האוניברסיטה הפתוחה

נגישאו"פ 4

מן השטח >> 
סיפורו של משה עזריה, עובד במוקד הפניות
המשך


עד גיל 40 הצלחתי להתמודד בצורה טובה בשלל תפקידים מבלי לציין את העובדה שיש לי מוגבלות. לאחר שפוטרתי מהתפקיד האחרון שלי כמנהל מחלקה בחברת תקשורת גדולה, הבנתי שגילי ומגבלת הראייה שלי יקשו עליי במציאת עבודה חדשה. אם הצלחתי לעבור בריאיון הטלפוני את נושא הגיל הייתי נדחה בשל מגבלת הראייה. בחלק מהמקרים לא נשאלתי על מגבלת הראייה אבל הרגשתי שזו הסיבה שבעטיה אני נדחה, ובמקרים אחרים נשאלתי מפורשות (למרות שהחוק אוסר זאת) אבל למי באמת אכפת, הרי חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות הוא חוק שרוב המעסיקים עוברים לפחות על סעיף אחד שלו. כאן חשוב לי לציין כי כ- 20% מאוכלוסיית ישראל הם אנשים עם מוגבלות. לאורך השנים תוקנו תקנות וחוקקו חוקים במטרה לעזור לאוכלוסייה גדולה זו להשתלב במעגל העבודה. ועם זאת, על פי הערכות ישראל מפסידה בכל שנה 5 מיליארד ₪ על אי העסקת אנשים עם מוגבלות.

 
ולאחר תאור זה, אני שמח לספר על מקום עם גישה קצת שונה - האוניברסיטה הפתוחה. את ההיכרות שלי עם האו"פ בנושא הנגשה הכרתי עוד בהיותי סטודנט לתואר ראשון שבא להיבחן בבחינה של תורת המימון. לבחינה זו מותר להכניס מספר דפים מצומצם, שבהם מותר לכתוב הכול... דפים אלה נכתבים בגודל שגם מטיבי ראייה לא מצליחים לקרוא בקלות, על אחת כמה וכמה אנשים כמוני. פניתי לדנה כספי צחור, ראש מדור נגישות, ושאלתי מה עושים עם אנשים שכמותי? ותשובתה הייתה: תציג את האישורים הרפואיים הנדרשים ותוכל להכניס את אותם דפים, בגודל A4 , תוכל להכניס גם זכוכית מגדלת...
  
מעודד מהחוויה הטובה שהייתה לי עם האוניברסיטה כסטודנט, החלטתי להציג מועמדותי לתפקיד נציג שירות במוקד הפניות והמידע על סמך ניסיוני בראיונות. כבר הכנתי את עצמי לשאלות הרגילות בנושא המגבלה שלי או פסילת מועמדותי מבלי לשאול שאלות, והופתעתי שוב.  "תגיד," שאל אותי באבי מנהל המוקד, "אפשר לשאול שאלה אישית?", "שאל" עניתי, כמי שמודע היטב לשאלה שהוא עומד להשאל "אם נקבל אותך לעבודה, כיצד אנחנו יכולים להקל על המגבלה שלך?" שאלה זו הכתה אותי בתדהמה. עד לאותו יום נשאלתי שאלות אחרות לגמרי, לדוגמא: "כיצד המגבלה שלך לא תפגע בנו?" וכדומה.
לאחר שהתקבלתי לעבודה, יערית חן, ראש הצוות שלי, בשיתוף באבי, מנהל המוקד, וכל הצוות המדהים במוקד עשו הכול כדי לספק לי את התנאים הטובים ביותר ועל כך אני מודה להם ולאוניברסיטה הפתוחה, על המדיניות שהיא מנהיגה עבור אנשים עם מוגבלות.


Powered by Publicators