TSI201903HEB
מרץ, בקצרה:

  • בעוד כשבוע יתקיימו הבחירות בישראל ונושא פתרון שתי המדינות לא עלה בקמפיינים של שתי המפלגות המובילות.
  • מתיחות רבה בעזה עקב חילופי מהלומות בין חמאס וישראל; כעת שתי הצדדים במשא ומתן מתקדם לעבר הסכם בתיווך מצרי.
  • ארצות הברית מכירה בריבונות הישראלית על רמת הגולן; הקהילה הבינלאומית מביעה התנגדות נחרצת.
  • הרשות הפלסטינית נמצאת בפני חוסר ודאות כלכלית בעקבות החלטתה להימנע מקבלת תשלומי המיסים מישראל - זאת בעקבות החלטת ממשלת ישראל לקצץ מכספי המיסים את הסכומים המועברים למשפחות אסירים והרוגים פלסטינים.
  • סקר חדש של PCPSR מצביע על עלייה בתמיכה בפתרון שתי המדינות בקרב הציבור הפלסטיני.

אירועים ומגמות אלו בסופו של דבר הורידו את מדד שתי המדינות (TSI) ב-0.2%. 
כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד.
TSI-Separator-1

הבחירות בישראל יתקיימו בעוד כשבוע ונושא פתרון שתי המדינות קיבל מעט מאוד התייחסות כאשר רק מפלגת העבודה ומפלגת מרצ התייחסו לנושא. מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד קוראת להיפרדות מהפלסטינים, אך אינה קוראת לכינון מדינה פלסטינית או לפיתרון שתי המדינות. בישורת האחרונה של הבחירות כחול לבן והליכוד צמודות ברוב הסקרים אך גוש הימין-חרדים עדיין צפוי להחזיק ברוב מושבי הכנסת. יחד עם זאת, נדמה כי מערכת הבחירות הזו צמודה באופן יוצא מן הכלל, לכן, מוקדם מדי מכדי להכתיר מנצח.

בשבוע הקרוב גנץ ולפיד יצטרכו לעלות בסקרים ולקוות לשינוי במאזן הגושים לטובתם. עד כה היתרון לגוש הימין מגביר את הסיכוי שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה. במקרה זה לממשלה הבאה יהיה רוב מוחץ נגד מדיניות שתי המדינות ובעד מדיניות הסיפוח. מסתמן כי המפלגות אשר יכריעו מי ירכיב את הממשלה הבאה יהיו דווקא המפלגות הקטנות, אשר חלקם עשויות לא לעבור את אחוז החסימה העומד על 3.25% מהקולות. מפלגת זהות, בראשות הח"כ לשעבר משה פייגלין, עלתה משמעותית בסקרים בחודש האחרון, ואף בסקר אחד קיבלה 7 מנדטים. פייגלין ציין כי מפלגתו מתייחסת באותה הצורה לסוגיה הפלסטינית  כמו סיעת עוצמה יהודית. חוסר הוודאות סביב הבחירות הקרובות ומי ירכיב את הממשלה הבאה משאיר את פרמטר של "ממשל ישראלי", "ראש ממשלה" ו-"חקיקה" ללא שינוי ב-4.

polls1
TSI-Separator-2

בעזה החלו מחאות בשל עליות מחירים ומצב איכות החיים הכללית ברצועה, אך חמאס השקיט אותן באופן מהיר וברוטלי באמצעות מעצרים נרחבים ואלימות רבה. התקפת הטילים על מרכז ישראל הובילה לתקיפות אוויריות של צה"ל ברצועה, ובכלל זה את השמדת לשכתו של איסמעיל הנייה. נראה היה שהאירוע מתרחב למערכה רחבת היקף אך התערבות מצרית השיבה שקט יחסי לעת עתה. אירועי יום שנה לתחילת "צעדת השיבה" התרחשו במהלך סוף השבוע האחרון עם אירועי אלימות מעטים-יחסית, מה שאפשר לישראל ולחמאס להגיע להבנות בתיווך מצרי. ההבנות כוללות פתיחה מחדש של המעברים לרצועה, הסכמה להגדלת העברות הכספים מקטר לעזה מ-15 מיליון דולר ל-40 מיליון דולר בחודש, הרחבת רצועת הדייג ל-28 ק"מ, הגדלת אספקת החשמל ואישור פרויקט התפלה גדול.

