20180510IndexBannerHEB
ברוכים הבאים למדד שתי המדינות מבית היוצר של יוזמת ז׳נבה.
מדד שתי המדינות (TSI) שואף להעריך את מצב פתרון שתי המדינות. באמצעות בדיקה של יותר מ-50 פרמטרים שונים, המדד מארגן בשיטתיות את ההתפתחויות השונות, ועוזר לקבוע האם הן מקדמות או מעכבות מציאות של שתי מדינות. כמו כן, המדד מפיק הערכה אקטואלית כללית של אופציית שתי המדינות.

עם השקתו בתחילת חודש מאי, תוצאת המדד היא 5.60 מתוך 10.

למרות שאיננו מדעי לחלוטין, המדד מציע התבוננות רחבה, מבוססת על עובדות ומידע, על המאמץ לכינון שתי מדינות: היכן היתה תזוזה משמעותית — קדימה או אחורה — ובאילו סוגיות ראוי להתמקד. המדד מופק על-ידי הצוותים הישראלים והפלסטינים של יוזמת ז׳נבה, ומשקף הבנה ייחודית — דו-צדדית ועשירה בניואנסים — של המציאות המדינית והפוליטית הנוכחית.
TSI-Separator
המדד מורכב מארבע שכבות:

  1. במבט-על, מדד שתי המדינות נותן ערך מספרי כללי למצב הנוכחי של פתרון שתי המדינות.
  2. הערך המספרי הכללי מתבסס על הציונים הניתנים לארבע זירות:
    1. היכולת לפתור את סוגיות הליבה — זירה זו מודדת את היכולת לפתור את סוגיות הליבה באופן שיענה על האינטרסים הבסיסיים של הצדדים כפי שהם מוגדרים על ידם. סוגיות אלה כוללות את תוואי הגבול בין ישראל למדינה הפלסטינית, הסטאטוס של ירושלים, הסדרי הביטחון, גורל הפליטים הפלסטינים והכרה הדדית בין שני העמים.
    2. המציאות בשטח — זירה זו מתמקדת בשטח, הגיאוגרפי והחברתי, בו מתקיים הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כאן אנחנו עוקבים אחר המצב הביטחוני, מפעל ההתנחלויות, המאמץ לבנות יכולות פלסטיניות של מדינה עתידית ודינמיקות שונות של המציאות המורכבת בגדה המערבית, בירושלים וברצועת עזה.
    3. הזירה הדיפלומטית והמשפטית — זירה זו מתמקדת במסגרת הדיפלומטית והמשפטית שמלווה את הניסיון להשיג או לסכל את פתרון שתי המדינות. במסגרת זו נתחקה אחר המאמצים הדיפלומטים, הן ישירות בין הצדדים והן באמצעות הקהילה הבינלאומית; שמירה על הסכמים ומסגרות שסוכמו בעבר; והתפתחויות בזירות המשפטיות והתחיקתיות — המקומיות והבינלאומיות.
    4. הזירה הפוליטית והציבורית — זירה זו בוחנת את העמדות והמגמות הרלוונטיות בחברה הישראלית ובחברה הפלסטינית, במערכות הפוליטיות ובקרב השחקנים הבינלאומיים הרלוונטיים. כאן אנחנו מודדים את התנהלות ההנהגה, השחקנים הפוליטיים, הציבורים וארגוני החברה האזרחית שעוסקים בתהליך המדיני.
  3. כל אחת מארבע הזירות מחולקת לקטגוריות המאפשרות מדידה מדויקת ורגישה לכל התפתחות.
  4. לבסוף, הקטגוריות מחולקות ל-57 פרמטרים ספציפיים אחריהם אנו עוקבים בצורה שוטפת.

כל זירה, קטגוריה, ופרמטר קיבלו חשיבות (שאנו קוראים לה ׳משקל׳) בין 1 ל-5 וערך מספרי בסולם 0-10, כאשר 0 מציין התפתחויות המקשות באופן מרבי על השגת פתרון שתי המדינות ו-10 מציין התפתחויות המקדמות אותו בצורה מרבית. במילים אחרות: אם הערך הכללי של המדד הוא 0, פתרון שתי המדינות בלתי ישים; אם הערך הכללי של המדד הוא 10, התנאים אופטימליים למימוש פתרון שתי המדינות. בפועל, אנו מודדים כל פרמטר לפי מגוון אינדיקטורים, והשינויים בערכים שלהם בין מדידה למדידה יוצרים דינמיות חודשית.

