TSI201901HEB
ינואר, בקצרה:

  • אבו-מאזן מחזק את הקו הפייסני כלפי ישראל לאחר שבוע דרמטי שבו הוא אישר את פיטוריה של ממשלת הרשות הפלסטינית.
  • בני גנץ פתח במערכת בחירות ומיד זינק בסקרים. בכך הוא מציב אתגר ממשי לשלטונו של נתניהו, לראשונה מזה שנים.
  • האו״ם וקטאר השכינו רגיעה שברירית בעזה ושוקדים על הסדר, ללא אבו-מאזן.
  • הסיוע של ארה״ב לפלסטינים, לרבות הביטחוני, צפוי להיפסק.
  • האו״ם הזהיר שפתרון שתי המדינות נמצא בסכנה; במקביל, ארה״ב המשיכה לשקול מהלכיה בנוגע לפרסום תכנית השלום.

אירועים ומגמות סותרות אלו העלו בסופו של דבר את מדד שתי המדינות (TSI) ב-1.0%. 
כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד.
TSI-Separator-1

יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו-מאזן), אישר את התפטרותם של ראש ממשלת הרשות הפלסטינית והממשלה ב-29 בינואר. הממשלה תמשיך לפעול עד להקמת ממשלה חדשה. אבו-מאזן קרא גם לבחירות חדשות שיכללו את הגדמ״ע, רצועת עזה ומזרח ירושלים, אך אלה יצריכו שיתוף פעולה בין חמאס לישראל, תרחיש שאינו סביר. לאחר שורה של מחאות ושביתות נרחבות שננקטו בשבועות האחרונים על ידי עובדים, ובכללם עובדים של ארגוני המגזר השלישי, ברחבי הגדמ״ע, השהה אבו-מאזן את חוק הביטוח הלאומי השנוי במחלוקת. בטרם התפטרותו שלח ראש הממשלה ראמי חמדאללה מכתב למזכיר המדינה, מייק פומפאו, ובו הוא הבהיר שהרשות הפלסטינית תחדל לקבל סיוע בטחוני מארה"ב בסוף חודש ינואר בתגובה לחקיקת "חוק ההבהרה נגד טרור" החדש (ACTA). בנוסף, ישראל החליטה לא להאריך את המנדט של כוח המשקיפים הבינלאומי (TIPH) בחברון, צעד שהנחית מכה על אחד הסמלים הבודדים של ההסכמים בין ישראל והרשות הפלסטינית שנותרו עד כה. בתגובה, הפלסטינים קראו להצבת "נוכחות בינלאומית קבועה בשטחי פלסטין הכבושה, לרבות במזרח ירושלים" של כוחות האו"ם, ומדינות אירופה גינו את ההחלטה והזהירו מפני השלכותיה.

ישראל לוחצת על הממשל האמריקאי לתקן את חוק ACTA, מחשש שליישומו של החוק הנוכחי יהיו השלכות ביטחוניות קשות, שכן התיאום הביטחוני של הרש״פ עם ישראל מתקיים בין היתר הודות להכשרה ולסיוע האמריקאי לכוחות הפלסטינים. כידוע, התיאום הביטחוני בין ישראל והרש״פ מהווה מרכיב חשוב באסטרטגיה של ישראל בגדמ״ע. הסיוע של ארה"ב לפלשתינים
ובכלל זה תוכניות של הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) ופרויקטים של החברה האזרחית הופסק  ב-1 בפברואר. מהלך זה מוריד את הפרמטר של ארה"ב מ-3 ל-2, ואת הדירוג של  הפרמטר המודד את תפקוד החברה האזרחית הפלסטינית מ-5 ל-4.

התפטרותה של ממשלת הרש״פ סותמת את הגולל על הניסיון לכונן ממשלת אחדות עם תנועת החמאס היריבה, מה שדן את הממשלה לפיטורים. יש המעריכים שאם הקבינט הפלסטיני יהיה מורכב מטכנוקרטים, אזי הלחץ על עזה יימשך; מנגד, אם הממשלה החדשה תהיה מורכבת מפלגים שוניף באש"ף, הלחץ על עזה צפוי לקטון, מאחר שפלגים אלה קשובים יותר לדעת הקהל התומכת בפיוס. התפתחויות אלו מתרחשות על רקע חודש מתוח שבו חל משבר בתנאי האסירים הפלסטינים, לצד עלייה חדה במקרי האלימות ש
ל מתנחלים (ראה דוחות של הגנה על אזרחים מאת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים כאן). אם נוסיף על כך את תקופת הבחירות בישראל, המדרבנת שרים מהליכוד לחזק
את נטיותיהם הניציות — הרי שהמצב הפך לנפיץ יותר. בפגישה עם אנשי עסקים ישראלים, אבו-מאזן הדגיש את שאיפתו לשלום, למו"מ, להכרה הדדית וביטחון. לאחר חודשים שבהם נשמעו הערות עוינות מכיוונו, הניקוד של יושב ראש הרשות הפלסטינית עולה מ-4 ל-5

