TSI201811HEB
נובמבר, בקצרה:

  • ישראל וחמאס מצאו עצמן על סף מלחמה בטרם שוקמה הפסקת אש שבירה.
  • ההסלמה בעזה הציתה משבר פוליטי בישראל והוכיחה את חוסר התוחלת של פעילות צבאית ואת הצורך במהלך מדיני.
  • ישראל נקטה בשורת צעדים חסרי תקדים שיעדיהם שינוי המציאות במזרח ירושלים.
  • בבחירות אמצע הקדנציה בארה״ב השיגו הדמוקרטים שליטה בבית הנבחרים; נרשמה תזוזה בעמדות חלק מחברי המפלגה בסוגייה הישראלית-פלסטינית.

מגמות אלה העלו את מדד שתי המדינות ב-1.9%. 
הדוח המלא מוצג להלן, וכולל תצוגה גרפית מפורטת של מגמות שנצפו מאז שהשקנו את המדד באפריל 2018.

כדי ללמוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד.
TSI-Separator-1

ישראל וחמאס מצאו עצמן על סף מלחמה באמצע נובמבר. מצרים והאו״ם סייעו לשקם הפסקת אש שבירה, גם בעזרת סיוע כלכלי שהעניקה קטאר. נעשים מאמצים לקדם הסכמים יציבים יותר, אך אי הוודאות גבוהה, מיוחד על רקע קריסתם הזמנית של שיחות גישור בין חמאס לאש״ף.

שלוש תובנות מרכזיות בעקבות אירועי נובמבר:

  • הן ישראל הן החמאס מעוניינות להימנע ממלחמה, כמעט בכל מחיר, וכבר קיים מתווה גישור הן במכניקה הדיפלומטית והן במהות. מאמצי הפסקת האש סוללים דרך אפשרית להפשרת הקיפאון בכל הנוגע להסלמה סביב עזה ולמצור המוטל עליה, אך יש לזכור שרגיעה ראשונית נוטה להפחית את המוטיבציה לחתור אל עבר יציבות ארוכת טווח. בסוף נובמבר שלושת הפרמטרים הנוגעים לביטחון של עזה – סיכויים למלחמה, התקפות פלסטיניות ופעולות צבאיות של צה״ל – מוסיפים לטפס לאיטם ל-5, 4, ו-4, בהתאמה. סיוע כספי קטארי מעלה את הפרמטר הכלכלי בעזה מ-1 ל-2. עם זאת, הכישלון לבסס הפסקת אש מתמשכת עלול להביא להידרדרות מהירה למלחמה.
  • חמאס הציגה תמונה של הצלחה: התנועה הצליחה לסכל מבצע סמוי של צה״ל, שיגרה מאות רקטות אל שטח ישראל, הפעילה בהצלחה טיל נגד טנקים וגרמה למהומה פוליטית בתוך ישראל. באשר לרשות הפלסטינית, הפועלת מרמאללה – היא מוצאת עצמה נאבקת בשורת שחקנים מבית ומפנים, כאשר היא אינה מסוגלת להשפיע על הדינמיקה בשטח. מאמציו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר לבסס אג׳נדה פרגמטית המעניקה לגיטימיות לעסקה עם ישראל מעלה את פרמטר מנהיגות החמאס מ-4 ל-5.
  • ישראל נתקלת פעם נוספת במגבלותיו של כוח צבאי ובצורך בפתרון מדיני – חלקי ככל שיהיה – לבעיית עזה. בעוד שאפילו מנהיגים באופוזיציה קראו תדיר לתגובה צבאית חריפה יותר, הציבור תופס את האסטרטגיה מול עזה כקיפאון, ״עוד מאותו דבר״, ואינו מרוצה מהסטטוס קוו. פרמטר דעת הקהל הישראלית מטפס בהתאמה מ-6 ל-7.

לסקירה מלאה של אירועי עזה, בקרו בעמוד הדוחות ההומניטריים המיוחדים באתר משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, וראו את הדוח המיוחד על שיקומה של הפסקת האש בעזה שחובר על ידי קבוצת המשבר הבינלאומית.

