מדד שתי המדינות: 9 בינואר 2019

דצמבר, בקצרה:

הבחירות בישראל יתקיימו ב-9 באפריל, 2019. כרגע הליכוד מוביל בביטחה בסקרי דעת הקהל.
שמונה מדינות אירופיות התייצבו בבניין האו״ם ושלחו מסר מהותי ברור לקראת הצגה אפשרית של תכנית שלום אמריקאית.
בחלקו הראשון של החודש, היתה הגדה המערבית זירה להסלמה והפגינה שוב את שבריריות הסטטוס קוו.
מחמוד עבאס (אבו מאזן) פיזר את המועצה הפלסטינית המחוקקת, בצעד שיש לו השלכות משפטיות, ציבוריות ופוליטיות.

אירועים אלה ומגמות אחרות הורידו בסופו של דבר את מדד חודש דצמבר ב-1.6%.

להלן הדו"ח המלא, לרבות סקירה מקיפה של 2018.

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד.

הבחירות בישראל יתקיימו ב-9 באפריל, 2019. לאחר קשיים במלאכת החקיקה עם צמצום הרוב הקואליציוני ונוכח ההחלטה הקרבה של היועץ המשפטי אודות הגשה אפשרית של כתבי אישום, החליט ראש הממשלה נתניהו על פיזור הכנסת וקביעת בחירות מוקדמות.

לא ניתן כמובן לחזות עכשיו את תוצאות הבחירות, אבל נראה שיש סיכוי ממשי לשינוי בהרכב הממשלה או במדיניותה. גם אם נתניהו ייבחר לכהונה נוספת (כפי שמסתמן עתה לפי הסקרים), הוא ייקח כנראה בחשבון את האפשרות שממשל טראמפ יציג את תכניות במהלך 2019, לאחר הרכבת ממשלה ישראלית חדשה. נתניהו ינסה להימנע מהרכבת ממשלה שתתבסס רק על מתנגדי פתרון שתי המדינות, שכן זו עלולה להתפרק מיד לאחר הצגת התכנית האמריקאית. השחקנים הפוליטיים התומכים בפתרון שתי המדינות, כמו גם הרמטכ״ל לשעבר בני גנץ ומפלגתו החדשה, עשויים למלא תפקיד משמעותי יותר לאחר הבחירות, גם אם לא בהכרח יבליטו את הסוגיה הפלסטינית במהלך הקמפיין.

התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים מוקפא עכשיו רשמית עד יוני, ולכן הפרמטר המודד את המו״מ הדו צדדי יורד מ-2 ל-1. בינתיים, אירועים בשטח, התפתחויות במערכות הפוליטיות הישראלית והפלסטינית, הכנות בחברה האזרחית בשני הצדדים ובמערכת הבינלאומית – ושיתוף פעולה ביניהם, כל אלה יכולים להשפיע על דמותו של תהליך השלום לכשיתחדש. לפיכך, בינתיים, הפרמטר המודד את התנהלות ראש ממשלת ישראל יורד מ-3 ל-2; ממשלת ישראל נותרת 1; מנגנוני החקיקה הישראלים, המשותקים עתה, יורידם מ-4 ל-2; ופעילות העמותות המניעות את החברה האזרחית בתקופת מערכת בחירות מקדמות את פרמטר החברה האזרחית הישראלית מ-5 ל-7.

בטרם התקבלה ההחלטה להקדים את הבחירות, שימש מרכז האו״ם זירה לדיפלומטיה פומבית ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. צרפת, הולנד, פולין, שבדיה, בריטניה, בלגיה, גרמניה ואיטליה (כולם חברות יוצאות, נכנסות או קבועות במועצת הביטחון) הזהירו שהצגת תכנית אמריקאית המתעלמת מהעקרונות המוסכמים על הקהילה הבינלאומית – פתרון שתי מדינות המבוסס על קווי 1967 עם ירושלים כבירת שתי המדינות – תידון לכישלון. הצהרת שמונה המדינות באה במקביל לדו״ח ברוח דומה של השליח המיוחד של האו״ם, ניקולאי מלאדנוב.

האזהרה האירופית משקפת את הקונצנזוס הבינלאומי ביחס לפתרון שתי המדינות, התואם את מודל יוזמת ז׳נבה. זהו ניסיון אירופי בולט להשפיע על תכני התכנית האמריקאית, אשר צפויה, על פי פרסומים, להיות מותאמת יחסית למידותיו של נתניהו. לכל הפחות, הצהרת שמונה המדינות מראה כי ארה״ב לא תוכל לסמוך על תמיכה אירופית עיוורת ואם האמריקאים לא ירצו להישאר בודדים בזירה, יהיו חייבים להציג מתווה לפתרון מעשי של שתי מדינות. יצויין כי הרכב המדינות שמאחורי ההצהרה, שנבע כאמור מזיקתן למועצת הביטחון, כלל מדינות הנחשבות בנות ברית של טראמפ ונתניהו כפולין ואיטליה. התפתחויות אלה מקדמות את פרמטר המעורבות של צד שלישי מ-5 ל-6, ואת פרמטר ההחלטות הבינלאומיות מ-6 ל-7.