201901HEBPAgov
TSI-Separator-2

לאחר כמה ימים מתוחים בעזה שבמהלכם סירב חמאס לקבל כספים מקטאר, האו"ם והתיווך הקטארי השיבו את השקט השברירי על כנו ואת העברת הכספים לעזה. לקראת סיום החודש, פתחה מצרים את מעבר רפיח לשני הכיוונים למשך שלושה ימים, וזאת לאחר שהמעבר היה סגור מאז שהרש״פ הסיגה את כוחותיה מהמקום מוקדם יותר החודש. 

מצרים והאו"ם פועלים ליצירת מסגרת שתביא ליציבות בעזה בטווח המיידי, ושאינה כולל את אבו-מאזן והרש״פ. במסגרת חדשה זו, האו"ם ממלא תפקיד מפתח בהעברת הכספים אשר מוקצים למיזמים של ועידת המדינות התורמות לכלכלה הפלסטינית (AHLC) במקום תרומות של כספים לחמאס. הוצאת הרש״פ מחוץ להסדרים מהווה מכשול לפיוס, להפסקת אש יציבה ולפתרון לשתי המדינות. כתוצאה, ניקוד הפרמטר המודד את מעורבותם של צדדים שלישיים בקידום פתרון שתי המדינות יורד מ-6 ל-5. באופן נפרד, חמאס מתכנן, לפי הדיווחים, לנצל את התקופה לפני הבחירות בישראל וללחוץ עליה, בדרך של הסלמה, כדי לאפשר המשך של מיזמים גדולים יותר. מגמות סותרות אלו
 מצד אחד הפסקת אש מחוזקת במכניזם להעברת סיוע, ומצד שני כוונות להסלמה משאירות את הפרמטרים הרלוונטיים של עזה על כנם.

TSI-Separator-3

הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ פתח בקמפיין הבחירות שלו, כשנשא נאום בזמן צפיית שיא. הנאום זכה לביקורות חיוביות יחסית, ובעקבותיו זינקה מיד בסקרים מפלגתו של גנץ "חוסן לישראל" ל-21-24 מנדטים. מפלגת הליכוד עדיין מובילה, עם 30-31 מנדטים על פי התחזית. איחוד פוטנציאלי של גנץ עם מפלגתו של יאיר לפיד, ׳יש עתיד׳, עשוי לגרוף 35 מנדטים (כאשר גנץ עומד בראש). באופן משמעותי, הציבור מציב את גנץ מול נתניהו כאשר נשאלת השאלה מי ראוי להיות ראש הממשלה (35%/36% לפי ערוץ 12, 42%/42% לפי ערוץ 13). הדינמיות הניכרת לאחרונה במפלגות המרכז והימין דוחפת מפלגות רבות מטה ל-4 מנדטים, אחוז החסימה הנדרש כדי להיכנס לכנסת, או מתחת לכך. בין היתר מדובר במפלגת ׳התנועה׳ של ציפי לבני, ׳כולנו׳ של משה כחלון, ׳הבית היהודי׳ ו-׳מרצ׳. למגמה בולטת זו תיתכנה השלכות דרמטיות על הרכב הכנסת הבאה, ולכן צפויים איחודים נוספים בין מפלגות לקראת הבחירות. 

