TSI201807HEB
המתח גואה בהר הבית בירושלים, רגיעה (זמנית?) בעזה (ראו ניתוח מיוחד לגליון זה), היוזמה האמריקאית נתקלת בקשיים, כמו גם הסיוע הכספי של ארה"ב לפלסטינים, חוקים בעייתיים מתקבלים בכנסת, ועוד: הנה הניתוח שמסביר מדוע מדד שתי המדינות ירד ביולי ב-2.9%.
כדי ללמוד על מדד שתי המדינות, המופק על ידי יוזמת ז׳נבה, אנא קראו את מכתב ההסבר שלנו ובקרו בעמוד המתודולוגיה. בנוסף, בקרו בעמוד הלוג שלנו, שם תוכלו למצוא את הרשימה המלאה של ההתפתחויות במדד.
TSI-Separator-1
המתח באגן הקדוש בירושלים עלה במהלך יולי. רה״מ בנימין נתניהו אישר ביקורי חברי כנסת בהר ומספר המבקרים היהודים הגיע לשיא של 1,400 איש במהלך החודש, שכלל את ט׳ באב. ירדן גינתה תפילות במקום של מספר מבקרים יהודים, שחלקם נלקחו לחקירת משטרה (התפילה היהודית אסורה במקום). לאורך יולי אירעו מספר התנגשויות בין מתפללים פלסטינים לכוחות משטרה ישראליים, אשר הגיעו לשיאן בסוף השבוע האחרון. בנפרד, מועצת המופתים הטילה איסור הילכתי על המוסלמים בירושלים להשתתף בבחירות המוניציפאליות הקרבות. כדאי גם לציין שסלע השוקל 100 קילו נפל מהכותל המערבי, מבלי לפגוע ביציבות המבנה אך הדבר עורר תהיות לגבי הצורך בפיקוח, ואולי שיפוץ.

אירועי יולי הוסיפו למתיחות בסוף ליוני לאחר ש
ישראל פתחה תחנת משטרה בסמוך לאתר ארכיאולוגי המצוי קרוב למסגד אל אקצא. לאחר פגישה בין נתניהו למלך ירדן עבדאללה הסירה ישראל את התחנה. ראוי גם לציין בהקשר הזה את החגים המוסלמיים הצפויים במחצית השניה של אוגוסט העלולים להגביר את המתח במקום.  לפיכך, פרמטר המקומות הקדושים מותאם מ-6 ל-5.
1TempleMountHEB
TSI-Separator-2
מלחמה בעזה היתה ״במרחק דקות״ מלפרוץ, כך דיווח שליח האו״ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב למועצת הביטחון. הפעילות שלו ושל מצרים ב-21 ביולי מנעה ברגע האחרון את התפרצותו של מעגל אלימות נרחב והביאה את ישראל וחמאס להספיק את ההסלמה ולסכם על הפסקת אש, גם אם שבירה. אירועי האלימות בעזה גבו את חייהם של 21 פלסטינים וחייל ישראלי אחד כשמאות נפצעו, רובם הגדול פלסטינים. גם בגדה המערבית אירעו מספר תקריות, כשמפיגוע דקירה נהרג ישראלי אחד ו-3 נפצעו, בעוד שבמהלך האירועים נהרגו 3 פלסטינים ו-93 נפצעו.

בעוד המאמץ לייצב את המצב בעזה – לרבות הפסקת אש בת קיימא ופיוס פלסטיני פנימי – עדיין לא מניב פרי והסטטוס קוו נמשך, קטגוריית עזה לא משתנה ונותרת בערך של 2.41.
1MladenovHEB
TSI-Separator-3
היוזמה האמריקאית נראית כרגע במבוי סתום. למרות אופטימיות שאפיינה את תחילת התהליך, שליחי הממשל לא קיבלו את תמיכת נהיגי מדינות ערב לתכנית השלום שלהם. לפיכך, הם הפנו את עיקר המאמץ לסוגיית עזה אך גם שם הם מתקשים למלא תפקיד מרכזי שכן גם הרשות וגם החמאס לא רואים בהם בני שיח (בניגוד לשליח האו״ם). עם זאת, הבית הלבן ממשיך להדגיש שתכניתם המפורטת תוצג במועד המתאים ותכלול חבילה כלכלית רחבה אותה יצטרכו הפלסטינים לשקול ברצינות.