TSI-Separator-2

ההסלמה סביב עזה הציתה משבר פוליטי בישראל: שר הביטחון אביגדור ליברמן התפטר במחאה על האסטרטגיה של רה״מ נתניהו בעזה. בעקבות התפטרותו התגלע עימות חריף בין נתניהו לבין יו״ר הבית היהודי נפתלי בנט, שדרש את תיק הביטחון – עימות שהביא את ישראל אל סיפן של בחירות. נסיגתו של בנט מדרישותיו הותירה את הקואליציה בישראל על כנה, אך עם רוב דחוק של 61 ח״כים.

בעקבות פרישתו מהקואליציה של ליברמן ושל חמשת החברים הנוספים במפלגת ישראל ביתנו, מוצאת עצמה ממשלת נתניהו חלשה ופגיעה יותר. היא נדרשת להיאבק כדי להעביר חוקים ומשדרת חולשה, דבר המאיץ את תהליך הקדמת הבחירות. וכאשר אלה עומדות על הפרק, סביר כי נתניהו ירגיש שהוא צריך לשקם את תדמיתו הביטחונית שהתערערה בעקבות אירועי עזה. נכונותה ויכולתה של ממשלת ישראל לנקוט צעד משמעותי לכיוונו של עבאס – שהיו נמוכות מלכתחילה – התפוגגו עתה, ועמן גם פרמטר מהלכיה של ממשלת ישראל, היורד מ-2 ל-1. ממשל טראמפ, מצדו, מוסיף לדחות את פרסום תכנית השלום שלו ולמנוע מעורבות אירופית משמעותית.

201811BibiHEB
TSI-Separator-3

ישראל נוקטת בסדרת צעדים המתמקדים בנכסים במזרח ירושלים. משטרת ישראל עצרה פעמיים את מושל ירושלים מטעם הרש״פ. ייתכן שהדבר נעשה בתגובה למעצרו על ידי הרש״פ של פלסטיני-אמריקאי שהיה מעורב בעסקת נדל״ן ברובע המוסלמי בניגוד לחוקי הרש״פ. ישראל ממשיכה לסמן כמטרה את אונר״א ואת סוגיית הפליטים והוציאה אל הפועל הריסות בנייה בהיקפים גדולים במחנה הפליטים שועפאט. לבסוף, קידמה ישראל סדרה של החלטות משפטיות ותחיקתיות המכשירות את הקרקע להתרחבות משמעותית של התנחלות יהודיות ושל נוכחות ישראלית בלב השכונות הפלסטיניות במזרח העיר.

צעדים אלה מאיימים על התושבים הפלסטינים – בין היתר במה שעלול להתברר כנסיון לגרום להגירה מאסיבית של פלסטינים במזרח ירושלים ובגדה המערבית, הרחבה ביותר בהיקפה מאז 1967 – וכן לפגוע בשלמותו של אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בעולם. את הניתוח המלא ניתן לקרוא באתר של ירושלים דלמטה והוא מופיע גם בפרק הניתוח דלהלן. כתוצאה מכל אלה, נע הפרמטר המודד את הפקעת הקרקעות הפלסטיניות הפרטיות או את הלגליזציה של ההתנחלויות מ-4 ל-3.

TSI-Separator-4

בבחירות אמצע הקדנציה בארה״ב רכבה המפלגה הדמוקרטית על ״הגל הכחול״ וכבשה את בית הנבחרים, תוך שהיא מעבירה לפחות 39 מושבים נוספים לידיה וזוכה ברוב של 234 מתוך 435 המושבים. הרפובליקנים חיזקו את שליטתם בסנאט והם מחזיקים עכשיו ב-53 מבין 100 מושביו. 

