TSI201808HEB
עויינות אמריקאית, מאמצי תיווך בעזה, גל אישורי בניה בהתנחלויות ועוד: להלן הסיבות לכך שמדד שתי המדינות (TSI) ירד בחודש אוגוסט ב-2.1%.
כדי ללמוד על מדד שתי המדינות, המופק על ידי יוזמת ז׳נבה, אנא בקרו באתר המדד ובעמוד המתודולוגיה.
TSI-Separator-1
במהלך אוגוסט נרשמו מספר הצהרות והחלטות מדיניות של גורמי ממשל אמריקאים, חלקן סותרות זו את זו. ב-31 בחודש הודיעה מחלקת המדינה על הפסקת המימון לאונר״א, ארגון הסיוע לפליטים פלסטינים, כשקדמו להכרזה זו דברי השגרירה באו"ם על הצורך ״להוריד מהשולחן״ את שאלת זכות השיבה של פליטים לישראל. הנשיא טראמפ אמר ב-21 באוגוסט שישראל ״תצטרך לשלם מחיר גבוה יותר במו״מ כיון שהם זכו בהכרה האמריקאית בירושלים״ ושהפלסטינים ״יקבלו משהו טוב מאד, כי יגיע תורם״. כן דווח שהנשיא אמר למלך ירדן במהלך פגישתם בחודש יולי שאם ישראל לא תשכיל להיפרד מהפלסטינים יעמוד בראשה ראש ממשלה ערבי. השגריר פרידמן אמר לח״כים ישראלים כי אינו רואה סיבה לפנות התנחלויות במסגרת הסכם שלום עתידי והוסיף שהסכסוך ירד בסדר העדיפויות של הממשל. אמירה זו מתכתבת עם הצהרת רה״מ נתניהו על פיה ״אין דחיפות״ בהצגת תכנית שלום אמריקאית.

לאחר השינוי היסודי במדיניות ארה״ב בסוגיית ירושלים, הממשל גם מנסה לשנות את השיח בנושא הפליטים כשהוא מפסיק את מימון אונר״א למרות אזהרת גורמי ביטחון ישראלים מהשלכות צעד כזה על אי היציבות באזור, הרווחים הפוטנציאלים לחמאס והפגיעה הכללית באינטרסים הישראלים. יחסה של ארה״ב לסוגיות הליבה הרגישות ביותר משנה את פרמטר ארה״ב מ-3 ל-2 ואת מעורבות צד שלישי מ-6 ל-4. בשל ההשפעה הצפויה של צעד זה על העמדה הפלסטינים בסוגיית הפליטים, כל מרכיבי נושא זה יורדים בנקודה אחת: אחריות מ-5 ל-4, זכויות פליטים מ-6 ל-5, מקום מגורי הקבע מ-6 ל-5 ופיצויים מ-4 ל-3.
UNRWAHEB
TSI-Separator-2
ארה״ב אף קיצצה במהלך החודש ב-200 מיליון דולר את הסיוע לפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, תקציב שאושר עקרונית והוקפא בחודשים האחרונים. סיוע זה, המיועד לפרוייקטים הומניטאריים, ולכאלה בתחומי הדמוקרטיה, התשתיות, החינוך והמפגשים עם ישראלים, מועבר דרך סוכנות הסיוע הממשלתית (USAID) ומניעתו תפגע גם בארגון עצמו. הפלסטינים כינו את הקיצוצים ״שימוש בסחיטה זולה ככלי פוליטי״.

הקיצוצים האמריקאים יפגעו ככל הנראה במרקם החיים בגדה וברצועה, אך ההשלכות הפוליטיות והמדיניות עדיין לא לגמרי ברורות. לפיכך, בינתיים, הפרמטרים של המשילות נותרים בעינם בגדה המערבית (4) וברצועת עזה (2) אך בהחלט ניתן לצפות שינוי בהם כאשר החלטות הממשל יקבלו ביטוי בשטח.
TSI-Separator-3
לאחר שבמהלך יולי עמדנו על סיפה של מלחמה בעזה, חודש אוגוסט אופיין בשקט יחסי כשמקביל נמשכים ניסיונות האו"ם ומצרים להשיג הסדרה. מאמצים אלה טרם בשלו לכדי הסכם. שורה של גורמים מקשים על הסגת הסכם כזה, בהם סירובו של הנשיא עבאס לתרום לכל הסכם שייטיב עם החמאס. (גורמים אחרים להעדר הכם כוללים את הקשיים הכרוכים בהסכם פיוס פנים פלסטיני, מדיניות הסגר הישראלית, גורל הישראלים המוחזקים ברצועה ושחרור אסירים פלסטינים הכלואים בישראל.)