בעזה, ארה״ב ממלאת בעיקר את תפקיד הצופה המעורב, נוכח היחסים המוגבלים עם הרש"פ והיעדר היחסים עם החמאס. ארה״"ב זקפה לזכותה הצעת תיקון להחלטה בעצרת הכללית של האו״ם שהאשימה את חמאס באחריות לאירועים, בנוסף להאשמת ישראל שנכללה בנוסח המקורי. אך במקביל ללהטוטנות דיפלומטית, אין ספק כי נסיגת ישראל ב-2005 משטחי רצועת עזה עד לקווי 1967 מזכה את ישראל ביתר תשומת לב מהקהילה הבינלאומית לדאגותיה הביטחוניות. במקביל, ארה״ב קיבלה כתף קרה מבירות ערביות שם הובעה התנגדות לכל תכנית שתחצה קווים אדומים פלסטינים, במיוחד בסוגיות ירושלים והפליטים. פרמטר ארה״ב לפיכך משתנה מ-5 מאוזן ל-3 לא יעיל. עם זאת, פרמטר המעורבות של צדדים שלישיים נותר יציב ב-6, כיון שמול הכישלון האמריקאי ניצב התפקיד הגובר של האו״ם: השליח מלאדנוב קנה לעצמו מעמד רלוונטי מול כל הגורמים בזירה ונתפס כשחקן מאוזן, קשוב ונחוש.
TSI-Separator-4
הסיוע האמריקאי לפלסטינים עדיין מוקפא וגורלו מותנה בסיום ״הבדיקה״ של הממשל. הסיוע המוקפא כולל עזרה ישירה לרש״פ, תמיכה באונר״א, במיזמים הומניטאריים ובתחום הפיתוח, ופרוייקטים של החברה האזרחית, בעיקר באמצעות סוכנות הסיוע USAID.

קשה עדיין לצפות את כל ההשלכות של ההקפאה, אבל מספר פרוייקטים בגדה המערבית תקועים וכמה ארגונים כבר נאלצו לבצע קיצוצים משמעותיים, התפתחות המשנה את מדד החברה האזרחית הפלסטינית מ-6 ל-5. במקביל, בעקבות קיצוץ המימון של אונר״א, האפשרות ש-270,000 ילדים המתגוררים ברצועת עזה לא יוכלו ללכת לבית הספר בפתיחת שנת הלימודים אילצה את ממשל טראמפ לחפש אחר אלטרנטיבות אחרות. קיצוץ זה גם מוביל לגל פיטורין במשרדי הארגון ברצועה ויגדיל את מימדי האבטלה. לפיכך, פרמטר המשילות בגדה יורד מ-5 ל-4 ובעזה מ-3 ל-2.
1UNWRA
TSI-Separator-2
הכנסת הצביעה בעד חוק הלאום, המדגיש את היות ישראל מדינת הלאום של העם היהודי אך נמנע מלציין עקרונות כמו שוויון או דמוקרטיה. החוק מגדיר את ירושלים "השלמה והמאוחדת" כבירת ישראל ומציין שלעם היהודי זכות בלעדית להגדרה עצמית בישראל, ומפחית ממעמדה של השפה הערבית. הכנסת אף קיבלה חוק המגביל גישת פלסטינים לבג"ץ, אשר היווה לאורך שנים מפתח לשמירת זכויותיהם, ומפנה אותם להליך בירוקרטי סבוך בבתי משפט מנהליים.

חוק הלאום נתקל בביקורת קשה בתוך ישראל (לרבות מבני העדה הדרוזית), מגורמים מרכזיים בקהילה היהודית בצפון אמריקה, מהקהילה הבינלאומית ומהעולם הערבי. מנהיגים פלסטינים דחו את החוק מכל וכל ובחברה הפלסטינית נשמעו קולות חריפים נגדו ונגד המשמעות הנובעת ממנו. לפיכך פרמטר דעת הקהל הפלסטינית יורד מ-4 ל-3. ראש הממשלה נתניהו מנסה להפוך את התמיכה בחוק למבחן נאמנות לקראת מערכת הבחירות הקרבה. שלושה ראשי ממשלה לשעבר, פרס, ברק ואולמרט, הזהירו בעבר בפומבי כי המשך השליטה על הפלסטינים ואי חלוקת הארץ יפגעו באופייה הדמוקרטי של המדינה ועלולים להוביל למשטר של אפרטהייד. החוקים האחרונים נתפסים כמחזקים כיוון זה.
TSI-Separator-5
התפתחויות נוספות בחודש שעבר: אירופה המשיכה לגלות מעורבות: על פי דיווחים שונים, מתח שגריר האיחוד האירופי עמנואל ג'ופרה ביקורת על חוק הלאום "הנגוע בגזענות", שרת החוץ של האיחוד פדריקה מוגריני הצטרפה לגורמים אירופיים רשמיים אחרים בביקורת על ישראל בשל ההחלטה לפנות את הישוב הבדואי חאן אל אחמר (החלטת בג"ץ בעניין צפויה בקרוב). ציפי לבני, המזוהה מאד עם התמיכה ברעיון שתי המדינות, הוכרזה כמועמדת להיות יו"ר האופוזיציה. הפלסטינים ממשיכים לזעום על החלטת ישראל לקזז מכספי המסים המגיעים לה את היקף הסיוע שניתן למשפחות אסירים. הנישא עבאס קיבל את ההזמנה הרוסית לפיסגה עם ראש הממשלה נתניהו אך זה דחה את היוזמה. הוקמה ועדה בינלאומית לבחינת אירועי האלימות בעזה, בראשה יעמוד בכיר לשעבר בממסד הביטחוני האמריקאי.
מיוחד למדד שתי המדינות
מאחורי הקלעים של החצר האחורית: עזה בין ישראל לחמאס
מאת סלין טובול, חברת וועדת ההיגוי של יוזמת ז׳נבה וסמנכ״לית הקרן לשת״פ כלכלי (ECF)
עזה במבוי סתום. שבויה בין האינטרסים המנוגדים של חמאס, ישראל, מצרים והרשות הפלסטינית, עזה במלכוד פוליטי. בנוסף, נמצאת הרצועה על סף קריסה הומניטרית וכלכלית. רק אלימות מזכה אותה בתשומת לב בינלאומית, אך זאת במחיר כבד שמשלמת האוכלוסייה.