לקונגרס האמריקאי שלוש דרכים עיקריות להשפיע על מדיניות ארצות הברית בנושא הישראלי-פלסטיני: הוא משחק תפקיד מרכזי בהקצאת כספים; באפשרותו לפקח על הרשות המבצעת; והוא יכול לפתח קשרים ישירים עם שחקנים אזוריים. עם זאת, כוחו של הקונגרס להשפיע באופן דרמטי על מדיניות המקדמת פתרון של שתי מדינות מוגבל. ככל שיתקרב מועד הבחירות לנשיאות בשנת 2020, צפויים מועמדים דמוקרטיים לעמוד בפני לחצי פעילים שיקראו להם להרחיק את עצמם ממדיניות הכיבוש של ישראל. דינמיקה זו מושפעת גם מן הדרך שבה מגויס כסף, בדגש על גיוס תרומות עממי. לראשונה מזה עשרות שנים, י/תצטרך כל מועמד/ת לנשיאות הדמוקרטית באשר הוא/היא לאזן את הלחץ שיופעל על ידי תורמים פרו-ישראלים מסורתיים בהתייחסות מוגברת לבסיס הפעילים. בעניין אחר, יהודים אמריקאים מצאו עצמם בעימות פתוח עם ההנהגה הישראלית בעקבות רצח של 11 יהודים בפיטסבורג על ידי לאומני לבן, לאחר שמנהיגים ישראלים הביעו תמיכה בטראמפ, הנאשם על ידי יהודים אמריקאים בכך שלא התנגד לכוחות גזעניים וקסנופוביים, ואולי אף תמך בהם. התפתחויות אלה מעלות את פרמטר ארצות הברית מ-2 ל-3.

תוצאות בחירות אמצע הקדנציה בבית הנבחרים האמריקאי (מפה: ניו יורק טיימס
201811Midterm
TSI-Separator-5
מגמות מדד שתי המדינות: המדד הכללי וארבעת הזירות
TSI201811DataHEB
TSI-Separator-4
התפתחויות נוספות בחודש שעבר: הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) מתעתדת לפטר יותר ממחצית עובדיה בגדה המערבית ובעזה בשבועות הקרובים, מתוך כוונה לסגור את כל מתקניה עד לשנה הבאה; אלפי חברי פתח מתנגדי עבאס קיימו עצרת בעזה; נשיא רפובליקת צ'אד ביקר בישראל ואמר כי הסיכויים לקשרים מחודשים בין המדינות לא יעלים את הבעיה הפלסטינית; בתגובה להחלטת אייר בי אנד בי להסיר מאתרה דירות להשכרה בהתנחלויות, דחקה ישראל בארצות הברית לנקוט צעדים נגד החברה; הסנאט האירי אישר שלב נוסף בחקיקה להחרמת מוצרים מהתנחלויות; מזכ"ל האום אנטוניו גוטרס קרא למנהיגים ישראלים ופלסטינים להכיר בפתרון שתי המדינות על פי קווי 1967; שרת המשפטים איילת שקד קראה לסיפוח שטח C והציעה הקמת קונפדרציה בין חלקים מהגדה המערבית, ירדן ועזה; ערב הסעודית העבירה 60 מיליון דולר לרשות הפלסטינית והתחייבה להעביר לאונר"א סיוע בסך 50 מיליון דולר; משלחת שגרירים של רצון טוב מטעם החמאס יצאה להיוועד עם מחוקקים בשבע מדינות; ומצרים דחתה ביקור מתוכנן של שר החוץ של ברזיל בעקבות הבטחתו של נשיאה הנבחר של המדינה להעתיק את שגרירותה בישראל לירושלים.

מקורות מומלצים למידע נוסף:

  • התמיכה הפיננסית האמריקאית בפלסטינים: עדכון (אנגלית) של מרכז המחקר של הקונגרס.
  • הרחבת התנחלויות: דו״ח התנחלויות של הקרן לשלום במזרח התיכון (אנגלית) ושל שלום עכשיו (עברית)
  • דוחות הומניטריים, כולל נתוני נפגעים: הירחון ההומנטירי מטעם משרד האו״ם לתיאום העניינים הומניטריים (עברית)
  • להתפתחויות בחקיקה האמריקאית: סיכומי החקיקה האמריקאית של הקרן לשלום במזרח התיכון (אנגלית)
ניתוח
דפוס של התפתחויות חדשות ומטרידות
מאת ירושלים דלמטה (לקריאת הניתוח המקורי המלא באנגלית, וניתוחים נוספים, בקרו באתר האינטרנט של ירושלים דלמטה)