הגם שהתחזיות לגבי המפלגות עדיין דינמיות ודעת הקהל עשויה להשתנות בעקבות מיזוגים שונים
העלייה הדרמטית של גנץ בסקרים יוצרת תחושה של מערכת בחירות צמודה, וסודקת כמובן את השליטה של הליכוד. שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון חבר לגנץ, מה שחיזק את הדימוי הביטחוני של המפלגה ואת זיקתה למרכז-ימין, מפלגה שהליכוד נאבק תחילה לסמן כמפלגת שמאל.  הסיכוי לניצחון המתבטא בעלייה של גנץ בסקרים מאתגר את מחנה השלום המסורתי של השמאל (מפלגות העבודה, מרצ ולבני). הנאום של גנץ החזיר את נושא השלום לסדר היום, אם כי לא כנושא מרכזי: "הממשלה הממלכתית בראשותי  תחתור לשלום ולא תחמיץ הזדמנות לחולל שינוי אזורי". גנץ, שדחה את היות המצב הקיים אפשרות בת-קיימא, רמז גם לפתרון חד-צדדי עבור ישראל, באומרו: "אם יתברר כי אין דרך להגיע לשלום בעת הזו נעצב מציאות חדשה". בסופו של דבר, עלייתו בסקרים מוכיחה כי דיבורים על שלום והאינטרס של ישראל להיפרד מהפלסטינים אינם קשים ברמה הפוליטית, ובלבד שנושא הבשורה עומד בדרישות הסף הביטחוניות והוא כריזמטי דיו. יתכן שהוא יוכיח את היותו החוליה החסרתה המקשרת בין העדפת הציבור בישראל — סקר אחרון של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מראה תמיכה יציבה בשיעור של 58% בפתרון שתי המדינות למדיניות של ממשלתם. דינמיקה זו, הכוללת גם עמדות שאינן עולה בקנה אחד עם פתרון של שתי מדינות ("ירושלים המאוחדת... תישאר לעד בירתו של העם היהודי והבירה של מדינת ישראל"), אפיינה גם פוליטיקאים קודמים שהיו בעברם גנרלים, כדוגמת רבין ושרון, אשר נקטו בסופו של דבר מדיניות בשטח כדי לעצב מחדש את הנוף הישראלי-פלסטיני. התפתחויות אלו מחוללות שינוי במערכת הבחירות שנשלטה לפני-כן על ידי נתניהו ומפיחה תקווה לאחר שנים של מנהיגות שהתנגדה לפתרון שתי המדינות. כל אחד מהפרמטרים הרלוונטיים המתייחסים למנהיגות ישראלית של ראש ממשלה, ממשלה ורשות מחוקקת עולה ל-3.

מנגד, ההתמקדות של הימין ב"סיפוח"
המכונה "ריבונות" אל מול הציבור  מוכיח את השליטה של המתנחלים על מערכת הפריימריז של הליכוד ואינה עולה בקנה אחד עם העדפותיהם של מצביעי הליכוד למדיניות מתונה יותר בסוגיה הפלסטינית. באופן כללי, הימין הפוליטי עבר מניהול הסכסוך לאסטרטגיה של סיפוח זוחל בגדה המערבית. הממשלה היוצאת האיצה את התהליך המתמשך של הסיפוח: צעדים שנועדו למנוע את יכולתו של בית המשפט העליון בישראל לפסול חוקים בעניין סיפוח, וכן להגדיל את זכויות תושבים היהודים בגדה המערבית על חשבון זכויותיהם של הפלסטינים. הפרמטר המודד את אכיפת החוק הישראלי יורד מ-7 ל-5. ראה דו"ח מאת תנועת ׳מפקדים למען ביטחון ישראל׳: ״מהלכי סיפוח ביהודה ושומרון — השלכות״.

201901HEBGanz
TSI-Separator-4

המתאם המיוחד של האו״ם, ניקולאי מלאדנוב, מסר את הדו״ח שלו למועצת הביטחון של האו״ם ב-22 בינואר, בהזהירו כי אפשרות של הקמת "מדינה פלסטינית בת-קיימא ובעלת רצף טריטוריאלי מסוכלת בשיטתיות על ידי העובדות בשטח", הבאות לידי ביטוי בהרחבת מפעל ההתנחלויות הישראלי. מלאדנוב הצביע גם על הפילוגים הפנימיים בקרב הפלסטינים, שהעמיקו בעקבות עשרות שנים של כיבוש. מלאדנוב ציין את "המאמץ הקריטי של החברה האזרחית למצוא מכנה משותף ולנסות לפתור את הסכסוך", והוסיף כי "מאמציהם מעוררי השראה, וראוי שכולם יריעו להם וישבחו אותם על כך". באופן נפרד, ערוץ 13 הישראלי דיווח שתוכנית השלום של ממשל טראמפ כוללת מדינה פלסטינית בשטח המכסה 85%-90% מהגדה המערבית, וקביעת בירת פלסטין ב"חלק הארי של השכונות הערביות" של מזרח ירושלים. ארצות הברית הכחישה את הדיווח, הפלסטינים התנגדו לנאמר בו כיון שאינו עומד בתנאי הסף שלהם, והימין הישראלי מתח עליו ביקורת מאחר שהוא קורא להקמת מדינה פלסטינית. בהתפתחות אחרת, הרש״פ קיבלה לידיה את ראשות ארגון המדינות המתפתחות של האו"ם (G77) ושוקלת  פנייה נוספת למען השגת מעמד מלא של מדינה חברה.