כדי להבין טוב יותר את המתרחש ברצועה, ראוי לבחון את שני השחקנים המשפיעים ביותר על גורלה: חמאס וישראל.

האינטרס המרכזי של החמאס הוא להמשיך לשלוט על עזה, דבר המאפשר לארגון גם להיאבק בישראל וגם להתחרות עם הפתח׳ על הנהגת התנועה הלאומית הפלסטינית. החמאס שואף להשתלב באש״ף ולהשתלט עליו.

כדי לשלוט בעזה, חמאס זקוק לשני דברים: ראשית, לשלוט על כוחות הביטחון המקומיים – המשטרה ומנגנוני הביטחון, כמו גם הזרוע הצבאית של הארגון. שנית, להחזיק ביכולת לשלם משכורות ל-43,000 שכירים ברצועה וכ-18,000-20,000 חברי הזרוע הצבאית בעלות של בין 30 ל 40 מיליון דולר לחודש. תשלום המשכורות משפיע על מעגל כולל של כ-200,000 עד 250,000 תושבי הרצועה.

לצד היכולות המבצעיות, לכידות חברתית וכלכלית היא מפתח ליכולת החמאס לשמור על שליטתו ברצועה. למען מטרה זו, החמאס מוכן לעשות פשרות טקטיות, לרבות העברת אחריות אזרחית ופיקוח על מעברי הגבול לרש״פ.

איראן, טורקיה וקטאר מעוניינות בחיזוק מעמדן כמגנות זכויות הפלסטינים, ורואות בחמאס, מסיבות שונות, שחקן מרכזי שיכול לסייע להן בהקשר זה.
טורקיה וקטאר מתייצבות יחדיו נגד מצרים בהיותן תומכות בחיזוק התפקיד האזורי של האחים המוסלמים, בעוד איראן מעוניינת להשתמש בחמאס כמוצב צבאי קדמי נגד ישראל.

העמדות השונות של המנהיגים בתוך החמאס חושפות את הזרמים השונים בו ואת הדילמות האסטרטגיות בפניהן התנועה ניצבת. אחדים מהמנהיגים בעזה, כמו מחמוד א-זהאר, דוגלים בקו פרו-אירני ומתנגדים לפיוס עם הפתח׳ והידוק היחסים עם מצרים. אחרים, במנהיגות החוץ, כמו חאלד משעל, סומכים על התמיכה הקטארית והטורקית. משעל מתכנן במקביל את שובו לזירה
הפוליטית ובהתנגדותו להסכם נרחב להפסקת אש עם ישראל.

הדמות החזקה ביותר בחמאס הינה יחיא סינוואר. מנהיגותו מתבססת קודם כל על תמיכת הציבור ועל זו של הזרוע הצבאית ומנהיגה, מוחמד דף. סינוואר הצליח להעביר את מרכז כובד המשקל של החמאס לתוככי עזה. הוא מעוניין בהידוק היחסים עם מצרים על חשבון הקשרים עם האחים המוסלמים ותומכיהם, קטאר וטורקיה. בצמרת סדר העדיפויות שלו ניצבים שיפור התנאים ברצועה באמצעות שינוי במצב המעברים, השגת הסכמים לחלוקת הכח עם פתח׳ וחיזוק מעמדה הפנימי והבינלאומי של החמאס, דבר העשוי לסייע לו במימוש השאיפה להנהיג את כל התנועה הלאומית הפלסטינית, ולא רק את האוכלוסייה בעזה.