סגירת הקונסוליה האמריקאית בירושלים והכפפתה לשגרירות ישראל מצטרפת לסדרת אירועים שיזם ממשל טראמפ, שלהם לייטמוטיב משותף ברור כשמש. העברת השגרירות עצמה, ההכרה בירושלים כבירת ישראל, סגירת הנציגות הדיפלומטית הפלסטינית בוושינגטון, משיכת המימון מבתי חולים במזרח ירושלים – כל אלה מעבירים מסר הנשמע באופן חזק וברור על ידי הפלסטינים, הישראלים והקהילה הבינלאומית: הישראלים נחשבים. הפלסטינים נחשבים הרבה פחות. ההכרה בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית המוטמעת בהסכמי אוסלו הפכה אות מתה, ותהליך אוסלו מת עִמה. למי שמצפה בשקיקה ל-׳עסקת המאה׳, זוהי תזכורת לכך שאפילו מראית העין של תיווך הוגן וחסר פניות כבר אינה קיימת.

סלילת הדרך להרחבת מובלעות יהודיות בשכונות הפלסטיניות
אמצע נובמבר הצטיין גם בסדרה של החלטות משפטיות ושל חקיקה – המתוארות בקצרה להלן – שהשלכותיהן נרחבות, שכן הן מכשירות את הקרקע להרחבה משמעותית של מפעל ההתנחלות היהודית ולנוכחות הישראלית בליבן של שכונות פלסטיניות (כדי להבין באופן מלא את השלכותיהן של ההתפתחויות האלה, דרושה בדיקה מעמיקה יותר שתוצג בקרוב ע״י ירושלים דלמטה).

תיקון לחוק הסולל את הדרך להרחבה חוקית של מובלעת בליבו של סילוואן
הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הנצחה (תיקון מס׳ 17) הועברה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת ב-19 בנובמבר... הצעה זו נוסחה במיוחד כדי לאפשר למתנחלים בסילוואן (בהובלת עמותת אלע״ד) להרחיב את נוכחותם בתוך סילוואן על ידי עקיפת ההגבלות המוטלות על בנייה עירונית בשטח גן לאומי (ראו
נוסח הצעת החוק)... חקיקה זו, אשר הוראותיה הותאמו לשאיפות מתנחלי סילוואן, תאפשר להם לשנות באופן קיצוני את אופייה של סילוואן ע״י בנייה בקנה מידה גדול שטרם נצפה באף שטח אחר שהוקצה על ידי ישראל כפארק לאומי או ארכיאולוגי. בנייה זו היא חלק בלתי נפרד מהשתלטות ההתנחלות על המרחב הציבורי – השתלטות המציבה איומים חסרי תקדים הן על התושבים הפלסטינים הן על שלמות אחד האתרים החשובים ביותר בעולם.

בית המשפט העליון אישר את פינויים של 700 פלסטינים מבטן אל-הווא
ב-22 בנובמבר 2018 דחה בג״ץ את עתירתם של תושבי השכונה הפלסטינית בטן אל-הווא (סילוואן). התושבים נמצאים בסכנת עקירה על ידי עמותת המתנחלים עטרת כהנים, הטוענת לבעלות על נכסיהם של 700 פלסטינים החיים באזור זה... אם תיושם העקירה, תהיה זו העתקת האוכלוסייה ההמונית הגדולה ביותר של פלסטינים במזרח ירושלים ובגדה המערבית מאז 1967. החלטת בית המשפט התקבלה על אף שפרקליט המדינה – פקיד בכיר במשרד המשפטים – הכיר, בדיון שהתקיים בחודש יוני האחרון, בכך שהעברת הזכויות בקרקע מהאפוטרופוס הכללי לידי עטרת כהנים בשנת 2002 הייתה פגומה... עם החלטה זו הסיר בית המשפט העליון את אחד המכשולים האחרונים שעמדו בפני מאבקם המשפטי של המתנחלים כדי לפנות את המשפחות האלה ולהרחיב את אחיזתם בבטן אל-הווא/סילוואן. לפני שימשיכו בעקירת התושבים הפלסטינים, ביקש בית המשפט מעמותת המתנחלים להבהיר בפני ערכאה משפטית נמוכה יותר את ייעוד הקרקע המקורי, דבר שעלול להשפיע על זכות הבעלות של נאמני העמותה.