הגדה המערבית ראתה הסלמה החודש. חמאס יזם מספר התקפות ברחבי הגדה, וישראל הגיבה בהחרפת אמצעי הביטחון ובהחלטות על בניה נוספת בהתנחלויות.

למרות העצירה המסויימת בהסלמה בהמשך החודש, האירועים הראו שוב כי הגדה אינה שקטה כפי שישראלים רבים סבורים. יחד עם ההתפתחויות האחרונות ברצועת עזה, ההשלכות על דעת הקהל הפלסטינית ניכרות: עליה משמעותית בתמיכה בחמאס ובמאבק מזויין, בעוד שנרשמה ירידה בתמיכה במו״מ ובתהליך מדיני. התיאום הביטחוני בין ישראל לרש״פ סייע בבלימת ההידרדרות, אך מחיר התיאום ניכר בתמיכה הציבורית בהפסקתו ובתמיכה בהסרת ההכרה בישראל. הרגיעה היחסית בסוף דצמבר באה על רקע הדו״ח הצה״לי שמצביע על ירידה בפיגועים בגדה המערבית זו השנה הרביעית ברציפות. פרמטר התקיפות הפלסטיניות נשאר על 5, אך פרמטר הפעילות הישראלית בגדה עולה מ-4 ל-5. בעזה, הפסקת האש נשמרת, כך שפרמטר הסיכויים למלחמה עולה מ-5 ל-6. יצויין שעל פי דוחות שפורסמו לאחרונה, הפעילות ההתנחלותית עלתה מאד מאז כניסת הנשיא טראמפ לתפקידו, כשהתכניות המאושרות יכולות להוות בסיס לבניה המאסיבית ביותר מזה שנים. מדד שתי-המדינות עוקב אחר התחלות הבניה בשטח, בעוד שהפעילות החודש הזה התמקדה בפרסום תכניות לבניה, ואנו ממליצים לבקר גם במקורות המצויינים מטה.

הנשיא מחמוד עבאס פיזר את הפרלמנט הפלסטיני, המוכר בשמו הרשמי כמועצה הפלסטינית המחוקקת, וקרא לקיים בחירות חדשות (לפרלמנט בלבד) בתוך ששה חודשים.

המועצה המחוקקת נבחרה ב-2006 והיתה אמורה לכהן עד 2011. החמאס נהנה מרוב במועצה ופעילותה הוקפאה מאז הפיצול ב-2007. המועצה המחוקקת נחשבת זירה נוחה לקיטוב, כזאת שאינה נתפסת כמשרתת את עמדות הציבור. סקרי דעת קהל אחרונים (כולל סקר המרכז למדיניות של ד״ר שיקאקי בדצמבר 18) מראים ש-47% מהפלסטינים תומכים בפיזור המועצה ורק 43% מתנגדים לכך. עם זאת, 37% מאמינים שצעד כזה יפגע בסיכויי הפיוס, 21% סבורים שזה דווקא יגביר את סיכויי הפיוס ו-34% חשובים כי לדבר לא יהיה השפעה על תהליכי הפיוס. לצעדו של עבאס יש מימד ציבורי ומשפטי. טכנית, הצעד מבוסס על פסיקת בית הדין לחוקה. עם זאת, המהלך נתפס כצעד נוסף שנועד להרחיק את החמאס מהפוליטיקה הפלסטינית ולמעשה מעמיק את הפער בין פתח' לחמאס, בנוסף לדחיקת חמאס ממאבקי הירושה הנשיאותיים (יו״ר המועצה המחוקקת עזיז דווייק הוא לפי חוקי היסוד יורשו המיידי של הנשיא). מכל מקום, הצעד של עבאס מהווה מכה למאמצי הפיוס שהתבססו, בין היתר, על קביעת תאריך לבחירות חדשות, לרבות בחירות לנשיאות. לפיכך פרמטר יחסי פתח'-חמאס יורד מ-2 ל-1.

המשבר סביב התנהלות אש״ף, לרבות החתירה המתמדת של חמאס תחת הלגיטימיות של אש״ף כפי שמתבטאת גם בביקורו המתוכנן של איסמעיל הניה, ראש המחלקה המדינית, בעשר מדינות כולל רוסיה (המגדילה את תפקידה ואת נראותו בעניינים הפלסטינים) מוריד את פרמטר תפקוד אש״ף מ-5 ל-4.

