שדה התקשורת בישראל בשנות השמונים היה משופע בעתונים מקומיים שהתגאו בעיתונות חוקרת ובועטת: כל העיר בירושלים, כלבו בחיפה, העיר בתל אביב ועוד. העיתונות המקומית הייתה מוסד מרכזי בפוליטיקה העירונית, חשפה סיפורים שהגיעו גם אל העיתונות הארצית, היותה כר גידול פורה לעיתונאים שהפכו מרכזיים בתקשורת. מהעבר המפואר הזה נותר כעת רק צל חיוור: רבים מהעיתונים המקומיים נסגרו, אלו שעדיין פועלים אינם ממלאים עוד תפקיד מרכזי בזירה העירונית, והיא כבר לא מוסד המכשיר את האליטה העיתונאית בישראל. בערב הזה נשאל מדוע ולאן נעלמה העיתונות המקומית? האם דעיכתה מסמלת גם את היצרותו של המרחב הדמוקרטי, או שמא את התפקידים שמילאה העיתונות המקומית במרחב הציבורי ממלאים כעת גופים אחרים? ומה משמעותה של תמורה כזאת לדמוקרטיה הישראלית? מה מקומה של המהפכה הדיגיטלית ושל צורות חדשות של איסוף הצגה והפצה של מידע בתמורות הללו?
|