כדי שהפסקת אש תהיה יציבה ובת קיימא וכדי למנוע החרפה במשבר ההומניטארי, הצעות ההסדרה כוללות שלושה מרכיבים הקשורים זה בזה: (א) תכנית שיקום משמעותית היכולה להתממש כשהמדינות התורמות
המסרבות לשתף פעולה עם החמאס יראו את (ב) חזרת השליטה של הרש״פ על ניהול עזה, וישתכנעו שהושג (ג) הסכם הפסקת אש ומנגנון ליישומו שיבטיחו כי  השקעותיהן לא יירדו לטמיון במלחמה קרובה.
בהיעדר הסכם, נראה ששני המתווכים העיקריים (מצרים והאו"ם) ולצידם קטאר מסרבים בשלב זה להתפשר על היעד ארוך הטווח ולהסתפק בהבנות צנועות על הפסקת אש. הם מכירים בכך שללא מעורבות הרש״פ ותכנית שיקום משמעותית, סיכויי הפסקת האש להחזיק מעמד הם נמוכים. עם זאת, הרגיעה בשטח מקדמת את כל הפרמטרים של עזה
סיכויים למלחמה, התקפות פלסטיניות ופעולות צבאיות ישראליות מ-3 ל-4. למרות המכשולים הניצבים בדרך להשגת הסכם הסדרה, הרי קיומו של הסכם כזה יפגע ככל הנראה בקידום פתרון שתי המדינות: הלגיטימציה לחמאס תגבר, הפיצול בין הגדה המערבית לרצועה יעמיק ומדיניות אי האלימות של אש״ף תקבל מכה נוספת לאור ההישגים הצפויים של החמאס.
LibermanCeasefire
TSI-Separator-4
ממשלת ישראל קידמה תכנית בניה לכ-2000 יחידות בניה בהתנחלויות, לרבות באזורים רגישים בגדה ובמזרח ירושלים. האיחוד האירופי גינה את ההחלטה, אשר התקבלה סמוך לאחר פרסום כתבה נרחבת בגיליון סוף השבוע של ״הארץ״ שטענה כי מפעל ההתנחלויות נכשל כשלון חרוץ. הכתבה תיארה כיצד די בפינוי פחות מ-10,000 משפחות מהתנחלויות מבודדות כדי לאפשר את חלוקת הארץ. הכתבה אף פירטה כמה מהתכניות המתנגדות לחלוקת הארץ ותיארה את חוסר המעשיות שלהן ואת היעדר יכולתן להתמודד עם צרכיהם של כמעט 3 מיליון פלסטינים המתגוררים בגדה המערבית.

למרות מספר כשלים בניתוח המציאות בשטחים, מסקנת הכתבה נכונה: הרוב הגדול של המתנחלים (75%) מתגוררים בסמוך לקו הירוק (קווי 67), באזורים המיועדים לחילופי שטחים (ראו, למשל, את מודל פתרון הגבולות של יוזמת ז'נבה). במילים אחרות: המתנחלים לא הצליחו לשנות משמעותית את התמונה הדמוגרפית באזורים המיועדים להרכיב את המדינה הפלסטינית. כל עוד תומכי הסיפוח כושלים בניסיונם להציג תכנית מעשית שלא מתעלמת מהעם הפלסטיני, פתרון שתי המדינות נותר חי ובועט.
במקביל, סקר דעת קהל מקיף שפורסם באוגוסט מראה ירידה בתמיכת הציבור בתפיסת שתי המדינות. עם זאת, הסקר מחזק בבירור את המגמה בשנים האחרונות לפיה התמיכה גוברת כשמפרטים את תכני החבילה ואת עיקרי הסעיפים המרכיבים את הסכם שתי המדינות. ממצאים אלה משקפים לכאורה סתירה פנימית, אך למעשה מראים שברמה התפיסתית הציבור קשוב לסקפטיות של מנהיגיו ולהיעדר התקדמות מדינית, אך בה בעת מבין שפתרון שתי המדינות הינו היחיד המעשי ותמיכתו בפרמטרים ריאליים של פתרון כזה רק גברה בשנה האחרונה (ראו ניתוח הסקר במאמר מטה). פרמטר הציבור הישראלי נותר בעינו - 5.
TSI-Separator-5
התפתחויות נוספות בחודש שעבר: ישראל פתחה מרכז מורשת בסילואן דווקא כשהמתיחות סביב הר הבית גוברת לקראת חגי תשרי; אבו מאזן נקט צעדים ארגוניים בתוך אש"ף וחיזק שם את שליטתו; קולומביה הכירה בפלסטין כמדינה; ישראל סיפקה יותר מ-10 טון דברי דואר לפלסטינים לאחר עיכוב של כעשור; נשיאת צ'ילה לשעבר, מישל בצ׳לט, תומכת מוצהרת ופעילה של פתרון שתי המדינות, מונתה לשמש כנציבת זכויות האדם החדשה באו"ם.
מיוחד למדד שתי המדינות
יש רק פתרון אחד: שתי מדינות
מאת נעם רבינוביץ׳, מנהלת קשרי החוץ של יוזמת ז׳נבה (ישראל)
ראשית, החדשות הרעות: תמיכה בפתרון שתי המדינות בירידה. נסו להיראות מופתעים.