התפתחויות נוספות בחודש שעבר:
האסיפה הכללית של האו״ם לא אימצה את ההחלטה המגנה את חמאס; בעוד שטיוטת ההחלטה המגובה של ארה״ב קיבלה את רוב הקולות, היא לא הגיעה למינימום של שני-שליש מהרוב המוחלט לו היא הייתה זקוקה. האו״ם דחק במדינות תורמות לתת 350 מיליון דולר לעזרה לפלסטינים ב-2019, פחות מ-539 מיליון דולר שניתנו ב-2018, בגלל חוסר בתורמים זמינים. גרמניה ייעדה 62 מיליון דולר למטרות פיתוח פלסטיניות חדשות, שמתוכם כ-14 מיליון יופרשו לפרויקטים של אנרגיה ברצועת עזה. ארה״ב וישראל פרשו רשמית מארגון אונסקו (UNESCO, הסוכנות החינוכית, המדעית והתרבותית של האו״ם). ״זרעים של שלום״, ארגון המקדם דיאלוג בין נוער ישראלי ופלשתיני זה יותר מ-25 שנה, ניתק את קשריו הארוכים עם משרד החינוך הישראלי בתגובה לדרישת המשרד למעורבות גדולה יותר בתכניותיו. ישראל מתקרבת להשלמת מחסום ימי חכם שמטרתו למנוע התקפות מעזה. אוסטרליה הכירה במערב ירושלים כבירתה של מדינת ישראל, אולם השגרירות שלה לא תעבור מתל אביב לירושלים עד להסכם קבע. מוחמד דחלאן, יריבו של עבאס, אמר שפתרון שתי המדינות קרוב לוודאי שלא יתגשם וקרא לפתרון של מדינה אחת/זכויות שוות. חברת Airbnb השהתה את יישום החלטתה הקודמת להסיר את הרישומים ביישובים היהודיים בגדה המערבית.

מקורות מומלצים למידע נוסף:

התמיכה הפיננסית האמריקאית בפלסטינים: עדכון (אנגלית) של מרכז המחקר של הקונגרס.
הרחבת התנחלויות: דו״ח התנחלויות של הקרן לשלום במזרח התיכון (אנגלית) ושל שלום עכשיו (עברית)
דוחות הומניטריים, כולל נתוני נפגעים: הירחון ההומנטירי מטעם משרד האו״ם לתיאום העניינים הומניטריים (עברית)
להתפתחויות בחקיקה האמריקאית: סיכומי החקיקה האמריקאית של הקרן לשלום במזרח התיכון (אנגלית)

ניתוח

פתרון שתי המדינות בשנת 2018

מאת צוות מדד-שתי המדינות (TSI)

מגמות מדד שתי המדינות: המדד הכללי וארבעת הזירות

2018 הייתה שנה לא טובה לפתרון שתי-המדינות.

עם זאת, למרות האיומים גדולים שעמדו בפניו, הוא נשאר החלופה המועדפת הן עבור הישראלים והן עבור הפלשתינאים, ואפילו השינויים הדרמטיים שסחפו את המסגרת הדיפלומטית – במיוחד, המדיניות ארה״ב בזירה הישראלית-פלסטינית – לא הצליחו לערער באופן בסיסי הן את הרציונל והן את יכולת המימוש של פתרון שתי-המדינות.

השקנו את מדד שתי המדינות (Two-State Index ,TSI) באפריל 2018 עם ניקוד ראשוני של 5.21 מתוך 10. (תזכורת: מדד שתי-המדינות עוקב אחר עשרות פרמטרים רלוונטיים המאורגנים בארבע זירות רלוונטיות. אנו רושמים את הציון המסכם של המדד – כמו גם כל זירה, קטגוריה ופרמטר – על סולם של 0-10, כאשר 0 מציין התפתחויות המקשות באופן מרבי על השגת פתרון שתי המדינות ו-10 מציין התפתחויות המקדמות אותו בצורה מרבית.

כששנת 2018 מתקרבת לקיצה, מדד שתי המדינות עומד על 5.24, המיצג עליה קלה ביותר של 0.57 אחוז.

השינוי הכולל המינורי הוא בחלקו תוצאה של מגמות סותרות – כשארה״ב פועלת נגד אלמנטים בסיסיים של פתרון שתי-המדינות, בעוד אירופה נוקטת עמדה ברורה בעדו. השינוי המינורי הוא גם השתקפות של סצנה הקופאת על שמריה; התהליך הדו-צדדי הישראלי-פלסטיני אינו קיים; גישור של צד שלישי מתמקד בהקטנת האלימות ובהגברת הישגים כלכליים והומניטריים חשובים אך שוליים; עם כל סיבוב שיחות, הפיוס הפלסטיני עושה צעד אחד קדימה ושלושה צעדים אחורה; עזה נמצאת לכאורה במעגל בלתי נגמר של משבר כלכלי, עימותים חוצי גבולות בין חמאס וישראל, והפסקת אש; מפעל ההתנחלויות ממשיך להתפתח; ומתרבים הקולות ביחס לנושאי הליבה – גבולות, ירושלים, פליטים וביטחון – של אלה בישראל או בארצות הברית המנסים לערער את אופציית שתי-המדינות.