לרגע ניתן היה ליחס למחאה הפנימית ברצועה שחיקה במעמדה של חמאס ברצועה אך התגובה המתונה של ישראל למתקפת הטילים על מרכז הארץ וההבנות אשר הושגו לאחר מכן מהוות ניצחון בעבור חמאס ועשויות להרגיע את הרוחות בעזה. הסכם הפסקת האש המתהווה בעזה משפיעה על הפרמטרים הבאים: "ממשל" עולה מ-3 ל-4 ו-"כלכלה" עולה מ-2 ל-3. נושא הביטחון נמצא בסימן שאלה עדיין אבל לעת עתה אנו מעלים את הפרמטרים של התקפות ישראליות ופלסטיניות בעזה מ-4 ל-5 בזמן שהסיכויים למלחמה נשארים ב-6.

tweethamas
TSI-Separator-3

הרשות הפלסטינית הצהירה שהיא לא תקבל את העברת כספי המיסים מישראל כל עוד ישראל ממשיכה לקזז את הסכומים שהרשות מעבירה למשפחות אסירים והרוגים. החלטה זו משאירה את הרשות עם גרעון חודשי של כ-190 מיליון דולר כל עוד משבר זה נמשך. כספים אלו מהווים למעלה מ-50% מכלל ההכנסות החודשיות של הרשות. שר האוצר הפלסטיני שוקרי בשארה הודיע כי עד שעניין זה יוסדר משכורות יקוצצו בצורה דרמטית ותוצב תקרת  שכר של 550 דולר.           

המערכת השלטונית בגדה המערבית מתקדמת לעבר משבר משמעותי. קשה לאמוד כמה זמן בדיוק יכולה הרשות הפלסטינית להמשיך לתפקד תחת הלחצים הפיננסים הללו אך הערכות מדברות על עד 6 חודשים. הערכה זו תלויה ברמת היצירתיות הפיננסית של הרשות שכן הפתרונות המקובלים להתמודדות עם מצבים כאלו - כדוגמת הלוואות ממוסדות בינלאומיים או מכירת אגרות חוב - במידה רבה אינם זמינים להם.

ב-10 במרץ הנשיא עבאס ביקש מחבר הוועדה המרכזית של הפת"ח, ד"ר מוחמד אשתייה, לכונן ממשלה פלסטינית חדשה. אשתייה נחשב למתון מבחינה פוליטית, תומך בפתרון שתי המדינות ובהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. אשתייה היה חלק מצוות המו"מ עם ישראל ב-1991 ושוב במו"מ בשנים 2013-14 בהובלת מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי.

ראש הממשלה המיועד אשתייה הודיע שהוא יציג את הממשלה החדשה לאישורו של הנשיא עבאס כבר בשבוע הבא. הוא נפגש עם נציגי סיעות פוליטיות שונות, נציגי החברה האזרחית והאקדמיה, חברי ממשל קודמים, נציגי נוער ונשים, נציגי המגזר הפרטי ועוד. הוא שוחח עם הנציגים על תוכניתו הממשלתית, הכוללת השגת אחדות לאומית, היערכות לבחירות וחיזוק חוסנו של העם הפלסטיני במולדתו.

אירועים אלו מלווים בסקר חדש שנערך על ידי המרכז למדיניות והערכה (PCPSR) ויצא לאור ב-19 במרץ. הסקר מצביע על עלייה בתמיכה בנשיא עבאס בהשוואה למנהיג חמאס הנייה ו-38% תמיכה במינוי של ראש הממשלה החדש אשתייה. בנוסף, הסקר מראה עלייה בתמיכה בפתרון שתי המדינות בקרב הציבור הפלסטיני שהגיעה לכדי 48% (בסקר הקודם לפני שלושה חודשים התמיכה עמדה על 43%). העלייה בתמיכה ברשות הפלסטינית לעומת חמאס אינה לוקחת בחשבון את האירועים האחרונים בעזה (המוצגים למעלה). בקטגורית "בניין המדינה הפלסטינית", הבוחנת את תפקוד הרשות בגדה המערבית, שני הפרמטרים הרלוונטיים - ממשל וכלכלה - נשארים ברמה מדאיגה של 3 ו -2 בהתאמה, בעוד שהתמיכה הגוברת בפתרון שתי המדינות מעלה את הפרמטר "דעת הקהל הפלסטינית" מ-3 ל-4.