המעורבות של האו"ם, בהובלתו של השליח המיוחד מלאדנוב, עקבית וראויה לציון. מדד שתי המדינות (TSI) מעדכן אפוא את המשקל (קרי, חשיבות, בסולם מ-1 עד 5) של הפרמטר המוקנה לשחקנים בינלאומיים/אחרים מ-1 ל-2, בעוד שהוא מחזיק עדיין בניקוד 8 המרשים. אף על פי שתהליך השלום שרוי בקיפאון, לפחות עד לקיום הבחירות בישראל ב-9 באפריל, בכירים בממשל טראמפ זיהו את התקופה שבין הבחירות בישראל לתחילתו של קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב כחלון הזדמנויות לפרסום תכניתם. במקרה שנתניהו יזכה בבחירות, יתכן שהאמריקאים יחליטו לפרסם את התוכנית בטרם הקמת הממשלה, במגמה לעודד את נתניהו להקים קואליציה מתונה יותר מהנוכחית. 

TSI-Separator-5
התפתחויות נוספות בחודש שעבר:
במהלך ביקור התנחלות בגדה המערבית,
הצהיר נתניהו: "לא תהיה עוד עקירת יישובים או הפסקת יישובים – אלא ההיפך הגמור. ארץ ישראל שלנו, ותישאר שלנו". ישראל זימנה את שגרירת אירלנד לשיחה לאחר שהבית התחתון של הפרלמנט אירי קידם הצעת חוק להטלת עונש בגין מכירת סחורות ישראליות שיוצרו בדגמ״ע, במזרח ירושלים וברמת הגולן. ישראל וצ'אד חידשו את יחסיהן הדיפלומטיים. נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, הודה בצעד נדיר בקיומו של שיתוף פעולה בטחוני עם ישראל. אילהן עומאר, חברת הקונגרס ממינסוטה, אחת משתי חברות הקונגרס היחידות התומכות ב-BDS, מונתה להיות חברה בוועדת החוץ של בית הנבחרים. ישראל פתחה את כביש 4370, המכונה "כביש האפרטהייד" בשל חומה בגובה של 8 מטר הניצבת בלבו של הכביש, באזור השנוי במחלוקת בין מזרח ירושלים ומעלה אדומים. קצב הגידול של אוכלוסיית המתנחלים הואט תחת שלטון נתניהו לכדי נקודת השפל שלה מזה 23 שנה. ישראל קידמה בנייה של התנחלות חדשה מדרום לבית לחם, באזור הנחשב רגיש במיוחד. 

TSI-Separator-4
מגמות מדד שתי המדינות: המדד הכללי וארבעת הזירות
TSI201901DataHEB

מקורות מומלצים למידע נוסף:

  • התמיכה הפיננסית האמריקאית בפלסטינים: עדכון (אנגלית) של מרכז המחקר של הקונגרס.
  • הרחבת התנחלויות: דו״ח התנחלויות של הקרן לשלום במזרח התיכון (אנגלית) ושל שלום עכשיו (עברית)
  • דוחות הומניטריים, כולל נתוני נפגעים: הירחון ההומנטירי מטעם משרד האו״ם לתיאום העניינים הומניטריים (עברית)
  • להתפתחויות בחקיקה האמריקאית: סיכומי החקיקה האמריקאית של הקרן לשלום במזרח התיכון (אנגלית)
ניתוח
הקבינט של אבו-מאזן מתפטר: ממשלה חדשה עתידה לקום בקרוב
מאת דאוד כוטאב, Al Monitor/Palestine Pulse,
29 בינואר 2019
לקריאת הניתוח המקורי, לחץ
כאן