מבט מקרוב על זירות מדד שתי-המדינות מסביר את הדרך שעברנו:

פתירות נושאי הליבה: (הניקוד באפריל 2018: 6.49; ניקוד דצמבר 2018: 6.38)
זירה זו מודדת את היכולת לפתור את בעיות הליבה בדרך המספקת את האינטרסים בבסיסיים של הצדדים, והיא ראתה שינוי קטן ביותר. קטגוריות אלו נותנות לפתרון שתי-המדינות, ואיתו למדד שתי-המדינות, עמידות (ומה שמקטין שינויים דרמטיים במקומות אחרים). מאחר ואנו מעריכים שקיימים פתרונות לבעיות הליבה, זו הייתה הזירה עם הניקוד הגבוה ביותר; הירידה היחידה נרשמה באוגוסט כאשר ארה״ב התמקדה באופן שיטתי בפליטים הפלסטינים ע״י הסרת המימון מ-UNRWA ואתגרה את הגדרתם כפליטים בהתאם לנורמות בינלאומיות.

המציאות בשטח: (ניקוד אפריל 2018: 4.42; ניקוד דצמבר 2018: 4.43)
זירה זו מתמקדת במצב הביטחוני, במפעל ההתנחלויות, במאמץ לבנות יכולות פלסטיניות, ובדינמיקה המתוחה בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. בשנת 2018 ישראל והחמאס התקרבו למלחמה, אולם עם עזרה מבחוץ מצד מצרים, האו״ם וקטאר, מלחמה כוללת לא פרצה. ועדין, המציאות בזירת הקרקע הייתה יציבה יחסית עם הניקוד האולטימטיבי הנמוך ביותר מכל האחרים.

הזירה הדיפלומטית והמשפטית: ניקוד אפריל 2018: 4.41; ניקוד דצמבר 2018: 4.64)
זירה זו מתמקדת במסגרת הדיפלומטית והמשפטית בהן מתרחש המרדף אחר שתי- מדינות. ב-2018, האו"ם – בראשות השליח המיוחד מלדינוב – לקח על עצמו תפקיד תיווך בולט יותר, במיוחד סביב שאלת עזה. לרוע המזל, המצב המורכב שם הגביל את יעילותו של התיווך לביסוס הפסקות אש שבירות ולא בנה מומנטום לקראת סדר יום מקיף יותר.

הזירה פוליטית וציבורית: (ניקוד אפריל 2018: 4.41; ניקוד דצמבר 2018: 4.37)
זירה זו מעריכה מגמות רלוונטיות חברתיות, פוליטיות ובדעת קהל בקרב ישראלים, פלסטינים ושחקנים בינלאומיים. זו הייתה הזירה הדינמית ביותר מכולם, עם סיכויים לתכנית שלום של ארה״ב המפנה לאט מקום להבנה ששחקן היסטורי קריטי זה התנתק מתפקיד הגישור המסורתי שלו לעבר עמדה גלויה, פרו-ישראלית, אנטי-פלסטינית. אובדן הקול האמריקאי בתהליך השלום רוכך רק ע״י אירופה שהמשיכה להשמיע את שלה. מדינות אירופאיות התעמתו עם ישראל (למשל, בסוגיית חאן אל-אחמר) ועם ארה״ב (באו״ם) בניסיון לשמר את פתרון שתי-המדינות.

אנו מעודדים אתכם להמשיך לעקוב אחרינו גם במהלך 2019.

הבחירות בישראל, תכנית שלום אמריקאית, והתפתחויות אחרות בלתי צפויות מבטיחות להפוך את 2019 לשנה מעניינת ביותר. בנוסף, נציג יכולות חדשות במדד שלנו.

מדד שתי המדינות הוא תוצר של יוזמת ז׳נבה - ארגון ישראלי-פלסטיני הפועל לקדם הסכם שלום ברוח פתרון שתי המדינות. המדד מופק ע״י קבוצה ישראלית-פלסטינית ומשקף פרספקטיבי ייחודית דו-צדדית.

חושבים שפספסנו משהו? שילחו לנו טיפים ומחשבות כאן.

פרסום זה הופק בתמיכתו הכספית של האיחוד האירופי. התכנים באחריותו הבלעדית של מערכת מדד שתי המדינות של 'יוזמת ז'נבה' (TSI) ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.