סקר שפורסם לפני שבועיים על ידי מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום והמרכז הפלסטיני למדיניות ומחקר ברמאללה (
תקציר, ממצאים מלאים) מראה כי התמיכה בפתרון שתי המדינות ירדה ל-43 אחוז בצד הפלסטיני ו-49 אחוז בצד הישראלי. רק 47.5 אחוז מקרב הציבור הישראלי מאמינים שפתרון שתי המדינות עדיין אפשרי, בעוד שבקרב הציבור הפלסטיני, רק 39 אחוז מאמינים בכך.

מי היה מעלה על דעתו שקיפאון מדיני מוחלט והיעדרות כל יוזמה לחידוש המשא ומתן, ראש ממשלה ישראלי שמבטיח ששום מדינה פלסטינית לא תקום במשמרת שלו, וקרע הולך ומעמיק בקרב ההנהגה הפלסטינית ידכאו את התמיכה בפתרון שתי המדינות?

ראינו בעבר איך בהיעדר כל יוזמה מדינית או התקדמות לקראת הסכם שלום, התמיכה והאמונה בהיתכנות של פתרון שתי המדינות נופלת. אם ישראלים ופלסטינים שומעים שוב ושוב שהסכם שלום אינו אפשרי, מה יהיה הטעם בלתמוך בו?

ובנימה זו, הלאה אל החדשות הטובות. הסקר מעלה מספר תובנות שניתן למצוא מעודדות –
אם מנסים (אלה מאתנו שתומכים בשלום צריכים לעבוד קצת קשה יותר בימים אלה כדי להישאר חיוביים).

קריאה קרובה של נתוני הסקר מצביעה על טרנדים חיוביים:


  • למרות שהתמיכה הכוללת בהסכם שלום הינו די נמוך בקרב ישראלים (46 אחוז), ובעיקר בקרב ישראלים יהודים (39 אחוז), הטרנד במהלך השנה האחרונה הוא דווקא חיובי. מאז יוני 2017, ישראלים הגבירו את תמיכתם בתכנית שלום מקיפה בחמישה אחוזים, בעוד שישראלים יהודים הגבירו את תמיכתם בשבעה אחוזים.

  • תכנית שלום ״משופרת״ המכילה שלושה סעיפים חדשים שלא נכללו בסקרי עבר כחלק אינטגרלי מההסכם, העלו את אחוזי התמיכה: 53 אחוז מהישראלים תמכו בתכנית ה״משופרת״ (עלייה של 7 נקודות לעומת תכנית השלום הרגילה שנבחנה במקביל), כמו גם 42 אחוז מהפלסטינים (עלייה של 5 נקודות). הסעיפים החדשים הינם: אופיין הדמוקרטי של שתי המדינות, עיגון ההסכם הד-צדדי במסגרת אזורית כמו יוזמת השלום הערבית, וערבויות של ארצות הברית ומדינות ערב למימוש מלא של ההסכם.

באופן כללי, פתרון שתי המדינות נשאר הפתרון המועדף ביותר. היו לנו עשורים למצוא פתרון אחר, ולמרות שפתרון שתי המדינות אינו מושלם (שום דבר אינו מושלם), הוא עודנו האפשרות הכי ריאליסטית, הוגנת וכמובן – בעלת ההיתכנות הגבוהה ביותר.

עובדה זו אינה נעלמת מעיני הציבור הישראלי והפלסטיני. כאשר הוצגו בפני הנשאלים בסקר שלוש אלטרנטיבות לפתרון שתי המדינות (מדינה אחת עם שוויון זכויות מלא, מדינה אחת ללא זכויות מלאות לפלסטינים, וגירוש או "טרנספר") – רוב גדול הביע תמיכה בפתרון שתי המדינות, אשר נשאר האופציה המועדפת על ידי רוב בשני הצדדים.

התמיכה בפתרון שתי המדינות תלויה בהתקדמות בשטח וקשורה קשר ישיר לביטחון, או לחילופין – לחוסר ביטחון, שהפתרון עדיין אפשרי.