יצירת המדד והערכת הפרמטרים השונים דורשים, באופן טבעי, שיפוט כזה או אחר. הערך שניתן לכל פרמטר הוא החלטה סובייקטיבית של העורכים, ולא מן הנמנע שחלק מההערכות יהיו בעלות אופי שנוי במחלוקת. ואולם, הערכים המספריים שייבחרו משקפים את שיפוטם של אנשי המקצוע של יוזמת ז'נבה בהתבסס על עשרות שיחות שהם עורכים מידי חודש עם מומחים בתחומים רבים.

אנו ממליצים לכם לבדוק הסבר מפורט של המדד, ובכלל זה המבנה והמתודולוגיה שלו, בעמוד האינטרנט של המדד (העמוד באנגלית).
TSI-Separator
ועכשיו, הבה נצפה במדד בפעולה.

כמה וכמה אירועים השפיעו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני במהלך חודש אפריל: המועצה הלאומית הפלסטינית התכנסה ברמאללה, תוך שיו״ר אש״ף מחמוד עבאס נושא נאום שנוי במחלוקת (עבאס התנצל על דבריו לאחר מכן). ח״כים ישראלים מהימין המשיכו לקדם מאמצים לעקוף את בג״ץ באמצעות חקיקה. אבל בגיליון ראשון זה החלטנו להתמקד בהתפתחות אחרת:
20180508GazaProtests
מפגינים פלסטינים ליד מעבר קרני ב-4 במאי 2018. תמונה מאת דובר צה״ל, דרך וויקימדיה קומונס.
  • הפגנות ימי שישי לאורך הגבול שבין עזה לישראל נמשכו זה השבוע החמישי. כ-45 פלסטינים נהרגו ומאות נפצעו מאז שההפגנות החלו ב-30 במרץ. הצעדות הן הגדולות מסוגן מזה שנים ארוכות ונערכות תחת הכותרת ״צעדת השיבה הגדולה״. הן משקפות ייאוש מהתנאים הקשים ברצועת עזה, את מרכזיות סוגיית הפליטים, ואת הנחישות הפלסטינית לקחת את גורלם בידם לאחר שאבד אמונם בגישור בין-לאומי.

יש רמה של אי-בהירות בנוגע להפגנות בעזה. המרי האזרחי, שברובו אינו חמוש, יכול להתמוגג לאחר שיאו הצפוי באמצע מאי; אך קיים גם הפוטנציאל שיהפוך לנקודת מפנה מרכזית בהמרצת אקטיביזם פלסטיני המאופיין באי-אלימות אסטרטגית. כתוצאה מכך, בזירה הפוליטית והציבורית, אנחנו מעדכנים את הערך של פרמטר ׳החברה האזרחית הפלסטינית׳ מציון ראשוני פאסיבי של 4 לציון יותר אקטיבי של 6. בינתיים, זירת המציאות בשטח מקבלת כמה שינויים: העוצמה של תגובת צה״ל משנה את הפרמטר של ׳פעילות צה״ל׳ מ-5 ל-4, שכן מספר אבדות גדל יכול להוביל לרמות אלימות שמלבות עוינות. במקביל למצב ההומניטרי הקטסטרופלי בעזה, אנחנו גם מעדכנים את פרמטר ׳סיכויי המלחמה׳ מ-6 ל-5. (המדד משתמש בסקאלה הפוכה לשני הפרמטרים האחרונים: פעילות אגרסיבית יותר של צה״ל עם נפגעים רבים מקבלת ציון נמוך יותר מכיוון שהיא יוצרת תנאים שמקשים על פיוס. גם הערכת הסיכוי למלחמה נשענת על סקאלה כזאת שכן סבב מלחמתי בעזה ייצור תנאים המעכבים הסכם.)
מכתב ברכה
מדוע השקנו את מדד שתי-המדינות
מאת גדי בלטיאנסקי ונידאל פוקהה,
מנכ״לי יוזמת ז'נבה בתל אביב וברמאללה 
gadinidal_1
נידאל פוקהה וגדי בלטיאנסקי, מנכ״לי יוזמת ז׳נבה, בשיחה עם סטודנטים. קרדיט: יוזמת ז׳נבה.
מאז שבכירים ישראלים ופלסטינים הציגו ב-2003 טיוטת הסכם קבע ישראלי-פלסטיני — מודל המכונה ״יוזמת ז׳נבה״ — ניצבנו בחזית המאבק לקדם את פתרון שתי המדינות בקרב הציבורים שלנו. זו לא עבודה קלה. אבל זהו אתגר מעשי, כיוון שאנחנו מאמינים שסכסוך זה הוא מעשה ידי אדם, ושנשים וגברים הרוצים בכך יכולים גם לסיימו.

