מזווית אישית >> נכים פיזית הם לא נכים שכלית
המשך
לא רק שכר הלימוד, או האם ללמוד באוניברסיטה או במכללה, הם השאלות העומדות בראש מעייננו בעת בחירת מוסד, אלא כול מדרגה, שיפוע תלול, דלת כבדה, חניית נכים מסודרת או מעלית העומדים בדרכנו בין הרכב לכיתת הלימוד, עלולים למנוע מאיתנו הגעה לשיעור. אף פעם לא ראיתי עצמי כשונה בחברה, אני נכה המתניידת בכיסא גלגלים ממונע – זה רק אומר שאני לא חייבת להקדים ולתפוס כיסא, אני מגיעה אתו מהבית...
אני משתתפת, אני פעילה, אני דעתנית, שקטה וביישנית ויש סטראוטיפ אחד שאותו הייתי רוצה מאוד לנפץ -
נכים פיזית הם לא נכים שכלית. אפשר לשאול אותם שאלות, לזרוק אותם למים העמוקים (עדיף שלא פיזית), לדבר אתנו כמו אל כל אחד. אני, כמו נכים רבים, רוצה להשתלב בחברה ואני חושבת שזה מה שהאוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לי - להכיר אנשים, לרכוש ידע ולהשכיל. הכרתי מנחים נהדרים שהשאירו חותם, כאלו שליוו ותמכו במשך חודשים ארוכים של סמסטר. אני אציין שמדור הנגישות ודיקן הסטודנטים באמת עושים מעל ומעבר כדי לעזור, לתמוך ולפתור כול בעיה. לחבריי הנכים אני בהחלט אמליץ על האו"פ כעל מוסד אקדמי שהוא יותר מאשר מקום לימודים, יש פה ערך מוסף, מנחים, צוות, הקשבה, פתרונות ונגישות.
אני ללא ספק עשיתי בחירה נכונה, ואני מקווה לסיים את התואר הראשון ולהמשיך ללימודי תואר שני באוניברסיטה הפתוחה.