לא דרוש הרבה כדי לחדש את אמונתם של אנשים בהיתכנות פתרון שתי המדינות. זמן קצר לאחר בחירתו לנשיאות של ברק אובמה ב-2008, הוא הביע את תמיכתו בפתרון שתי המדינות ואת כוונתו לקדם אותו. סקרים שבוצעו לאחר שנאמרו הדברים הראו שהצהרה זו לבדה, ללא כל תכנית מפורטת או לוח זמנים, הובילה לקפיצה באמונה שפתרון שתי המדינות הוא אפשרי ואף מעבר לפינה, בקרב הציבור הישראלי והפלסטיני כאחד.

הירידה בתמיכה אינה אידאולוגית, אלא נסיבתית. במידה רבה, היא תוצאה של הקושי לדמיין מציאות אחרת, מציאות בה הושג הסכם שלום ופירותיו מורגשים. זו תוצאה של קיפאון מדיני ממושך והספדים חוזרים ונשנים לפתרון שתי המדינות. השיתוק הנוכחי הוא הרסני לתמיכה בפתרון שתי המדינות, אבל מאמצים מחודשים לקידום הסכם שלום, או אפילו הבעת מחויבות לקידום השלום מצד הישראלים, הפלסטינים ומנהיגי העולם, יכולה להביא להתחזקות.

לבסוף, חשוב לציין, התפיסה של שני הצדדים אחד את השני היא משמעותית לעידוד או דיכוי התמיכה. קרוב ל-53 אחוז מהפלסטינים חושבים שרוב הישראלים מתנגדים לפתרון שתי המדינות, בעוד ש-60 אחוז מהישראלים מאמינים שרוב הפלסטינים מתנגדים לו. במילים אחרות, רוב בשני הצדדים מאמין שרוב בצד השני מתנגד לפתרון שתי המדינות, בעוד שלא כך פני הדברים.

זה מעיד על רמת הדיסאינפורמציה וחוסר ההבנה בין הציבור הישראלי והפלסטיני, תוצאה של הפרדה וחוסר אינטראקציה הולכים ומתמשכים בין ישראלים לפלסטינים - מציאות שיוזמת ז'נבה עובדת מיד יום ביומו בכדי לשנות אותה.

על רקע הדיווחים שממשל טראמפ עובד על תכנית שלום, נראה שההנהגה הפוליטית בשני צדדי הסכסוך מפחדת ממשא ומתן יותר מהאנשים אותם היא מתיימרת להנהיג. רוב הישראלים והפלסטינים לא מפחדים משלום. הם קטני אמונה ומתוסכלים, אבל נשארים מפוכחים בהערכה שלהם את המציאות, כמו גם פתרונות אחרים שנזרקים לאוויר. הם מכירים בכך שפתרון שתי המדינות הוא החלופה הפרקטית היחידה.

המנהיגות בשני הצדדים חייבת להם תקווה. בהיעדרה של התקדמות מדינית, ללא יוזמות שלום או משא ומתן, הירידה בתמיכה תמשיך, הייאוש יכה שורש ואתו – אלימות. כאשר האבק ישקע, נמצא את עצמנו שוב בדיוק איפה שהתחלנו, עובדים לקראת פתרון שתי המדינות, הפתרון האפשרי היחידי.
מדד שתי המדינות הוא תוצר של יוזמת ז׳נבה - ארגון ישראלי-פלסטיני הפועל לקדם הסכם שלום ברוח פתרון שתי המדינות. המדד מופק ע״י קבוצה ישראלית-פלסטינית ומשקף פרספקטיבי ייחודית דו-צדדית.
חושבים שפספסנו משהו? שילחו לנו טיפים ומחשבות כאן.
Footerlogos
פרסום זה הופק בתמיכתו הכספית של האיחוד האירופי. התכנים באחריותו הבלעדית של מערכת מדד שתי המדינות של 'יוזמת ז'נבה' (TSI) ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.
פרסומת
הודעה זו נשלחה ע"י מדד שתי המדינות, יוזמת ז'נבה (ח.ל חינוך לשלום) ז'בוטינסקי 33, בניין התאומים 1 רמת גן, 5251108, .
הנך רשאי, בכל עת, להודיע על סירובך לקבל דברי פרסומת, ללא תשלום, ע"י שליחת הודעת סירוב לכתובת TSI@genevainitiative.org
או ע"י לחיצה על הקישור להסרה המופיע בתחתית ההודעה.

להסרה מרשימת התפוצה אנא לחץ/י כאן

To unsubscribe click here

Powered by Publicators