פתרון שתי המדינות הוא החלופה המועדפת ליישוב הסכסוך על הציבור הפלסטיני והציבור הישראלי. מתנגדי הפתרון בשני הצדדים לא הצליחו להציע עד כה אלטרנטיבה אחרת שתענה על האינטרסים הבסיסיים של שני הצדדים, ושתזכה לתמיכה ציבורית משמעותית. אז מה הם עושים? הם מנסים לפגוע בהיתכנות פתרון שתי המדינות ומדגישים את המסר כי פתרון כזה כבר לא מעשי. למען האמת, הם מצליחים בכך במידה לא מבוטלת רוב הציבור לא מאמין שהפתרון יגיע בשנים הקרובות וגם בקרב התומכים הולך וגדל הספק.

לצד האג׳נדות הפוליטיות והספינים התקשורתיים, דרושה גם בחינה אמתית של היתכנות פתרון שתי המדינות. ראוי לעקוב באופן שיטתי ומושכל אחר כל ההתפתחויות שמשפיעות על הסיכוי להגיע לתוצאה הרצויה. את זה בדיוק נעשה בפרויקט זה, בעזרת מומחים משני הצדדים. כך נדע אנחנו, ותדעו גם אתם, לשפוט טוב יותר את האירועים, לסנן את רעשי הרקע ולהגיע למסקנות בעצמנו.

אנחנו נציע לכם מדד חודשי וננמק אותו באופן מקצועי. אתם כמובן יכולים להגיע למסקנות שונות, אבל אנחנו מקווים שנוכל לצייד אתכם במרבית העובדות ומיטב הניתוחים שיסייעו לכם בעיצוב דעתכם. נשמח אם כמו שאנחנו נשתף אתכם בראייתנו, תשתפו גם אתם אותנו במחשבותיכם.

בשם הצוות הישראלי והפלסטיני של יוזמת ז׳נבה אנחנו רוצים לברך אתכם על ההצטרפות למסע זה. נקווה שהוא יעזור לנו להגיע יחד ליעדנו המשותף.

גדי ונידאל
מדד שתי המדינות הוא תוצר של יוזמת ז׳נבה - ארגון ישראלי-פלסטיני הפועל לקדם הסכם שלום ברוח פתרון שתי המדינות. המדד מופק ע״י קבוצה ישראלית-פלסטינית ומשקף פרספקטיבי ייחודית דו-צדדית.
חושבים שפספסנו משהו? שילחו לנו טיפים ומחשבות כאן.
TSI-logos-2
פרסומת
הודעה זו נשלחה ע"י מדד שתי המדינות, יוזמת ז'נבה (ח.ל חינוך לשלום) ז'בוטינסקי 33, בניין התאומים 1 רמת גן, 5251108, .
הנך רשאי, בכל עת, להודיע על סירובך לקבל דברי פרסומת, ללא תשלום, ע"י שליחת הודעת סירוב לכתובת TSI@genevainitiative.org
או ע"י לחיצה על הקישור להסרה המופיע בתחתית ההודעה.

להסרה מרשימת התפוצה אנא לחץ/י כאן

To unsubscribe click here

Powered by Publicators