בית המשפט העליון אישר את פינויים של כ-40 תושבים פלסטינים משייח׳ ג׳ראח
זהו מקרה נוסף המדגים את האסימטריה המשפטית המובנית בחוק הישראלי: מחד גיסא, מאפשר החוק ליהודים לפנות תושבים פלסטינים מנכסיהם במזרח ירושלים, בהתבסס על טענות לבעלות שקודמת למלחמת העצמאות (1948-49), ואף תומך בהם. מאידך גיסא, על פי אותו בסיס (באמצעות חוק נכסי נפקדים), הוא אוסר במפורש על אותם תושבים פלסטינים להשיב אליהם את נכסיהם שבתוך שטח ישראל. הפלסטינים במקרה הזה הם בני משפחת סבאג המתגוררים בשייח׳ ג׳ראח מאז 1956. פינויים נדרש על ידי חברת ״נחלת שמעון״ שבראשה עומד פעיל התנחלויות הטוען לבעלות על הקרקע. עתירתה של משפחת סבאג הנאבקת בפינוי נדחתה על בסיס התיישנות (לפרטים/קישורים נוספים, ראו כאן). למקרה זה צפויות להיות השלכות על מאמצי פינוי אחרים שעומדים ותלויים נגד משפחות אחרות בשייח׳ ג׳ראח. כתוצאה מכך, מעמיד פסק הדין בסכנה לא רק את הצדדים בתביעה זו, אלא גם עשרות משפחות פלסטיניות אחרות העומדות בפני הליכי פינוי.

הריסות המוניות במחנה הפליטים שועפאט
ב-21 בנובמבר המשיכה עיריית ירושלים, בגיבוי משטרת ישראל, בהריסת 21 חנויות במחנה הפליטים שועפאט, בטענה כי נבנו ללא היתרים (שאותם אי אפשר להשיג בכל מקרה). לבעלי החנויות ניתנה התראה של 12 שעות בלבד בטרם החלה ההריסה. זה המקרה הראשון שבו רשויות ישראליות בירושלים הורסות מבנים הנמצאים מעבר לגדר ההפרדה; מדובר בפעולה נדירה ביותר ומספר המבנים שנהרסו הפעם חסר תקדים. יש לציין שכאשר הרחיבה ישראל את תחומה של ירושלים ב-1967, הפך מחנה הפליטים שועפאט לחלק מהעיר. אולם, מאז ישראל כמעט שלא סיפקה למחנה שירותים עירוניים, והשירותים הבסיסיים שהיו בכל זאת סופקו על ידי אונר״א. את הריסות המבנים האלה, שהן חסרות תקדים בהיקפן מאז 1967, ניתן להבין רק בהקשרן של המתקפה המתמשכת על אונר״א ושל המדיניות הישראלית נגד פלסטינים במזרח ירושלים, שמידת תקיפותה הולכת וגוברת.

מדד שתי המדינות הוא תוצר של יוזמת ז׳נבה - ארגון ישראלי-פלסטיני הפועל לקדם הסכם שלום ברוח פתרון שתי המדינות. המדד מופק ע״י קבוצה ישראלית-פלסטינית ומשקף פרספקטיבי ייחודית דו-צדדית.
חושבים שפספסנו משהו? שילחו לנו טיפים ומחשבות כאן.
Footerlogos
פרסום זה הופק בתמיכתו הכספית של האיחוד האירופי. התכנים באחריותו הבלעדית של מערכת מדד שתי המדינות של 'יוזמת ז'נבה' (TSI) ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.
פרסומת
הודעה זו נשלחה ע"י מדד שתי המדינות, יוזמת ז'נבה (ח.ל חינוך לשלום) ז'בוטינסקי 33, בניין התאומים 1 רמת גן, 5251108, .
הנך רשאי, בכל עת, להודיע על סירובך לקבל דברי פרסומת, ללא תשלום, ע"י שליחת הודעת סירוב לכתובת TSI@genevainitiative.org
או ע"י לחיצה על הקישור להסרה המופיע בתחתית ההודעה.

להסרה מרשימת התפוצה אנא לחץ/י כאן

To unsubscribe click here

Powered by Publicators