מדד שתי המדינות -- מהדורה מיוחדת בעקבות הבחירות

ניתוח מיוחד של יוסי ביילין: השפעת תוצאות הבחירות על המציאות המדינית

בתום הבחירות בישראל, אנחנו עדיין לא יודעים איזו ממשלה תקום ומה תהיה המדיניות ביחס לנושא הישראלי פלסטיני, אבל אנחנו יודעים מה לא יקרה. לא תקום ממשלת ימין - ימין קיצוני מהסוג שהיתה כאן בשנים האחרונות, לא יסופחו שטחים באורח חד צדדי, ומנהיגי המתנחלים לא יהיו בעמדות השפעה מכריעות על קביעת מדיניות החוץ והביטחון.

העלייה במספר המנדטים שקיבלו מפלגות השמאל (הרשימה המשותפת עלתה ב-30%, העבודה ומרצ עלו במצטבר ב-10%) עשויה אף להגדיל את הסיכוי להשמעת הקול התומך בפתרון שתי מדינות בעוצמה גבוהה יותר מאשר בעבר. אין כלל ביטחון שהממשלה החדשה שתקום תעמיד בראש סדר העדיפויות שלה את קידום תהליך השלום עם הפלסטינים, אך נראה שנוצרה מציאות פוליטית וציבורית שתאפשר את עצם הדיון על הצורך בתהליך כזה, בשונה ממה שהיה עד כה.

המציאות החדשה אף עשויה לאפשר יותר עניין ויותר מעורבות מצד גורמים בקהילה הבינלאומית, כפי שראשי יוזמת ז'נבה למדו בפגישתם ביום חמישי האחרון במוסקבה עם שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב. אם תקום הנהגה ישראלית חדשה, יתכן וגם המנהיגות הפלסטינית תצטרך לשקול שוב את גישתה לתהליך. על אופציות מדיניות בעקבות הבחירות, ראו מטה את המאמר של ד"ר יוסי ביילין, יו"ר היוזמה בצד הישראלי ולשעבר שר המשפטים וחבר הקבינט הישראלי:

יוסי ביילין וראשי יוזמת ז'נבה נפגשים עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב במוסקבה, 19 ספטמבר 2019

ועכשיו: לקבוע גבול מזרחי לישראל

יוסי ביילין

התחום שבו אמור להתרחש השינוי הגדול ביותר, במצב שבו "כחול לבן" תעמוד בראשית הממשלה, לפחות במחצית הראשונה של הכהונה, ואולי גם לכל אורכה, יהיה הנושא המדיני.

ב-1996, עם בחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, נפסק, במידה רבה, תהליך אוסלו, ותאריך היעד להסכם הקבע (4 במאי 1999) חלף ללא תשומת לב מיוחדת. ב-1999 נכנס אהוד ברק ללשכת ראש הממשלה בתנופה מדינית, ניסה להגיע להסדר קבע עם אש"פ, קיים שיחות עם שר החוץ הסורי על שלום עם סוריה, ונסוג מלבנון. שנתיים אחר כך, נבחר לתפקיד החשוב ביותר בישראל אריאל שרון, והוא הפסיק את השיחות המדיניות עם הפלסטינים והסורים, והחליט לצאת מרצועת עזה, מבלי שניסה לבצע זאת כחלק מהבנות בינו ובין הנשיא הפלסטיני החדש, מחמוד עבאס.

אהוד אולמרט, מאז שלהי 2005, כממלא מקום, ואחר כך כראש ממשלה, חידש את השיחות עם אש"פ ועם הסורים, אך לא השלים את המלאכה, ואילו נתניהו, שהחליף אותו ב-2009 המשיך את תנופת ההתנחלויות, עשה מאמץ – מוצלח מבחינתו, להשיג הכרה אמריקאית בירושלים כבירת ישראל, להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים ולהכיר בסיפוח רמת הגולן. מטרתו היתה להוכיח כי אין שום צורך בשלום עם הפלסטינים ובויתורים הכרוכים בו, וכי בעזרת הידיד באמריקה, ומדינות ערב המתנגדות לאיראן, ניתן להשיג את מטרותינו המדיניות.

הדבר הדחוף ביותר, כרגע, הוא לעצור את תנופת הסיפוח של נתניהו (אשר הבטיח לספח את בקעת הירדן בניגוד להסכם הביניים מ-1995 ואת השטחים שעליהם בנויות ההתנחלויות בגדה המערבית), להימנע מהריסת בתים מחוץ לשטח שישראל שולטת בו אזרחית ובטחוני (שטח C), ולאפשר לפלסטינים לבנות יחידות דיור ומבני תעשייה בשטח C. חשוב יהיה להגדיל את מספר אישורי עבודה לפלסטינים מן הגדה המערבית ומעזה בישראל, ולהעביר את כספי המכס השייכים לפלסטינים, אל הרשות הפלסטינית, ללא שום התניות (בין אם יהיה צורך בחקיקה לשם כך, ובין אם לא).

אבל במקביל להקלות בחיי היום יום של הפלסטינים, הכרחי לטפל בשורשי הבעיה ולחדש את המו"מ עם הנשיא עבאס. עבאס, מצידו (אשר חשש לחדש שיחות ללא תנאי כי הבין שנתניהו משתמש בשיחות כדי ליצור מצג שווא של התקדמות מדינית בעת שהוא ממשיך לעשות בשטחים הכבושים כרצונו) צריך להציע לגנץ את חידוש השיחות ללא תנאים מוקדמים, והשיחות הללו יכולות לשוב לנקודה שבה נפסקו שיחות קרי באפריל 2014.

אין שום סיבה להתחיל את כל התהליך מחדש. אין גם זמן. השעון הדמוגרפי מתקתק (יוזמת ז'נבה יכולה לסייע בחיסכון של זמן רב, בכל הקשור בפתרונות מהותיים וטכניים). כבר עכשיו יש יותר פלסטינים מיהודים ישראלים מערבית לירדן. הסכנה למדיניות אפרטהייד מתחזקת, והיא עלולה להתממש ברגע שהפלסטינים ידרשו זכות לבחור לכנסת, וישראל תסרב לכך, במקביל לסירובה להקים מדינה פלסטינית שבה יוכלו לממש את זכויותיהם.

אם גם גנץ וממשלתו יגיעו למסקנה כי הדרישות הפלסטיניות רחוקות מאד מנכונות הויתורים שלהם, סביר להניח שלא יהפוך פאסיבי, וכי יעדיף מהלך חד צדדי, אך מהלך כזה מוכרח שיהיה לאחר מיצוי מהלך מוסכם. מטרת הממשלה הבאה – כך או כך – צריכה להיות הקמת גבול מזרחי לישראל.

To learn about the Geneva Initative's TSI, visit our website, including our elaborative methodology page.

The Two-State Index (TSI) is brought to you by the Geneva Initiative, a Palestinian-Israeli organization working to promote a negotiated peace agreement in the spirit of the two-state vision. The TSI is produced by an Israeli-Palestinian team, and reflects a unique bilateral perspective.

Think we missed something this month? Send us tips and comments here.

This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of the Geneva Initiative’s Two-State Index (TSI) editorial team and do not necessarily reflect the views of the European Union.