TSI-Separator-4

בארצות הברית, הנשיא טראמפ הכיר בריבונות הישראלית ברמת הגולן במהלך שרבים רואים בו מחווה פוליטית המכוונת לעזור לנתניהו בבחירות הקרבות. בעוד פקיד ישראלי לא מזוהה מיהר לשער שמדיניות אמריקנית חדשה זו עשויה לחול גם על הגדה המערבית, אם ישראל תחליט לספח באופן רשמי חלקים ממנה בעתיד, מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפיאו, אמר כי המקרה של רמת הגולן הוא 'ייחודי להפליא' ואין לראות בו תקדים למקרים אחרים.

הודעתו של טראמפ באה בזמן שנתניהו ביקר בארצות הברית על מנת לשאת דברים בוועידת איפא"ק, האירוע היהודי הגדול ביותר באמריקה. יש לציין, כי רוב המתמודדים בפריימריז של המפלגה הדמוקרטיות לבחירות ב-2020 לא השתתפו באירוע, דבר המדגיש את הפיצול המפלגתי הגובר ביחסי ארצות הברית - ישראל.  

יש לציין כי סקר המרכז למחקרי מדיניות המוזכר למעלה מצא כי רוב מכריע של 83% מהציבור הפלסטיני סבורים כי ממשל טראמפ אינו רציני לגבי השקת תוכנית שלום חדשה ו -79% סבורים כי גם אם ארה"ב תעלה הצעה, היא לא תכלול הקמת מדינה פלסטינית. לפיכך האפשרות שארצות הברית תוכל לשמש מתווך נייטרלי בין הרשות וישראל פוחתת. התפתחויות אלו מורידות את הפרמטר של "ארצות הברית" מ-3 ל-2.

golanoccupy0319
TSI-Separator-5

האו"ם, האיחוד האירופאי והליגה הערבית גינו את ההכרה האמריקנית בריבונות הישראלית ברמת הגולן. עשרים ושמונה מדינות החברות באיחוד האירופי אמרו כי החלטת ארה"ב מנוגדת לחוק הבינלאומי וכן להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242 ו-497. פסגת הליגה הערבית בתוניס הדהדה עמדה זו. בנאומו בפני הליגה הערבית, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי פתרון שתי המדינות "הכרחי" לישראל ולפלסטין. הצהרות האיחוד האירופי, הליגה הערבית והאו"ם, כמו גם חזרתם על מחויבותם לפתרון שתי המדינות, מאששים את הציונים הגבוהים ששחקנים אלו מקבלים במדד.

TSI-Separator-4
מגמות מדד שתי המדינות: המדד הכללי וארבעת הזירות
TSI201903GraphHEB

מקורות מומלצים למידע נוסף:

  • הרחבת התנחלויות: דו״ח התנחלויות של הקרן לשלום במזרח התיכון (אנגלית) ושל שלום עכשיו (עברית)
  • דוחות הומניטריים, כולל נתוני נפגעים: הירחון ההומנטירי מטעם משרד האו״ם לתיאום העניינים הומניטריים (עברית)
  • להתפתחויות בחקיקה האמריקאית: סיכומי החקיקה האמריקאית של הקרן לשלום במזרח התיכון (אנגלית)
ניתוח
מאת ה-׳International Crisis Group׳. פורסם לראשונה ב-26 מרץ, 2019.
הניתוח המלא
כאן.
מדד שתי המדינות הוא תוצר של יוזמת ז׳נבה - ארגון ישראלי-פלסטיני הפועל לקדם הסכם שלום ברוח פתרון שתי המדינות. המדד מופק ע״י קבוצה ישראלית-פלסטינית ומשקף פרספקטיבי ייחודית דו-צדדית.
חושבים שפספסנו משהו? שילחו לנו טיפים ומחשבות כאן.
Footerlogos
פרסום זה הופק בתמיכתו הכספית של האיחוד האירופי. התכנים באחריותו הבלעדית של מערכת מדד שתי המדינות של 'יוזמת ז'נבה' (TSI) ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.
פרסומת
הודעה זו נשלחה ע"י מדד שתי המדינות, יוזמת ז'נבה (ח.ל חינוך לשלום) ז'בוטינסקי 33, בניין התאומים 1 רמת גן, 5251108, .
הנך רשאי, בכל עת, להודיע על סירובך לקבל דברי פרסומת, ללא תשלום, ע"י שליחת הודעת סירוב לכתובת TSI@genevainitiative.org
או ע"י לחיצה על הקישור להסרה המופיע בתחתית ההודעה.

להסרה מרשימת התפוצה אנא לחץ/י כאן

To unsubscribe click here

Powered by Publicators