באמצעות השליטה על כוחות הביטחון ברצועה, החמאס הוא האחראי לאכיפת הפסקת האש השברירית עם ישראל, אשר משחקת בעצמה תפקיד מכריע הן בשמירה על יציבות הפסקת האש והן בעיצוב כלכלת בעזה.

ארבעה אינטרסים מנחים את מדיניות ישראל בסוגיית עזה. 

הראשון – הבטחת השקט. לשם כך, ישראל מחזקת את יכולותיה ההגנתיות, מונעת מחמאס שדרוג כוחו הצבאי ומרתיעה אותו מלהשתמש בו. ראוי לציין, שישראל רוצה לשמור על יכולת החמאס לאכוף הפסקת אש ולפיכך היא אינה מעוניינת בהפלת שלטונו. משוואה זו אפיינה את כל המבצעים הצבאיים שישראל היתה מעורבת בהן ברצועה מאז עליית החמאס לשלטון.

השני – ישראל שואפת למנוע מהחמאס השגה של הכרה או לגיטימציה פוליטית. לפיכך, ישראל דחתה הצעות לשביתת נשק ממשוכת או פורמלית עם החמאס, כמו גם יוזמות כלכליות שדרשו ממנה להתנהל ישירות מול הארגון. עם זאת, אינטרס זה לא הוביל את ישראל לתמוך בהעצמת תפקיד הרש״פ בעזה. ישראל אינה מאמינה שלרשות יש את היכולת בשטח לאכוף הפסקת אש, מה גם שלשליטת הרשות ברצועה יהיו השלכות על המדיניות הרחבה יותר מסוגיה הפלסטינית, מעבר לשאלת עזה.

השלישי
ישראל מעוניינת לשמור על שיתוף הפעולה שלה עם מצרים ולחזק את תפקידה. לכן, ישראל נמנעת מהבעת התנגדות רשמית ליוזמה המצרית לפיוס פנים פלסטיני, למרות שבפועל גם לא תמכה בה.

הרביעי – ישראל מעוניינת לשמור על בידול פוליטי וביטחוני בין רצועת עזה לגדה המערבית. מבחינה ביטחונית, המטרה היא למנוע את התחזקות החמאס בגדה. מבחינה מדינית, הפיצול בין הגדה לרצועה מחזק את הטיעון כי הסכם עם הפלסטינים אינו בר השגה.

יש השקפות שונות בתוך ישראל לגבי הדרכים בהן אינטרסים אלה צריכים להיות מתורגמים לכלל מדיניות בפועל, החל מתפיסת השב״כ על מדיניות ״אפס סיכונים״, דרך התמקדות מתאם הפעולות בשטחים בצרכים ההומניטריים והכלכליים של האוכלוסייה, וכלה באינטרסים הפוליטיים של ראש הממשלה ובהם שמירת כוחו בתוך בסיס התמיכה הפוליטית שלו.

על רקע הסוגיה הרחבה של עזה, הכוללת את גישת ״הכל או לא כלום״ של הרשות הפלסטינית ביחס לנוכחותה ברצועה, ישראל והחמאס ממשיכות לבחון כל העת את שברירותה של הפסקת האש. גורל החיילים והאזרחים הישראליים המצויים בעזה, כמו גם מצוקת אלפי אסירי חמאס בבתי הכלא הישראליים, רק מוסיפים למורכבות הנושא, ומקשות על יכולת הצדדים להגיע להסכמה על הפסקת אש יציבה וצעדים נוספים הדרושים להשגת יציבות באזור. 
מדד שתי המדינות הוא תוצר של יוזמת ז׳נבה - ארגון ישראלי-פלסטיני הפועל לקדם הסכם שלום ברוח פתרון שתי המדינות. המדד מופק ע״י קבוצה ישראלית-פלסטינית ומשקף פרספקטיבי ייחודית דו-צדדית.
חושבים שפספסנו משהו? שילחו לנו טיפים ומחשבות כאן.
Footerlogos
פרסום זה הופק בתמיכתו הכספית של האיחוד האירופי. התכנים באחריותו הבלעדית של מערכת מדד שתי המדינות של 'יוזמת ז'נבה' (TSI) ואינם משקפים בהכרח את עמדות האיחוד האירופי.
פרסומת
הודעה זו נשלחה ע"י מדד שתי המדינות, יוזמת ז'נבה (ח.ל חינוך לשלום) ז'בוטינסקי 33, בניין התאומים 1 רמת גן, 5251108, .
הנך רשאי, בכל עת, להודיע על סירובך לקבל דברי פרסומת, ללא תשלום, ע"י שליחת הודעת סירוב לכתובת TSI@genevainitiative.org
או ע"י לחיצה על הקישור להסרה המופיע בתחתית ההודעה.

להסרה מרשימת התפוצה אנא לחץ/י כאן

To unsubscribe click here

Powered by Publicators