ממשלה פלסטינית עתידה לקום בקרוב, משהקבינט הנוכחי, בראשות ראש הממשלה ראמי חמדאללה, הגיש רשמית את פיטוריו ב-29 בינואר לנשיא מחמוד עבאס. על פי ההחלטה שפורסמה ב-29 בינואר במהלך ישיבה של הוועד המרכזי של פת״ח שנערכה ברמאללה, הממשלה החדשה תהיה מורכבת כולה ממנהיגי אש״ף. זאת בניגוד לממשלתו של חמדאללה, שהוקמה כממשלת הסכמה לאומית בתקווה לדרבן את חמאס ואת הג'יהאד האסלאמי להסכים לעריכת בחירות.

חמדאללה סיפר כי הוא הניח את מכתב ההתפטרות שלו על שולחנו של אבו-מאזן וכי הוא מוכן לעבוד עם כל מי שייבחר להיות הנשיא כדי להבטיח מעבר חלק של הממשלה החדשה.

דובר הפת״ח, מוניר אל-ג׳אר׳וב, אמר בהצהרה לעיתונות מ-27 בינואר כי הוועד המרכזי של פת"ח המליץ על ממשלה פוליטית המורכבת מסיעות בקרב אש״ף ומעצמאיים.

עוד ציין אל-ג׳אר׳וב כי הוועד המרכזי החליט ״להשהות זמנית את חוק הביטוח הלאומי לתקופת זמן מוגדרת כדי לאפשר דיונים עם כל הקבוצות הרלוונטיות״. חוק הביטוח הלאומי עורר מחאות – כולל זאת שנמשכה ארבעה חודשים, ושהיוותה את אחת מההפגנות העוצמתיות ביותר נגד ממשלת חמדאללה מאז הקמתה בשנת 2014.

היומון היוצא לאור בלונדון, אל-ערבי אל-ג׳דיד, דיווח ב-27 בינואר על שורה של דיונים אשר נערכו לכאורה במהלך הישיבה הסוערת בת ארבע שעות של הפתח. על פי העיתון שציטט גורם שנכח בישיבה, בעוד שמרבית החברים צידדו בסיום הכהונה של ממשלת חמדאללה ובמינויו של מוחמד שתייה, חבר הוועד המרכזי של הפת״ח, במקומו, התנגדו לרעיון זה ג׳יבריל רג׳וב, בכיר בארגון הפת״ח, ו-תאופיק טיראווי, ראש המודיעין הכללי לשעבר, בטענה כי המשכיותה של ממשלת חמדאללה נחוצה עתה.

אותו מקור ציין כי סעיב עריקאת, מזכיר הוועד הפועל של אש״ף, הציע לעמוד בראש הממשלה החדשה, ורעיון זה נדחה על ידי חבר פת״ח חוסיין א-שייח׳ בטענה כי עריקאת לא יהיה מסוגל לשמש בתפקיד בכיר באש״ף ובו-זמנית לעמוד בראשות הממשלה הפלסטינית.

הוועד המרכזי של אש״ף הקים ועדה ב-27 בינואר שתפקידה לייעץ לסיעות באש״ף ולדווח חזרה בתוך שבוע.

עבאס זכי, חבר הוועד המרכזי, מסר ל-׳אל מוניטור׳ כי עדיין מחפשים פתרונות לבעיות הקיימות. ״עדיין ישנו סיכוי להחלפת הממשלה ולייצוג הסיעות של אש״ף על ידי הקבינט, אך מהלך זה מצריך דיאלוג עם הסיעות באש״ף״.

זכי הוסיף כי הפלסטינים זקוקים לאסטרטגיה ברורה בטרם החלפת הממשלה.

ההצהרות הראשוניות מטעם מספר סיעות באש״ף לא היו חיובית.

נציגים של סיעות השמאל באש״ף וכן מספר סיעות עצמאיות באש״ף הצהירו בנפרד כי הם לא יצטרפו לממשלה עד אשר כל התנועות הפלסטיניות, לרבות חמאס, יהיו מעורבות.

דובר חמאס, פאוזי ברהום, אמר במסיבת עיתונאים כי כוונות פת״ח להקים ממשלה שאינה בקונצנזוס הלאומי הן בגדר ״נטישת השותפות הלאומית והמשכיות המדיניות צרת האופקים של פת״ח אשר ינציחו את הפילוג״.

