיות (להלן: וד"לים), שיאשר תכנית בניה למגורים (200 יח"ד ומעלה) בקרקעות שעיקרן בבעלות המדינה, בהליך מזורז מיוחד ועוקף של מוסדות התכנון הקיימים.

פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי התנגדו להצעת החוק הזאת ממספר טעמים, שפורטו במסמך המצוי בקישור זה.
בין נימוקינו כנגד הצעת החוק כתבנו בין היתר את הדברים הבאים: בבסיס החוק עומדת התפיסה כי העלייה במחירי הדיור הינה תוצר של מחסור בהתחלות בניה. בעניין זה אנו מבקשים להבחין בין מחסור הנובע מתפוקה דלה של המסגרות התכנוניות הנוכחיות לבין מחסור בתכניות מאושרות שאינן באות לכדי מימוש. במחקר שנעשה בנובמבר 2010 על ידי מכון דש"א נמצא כי קיים מלאי של כ- 150 אלף יח"ד מאושרות. מכאן שהבעיה המהותית אינה נעוצה רק בהספקים של מוסדות התכנון, וסביר יותר להפנות את הטיפול האינטנסיבי דווקא לנדבך שיווק הקרקעות (כגורם המעכב מימוש).
כמו כן, לשיטתנו חוק זה בהיותו מנגנון עוקף להיררכיה התכנונית הקיימת, מביא לסכנה ממשית של פגיעה בשטחים פתוחים, ובקריסת התשתיות והמרקמים האורבאניים.

חרף התנגדותנו להצעה, ולמרות ההתנגדות המסיבית שהופגנה על ידי קבוצות שונות ורבות בציבוריות הישראלית ובקרב אנשי מחאת האוהלים, ביום ד', 4 באוגוסט 2011, אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

לעיון במסמך העמדה המלא של פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי, ונוסח החוק שאושר, ניתן לפנות לקישור להלן.

בג"צ קרקעות חקלאיות

מזה שנים רבות שאנו עדים למגמת הפשרת הקרקעות החקלאיות לטובת בניית צמודי קרקע ומרכזים מסחריים הגורמים לפירבור מסוכן של
הדיור, התושבים ועסקים. זאת ללא כל התחשבות, בדיקה או תכנון מסודרים של השפעת התהליך על המשק העירוני בישראל ועל עתודות הקרקע של המדינה.

עם אישור החלטות 979 ו-1101 בממ"י, במחצית הראשונה של שנת 2004, שעניינן הפשרת הקרקעות החקלאיות בקיבוצים ובמושבים, ערך פורום ה-15, בליווי פרופ' אריה שחר ז"ל, בדיקה מקיפה של הסוגיה. ממצאי הבדיקה מצביעים על פגיעה אנושה במרקם החברתי והכלכלי במגזר העירוני בישראל, ועל השפעות בעלי פוטנציאל הרסני לשטחים הפתוחים. לאור האמור, הוחלט בפורום ה-15 על הגשת עתירה לבג"ץ המבקשת לבטל את ההחלטות הנ"ל.

עתירת פורום ה-15 הועברה כמובן באופן מידי לעיונו של היועץ המשפטי דאז, מר מני מזוז. לאחר עיון בעתירה החליט היועץ על הקפאת ביצוען של ההחלטות הנ"ל של ממ"י, ועל הקמת ועדה מקצועית ממשלתית שתדון מחדש בהחלטות. קובי הבר, מי שהיה בזמנו הממונה על התקציבים באוצר, מונה לעמוד בראשה. ואכן, לשמחתנו הועדה המליצה לקבל חלק ניכר מטענותינו, ובהם הצורך להגביל ולהכפיף את הבניה למגורים בשטח החקלאי להוראות ולכתב הכמויות הקבוע בתמ"א 35, וכן לצמצם משמעותית את האפשרות לסחור בשטחים המיועדים לעסקים ומסחר בשטח החקלאי (שטח של 500 מ"ר לכל בעל נחלה). הממשלה החליטה לאמץ את המלצות ועדת הבר, ובעקבות זאת הוגשו בשנת 2006 עתירות נוספות בעניין דווקא מצד החקלאים.

לאחר דין ודברים ממושך במסגרת הדיונים בבג"ץ, בהרכב של שבעה שופטים ובראשם נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת דורית בייניש, התקבל בתאריך 9.6.2011 פסק הדין.

בתחום המגורים אישר ביהמ"ש את ההמלצה להכפיף את הבניה למגורים בשטח החקלאי לתמ"א 35 ולכתב הכמויות שלה. ובתחום שטחי המסחר והתעסוקה קיבל את טענתנו המרכזית לגבי החשש מפני בריחת עסקים ומשרדים מהמרכזים העירוניים אל הקרקעות החקלאיות, והודגשה חשיבות השמירה על המרכזים העירוניים מפני תופעת הפרבור של עסקים ומשרדים (בקשתנו לשנות את החלטה 1101). לפיכך החליט ביהמ"ש למנוע ולאסור כליל את האפשרות שבעלי הנחלות במושבים ישכירו את השטח המיועד לתעסוקה ומסחר לגורם שלישי למטרות שאינן חקלאיות.

בקישור שלהלן ניתן להרחיב את הקריאה בנושא.