זכי סיפר כי אבו-מאזן ביקש מראש ועדת הבחירות המרכזית, האנה נאסר, להגיע לעזה כדי לדון עם מנהיגי החמאס במטרה לבדוק אם הם יסכימו לערוך בחירות. ״אם חמאס מסכים שהמדינה חשובה יותר מהפלגנות, הרי שנוכל ליצור מפת דרכים שאיתה נוכל לעבוד", אמר זכי.

בטרם החלטתו האחרונה, שתייה הצהיר במהלך נאום מ-21 בינואר, שאותו הוא נשא באוניברסיטת רמאללה, כי יש לערוך בחירות: ״זו זכותו של העם הפלסטיני ודרך לאחות את הפילוג הנוכחי״.

גורמים בכירים ברמאללה מסרו ל-׳אל-מוניטור׳ כי ככל הנראה בין האנשים שיתבקשו להקים את הממשלה החדשה נמנה שתייה, העומד בראש המועצה הפלסטינית הכלכלית לפיתוח ולבנייה.

מועמדים אפשריים לתפקיד ראש הממשלה כוללים את מחמוד אל-עאלול, סגן יו״ר פת״ח; חוסיין א-שייח׳, השר לעניינים אזרחיים העוסק בעניינים יומיומיים בין ישראל והפלסטינים; ועריקאת. מועמד מבחוץ העשוי להתמנות לתפקיד הוא נאסר אל-קידווה, שהתפטר בחודש מאי מהוועד המרכזי של פת״ח במחאה על מה שהוא ראה כ-״כוח מונופולי״ של אבו-מאזן ואי-שיתוף בקבלת החלטות.

שאלה שנותרה ללא מענה היא אם ממשלת אש״ף תפחית את הסיכוי לפיוס, ותרחיק את האפשרות לבחירות כלשהן, בין אם ברמה הפרלמנטרית ובין אם ברמה החקיקתית. בית הדין החוקתי ציווה בחודש דצמבר שהמועצה המחוקקת הפלסטינית שפג תוקפה תפורק. תוקפה של המועצה פג בחודש ינואר 2019. בית הדין קרא לבחירות חקיקתיות בתוך חצי שנה, אולם עד כה אש״ף לא ערך דיונים או נקט פעולות חקיקתיות בנוגע לבחירות לנשיאות.

ממשלה פוליטית בגיבוי הוועד המרכזי של אש״ף במקום הממשלה הטכנוקרטית הנוכחית תחליש את יכולת ההשתלטות של אבו-מאזן. בעוד שהחלפת הממשלה תכניס רוח רעננה לפוליטיקה הפלסטינית, מהלך זה לא יפתור ככל הנראה את הבעיות הפנימיות הקשות עם החמאס, ולא תסייע לעמוד בפני הניסיונית של נשיא ארה״ב דונאלד טראמפ ללחוץ על הפלסטינים על קבלת תוכניתו החד-צדדית לשלום.

דאוד כותאב הוא עיתונאי פלסטיני, פעיל בתקשורת ובעל טור ב-Palestine Pulse. בטוויטר:
@daoudkuttab

מדד שתי המדינות הוא תוצר של יוזמת ז׳נבה - ארגון ישראלי-פלסטיני הפועל לקדם הסכם שלום ברוח פתרון שתי המדינות. המדד מופק ע״י קבוצה ישראלית-פלסטינית ומשקף פרספקטיבי ייחודית דו-צדדית.
חושבים שפספסנו משהו? שילחו לנו טיפים ומחשבות כאן.
Footerlogos
פרסום זה הופק בתמיכתו הכספית של האיחוד האירופי. התכנים באחריותו הבלעדית של מערכת מדד שתי המדינות של 'יוזמת ז'נבה' (TSI) ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.
פרסומת
הודעה זו נשלחה ע"י מדד שתי המדינות, יוזמת ז'נבה (ח.ל חינוך לשלום) ז'בוטינסקי 33, בניין התאומים 1 רמת גן, 5251108, .
הנך רשאי, בכל עת, להודיע על סירובך לקבל דברי פרסומת, ללא תשלום, ע"י שליחת הודעת סירוב לכתובת TSI@genevainitiative.org
או ע"י לחיצה על הקישור להסרה המופיע בתחתית ההודעה.

להסרה מרשימת התפוצה אנא לחץ/י כאן

To unsubscribe click here

Powered by Publicators